אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"המקצוע החם והמבוקש ביותר ב-2030 יהיה פסיכולוג רובוטים" צילום: זוהר שחר

"המקצוע החם והמבוקש ביותר ב-2030 יהיה פסיכולוג רובוטים"

כך טוען בריאן ג'ונסון, העתידן הראשי של אינטל. הוא חוזה שב-2030 נלמד יותר ממקצוע אחד, במשרד שלנו יעבדו אנשים מתחומים שונים לגמרי והמחשבים יקראו את הרגשות שלנו כדי לקבוע לנו פגישות. בראיון ל"כלכליסט", מסביר המומחה כיצד להיערך כבר היום לעתיד

13.08.2012, 14:52 | הראל עילם
"המקצוע שכל אמא יהודייה תרצה שהילד שלה ילמד ב־2030 יהיה פסיכולוג רובוטים", כך קובע בריאן ג'ונסון, העתידן של אינטל, בראיון ל"כלכליסט". לדבריו, המשרד של שנת 2030 יהיה מלא בעובדים מבוגרים שחזרו לשוק הטכנולוגיה, ויעבדו לצד רובוטים.


ג'ונסון הוא ראש מחלקה בת יותר מ-100 חוקרים, אנליסטים, מדענים וסופרי מדע בדיוני שמנסים לחזות את העתיד וללמד את אינטל להיכן החברה צריכה ללכת. הוא הגיע לישראל כדי להרצות על שוק העבודה העתידי בכנס שערכה המכללה למנהל, בהנחיית בכירי אינטל.

"הדבר החשוב ביותר הוא שנשנה את הדרך שבה אנחנו חושבים על העתיד", אומר ג'ונסון. "שלא נשב ונמתין שהוא יקרה. אנחנו צריכים להחליט מה העתיד שאנחנו רוצים שיהיה עבורנו, עבור המשפחה שלנו ועבור הקהילה שלנו".

בריאן ג בריאן ג'ונסון | צילום: זוהר שחר בריאן ג

"מקצועות לא ייעלמו, הם רק ישתנו"

אילו מקצועות שקיימים היום ייעלמו עד 2030? יש טענות שפתרונות כמו סירי יעלימו את מקצוע המזכירה.

"מקצועות לא ייעלמו, הם ישתנו. מכונות נועדו להעצים את היכולות של האדם. סוכני נסיעות למשל, הולכים ונעלמים, אבל הם עדיין שם. אז כן, יהיו פחות ופחות עם הזמן, אבל גם ב-2030 יהיו לך סוכני נסיעות. יהיו עוד מקצועות שישתנו, כמו למשל עבודות פשוטות בייצור. ככל שהרובוטיקה תשתפר אנחנו נצטרך פחות ופחות פועלים. אבל זה רק אומר שיש צורך חדש בעובדים בדרג גבוה יותר - מנהלים, מהנדסים, מעצבים, מתכנתים".

הרובוטים יחליפו את העובדים, צילום: גטי אימג הרובוטים יחליפו את העובדים | צילום: גטי אימג' הרובוטים יחליפו את העובדים, צילום: גטי אימג

יו"ר פוקסקון אמר שהוא רוצה להחליף את כל מיליוני הפועלים במפעלים שלו ברובוטים. האם אנחנו בסכנה שנאבד את העבודה שלנו לרובוטים?

"זו שאלה שאני שומע הרבה. בהחלט יש פחד לגבי רובוטים באזור העבודה. אני תמיד מציין שיש לנו כבר רובוטים והם רק עשו אותנו יעילים יותר. יש היום יותר מקומות עבודה, מצאנו מקום בשוק עבור בני אדם".

"בסופו של דבר, אנחנו רוצים שהרובוטים יעשו דברים שאנחנו לא רוצים לעשות בעצמנו: עבודות תחזוקה או ניקיון. זה מאפשר לנו לעשות דברים אחרים - להשתמש בכישרונות וביצירתיות שלנו. אנחנו צריכים לאמץ את הרובוטים למקום העבודה, אבל גם להיות ריאליסטיים לגבי המיומנויות החדשות שנצטרך. לא נוכל לאמן יותר אנשים ללכת לעבוד במפעלים".

אתה רואה מצב של רובוט בכל משרד ב-2030? בכל בית?

"בהחלט. נראה רובוטים שמסוגלים לתחזק ואולי גם לבנות בניינים. הם יחליפו את השרברב, את החשמלאי, את המנקה. אבל עדיין נצטרך אנשים שיפקחו על התהליך. רואים את תחילת הדרך כבר היום, ויש אנשים שזה מדאיג אותם. תסתכל על הרומבה - זו מכונה מאוד פשוטה וקטנה, אבל המעצבים עשו משהו מאוד חכם - הם עיצבו אותה בצורה לא מאיימת. היא מצחיקה אותנו. ביוטיוב יש סרטונים עם חתולים שרוכבים על רומבה, לכן זה הרובוט המסחרי המצליח הראשון, כי הומור זו הדרך שלנו להתמודד עם פחדים. במשך שנים סופרי מדע בדיוני כתבו על עתיד שבו רובוטים ישתלטו על העולם, אבל הם לא הבינו שהעתיד הרבה יותר משעמם ופרקטי".
 

מה לגבי שימושים אחרים לרובוטיקה, למשל מכוניות אוטומטיות?

"אני חושב שנראה מכוניות ללא נהג הרבה לפני שהתשתית תהיה שם, וזה דבר טוב לדעתי. אנחנו צריכים לחשוב על הנושא ברצינות לפני שנאפשר למכוניות האלו לעלות על הכבישים. אפשר להבין את הפחד שיש לאנשים מדבר כזה, אבל מצד שני יש גם יתרונות משמעותיים. אני לא יודע מתי זה יקרה. מבחינה טכנולוגית אנחנו מתקרבים לשם מהר מאוד".

מה יהיו המיומנויות החשובות לעובד ב-2030?

"דברים שאלגוריתמים לא יכולים להבין: אינטליגנציה רגשית, יצירתיות, דמיון, יכולת לתקשר עם אנשים אחרים וגם אינטואיציה. היכולת לשים דברים בהקשר, לקשר בין פיסות מידע נפרדות. אי אפשר לכמת את זה. היכולת לקחת כמה רעיונות ולשלב אותם - זה משהו אנושי וחשוב מאוד. זו היכולת לספר סיפור".

גם האוכלוסייה המתבגרת תהווה אתגר לשוק העבודה. איך זה ישפיע עלינו עד 2030?

"גם הפנסיה וגיל הפרישה ישתנו, והכל קשור לטכנולוגיה. גם אורך החיים ואיכותם עולים בקביעות, לכן גם אופי העבודה משתנה. הרי כל הרעיון של פנסיה הוא מתקופה שבה עבדנו בעבודה פיזית מפרכת. אנשים יהיו פרודקטיביים למשך יותר זמן. אנחנו צריכים להשתנות כחברה, אנחנו חייבים לפתח תרבות מאמצת שינוי, שמבינה שהטכנולוגיה תשנה אותנו במהלך חיינו. אנחנו לא יכולים יותר ללמוד מקצוע אחד, זה כל כך המאה ה־20".
 

תחזיות רבות מדברות על קריסה של מדינות המערב, עם אוכלוסיות מבוגרות ולא פרודוקטיביות. אתה באמת חושב שניתן לעצור את זה?

"אנשים לא מבינים שהם מדברים עליך ועליי. אנחנו הרי אנשים שיודעים ללמוד דברים חדשים, לימדנו את עצמנו איך להשתמש בפייסבוק, במחשב ובסמארטפון".

"טכנולוגיה מאפשרת להיות אנושיים יותר"

אנשים מדברים כבר עשרות שנים על מהפכת המחשוב בחינוך, ולא נראה שזה באמת קורה. האם מתישהו נראה את מקצוע ההוראה משתנה?

"במשך תקופה ארוכה אנשים דיברו על חינוך ועל עתיד המקצוע בראי הטכנולוגיה, כאילו עצם הנוכחות של טכנולוגיה תשפר את המצב, אבל זה מסובך יותר. אתה לא יכול פשוט לזרוק מחשבים לתוך כיתה ולקוות שהכל יהיה טוב יותר".

מה ילמדו התלמידים של 2030?, צילום: טל שחר מה ילמדו התלמידים של 2030? | צילום: טל שחר מה ילמדו התלמידים של 2030?, צילום: טל שחר

"אנחנו צריכים לחשוב אילו מיומנויות אנחנו רוצים ללמד את הילדים שלנו. הרבה ממה שאנחנו מלמדים היום קשור למהפכה התעשייתית השנייה, אבל אנחנו כבר בתוך המהפכה השלישית, עידן המידע. החינוך עדיין מושתת על הרעיון שהמורה יודע יותר מהתלמיד, והוא צריך להעביר את הידע הלאה. אבל אולי בעתיד המורה יעביר במקום זאת את הכלים, את המיומנויות, את ההבנה של איך להגיע לידע. המיומנויות שנצטרך לפתח ב-2030 לא יהיו קשורות לשינון מידע".

האם לא עברנו כבר את עידן המידע? האינטרנט הוא כבר חלק אינטגרלי מהחיים שלנו.

"אנחנו במהלכו. האינטרנט עדיין צעיר, אנחנו עדיין מנסים להבין איך גישה מיידית למידע משנה אותנו כחברה. אחד הדברים שאני עושה מכונה אצלנו במעבדה 'ציד העתיד' - לטייל בעולם ולחפש דוגמאות לטכנולוגיות קיימות שמשקפות את מה שנראה בעוד 20 שנה. בשטוקהולם, למשל, יש טלוויזיה ציבורית מפותחת, וב-2007 הם החליטו ליצור ארכיון מקוון של כל ההיסטוריה של הטלוויזיה השבדית. הרעיון הוא שאם יש לך גישה לכל המידע הזה, מה זה אומר על טלוויזיה? מה זה אומר על התרבות שלנו ועל הדרך שבה אנחנו ניגשים אליה? האם זה אומר שאנחנו יכולים ליצור מאגר תרבותי שלם של כל המדינה? אנחנו רק בתחילת הדרך לשם".

"אנחנו לא מבינים עד כמה אנחנו מורכבים"

אתה לא חושב שצעירים כיום מאבדים את יכולת התקשורת והאמפתיה בגלל הרשתות החברתיות?

"אני חושב שטכנולוגיה היא כלי. אם היא מתוכננת כמו שצריך, היא מאפשרת לנו להיות אנושיים יותר. יש לנו היום הרבה יותר דרכים להיות חברתיים. אנשים מפחדים מהדור הצעיר. הם אומרים: הבת שלי בת שנתיים וכבר יודעת איך להשתמש באייפד טוב יותר ממני. הם מרגישים שהם מאבדים שליטה, אבל זה לא צריך להפתיע אותנו.

"זה ברור שבשנה הבאה אותו שבב יהיה קטן יותר ובעוד כמה חודשים המכשיר החדש יהיה זול יותר. לפני 40 שנה מחשב תפס חדר שלם, והיום כוח העיבוד הזה יכול לשבת על שבב על קצה האצבע שלך. זה מדע בדיוני. זה מדהים".

"הטכנולוגיה עושה אותנו אנושיים יותר". אילוסטרציה, צילום: shutterstock "הטכנולוגיה עושה אותנו אנושיים יותר". אילוסטרציה | צילום: shutterstock "הטכנולוגיה עושה אותנו אנושיים יותר". אילוסטרציה, צילום: shutterstock

האם עדיין נלך למשרד ב-2030?

"כן, אבל לא כמו שאנחנו חושבים על משרד כרגע. יש שני כוחות הפועלים על השוק כרגע. הראשון הוא וירטואליזציה – היכולת לבצע שיחות וידיאו, להתחבר מרחוק, אולי גם להשתמש בעתיד בהולוגרמות. כל אלה הם אמצעי תקשורת ששוברים את המחסומים. יש אנשים שמסתכלים רק על המגמה הזו ואומרים 'טוב, אנחנו לא צריכים משרדים יותר, אפשר לעשות הכל בבית'.

"אבל יש עוד כוח שפועל בשוק, והרבה חוקרים מסכימים על קיומו. הסופר גרג לינדזי טוען שאנחנו נמשיך להיות ניידים. שנמשיך להגיע למשרד, להיפגש פנים מול פנים. לינדזי מדבר על החשיבות של המפגש היום־יומי המזדמן, השיחות במסדרונות, בחדרי האוכל. ויש כל כך הרבה חדשנות במפגשים הקטנים והמפתיעים האלו, כל כך הרבה רעיונות שצומחים משם. יש מחקר מעניין שעוסק ב'אכלוס משולב' - התפיסה של המשרד כעיר, כאזור עבודה משותף שבו הרבה אנשים מהרבה תחומים יכולים לעבוד צד בצד. גוגל ומיקרוסופט עובדות ככה, גם הרבה בנקים באוסטרליה. זה מקום שאנשים יכולים לפגוש אנשים אחרים ולקבל השראה, אבל בו זמנית גם שיהיה להם אזור משלהם".

"המשרד גם לא יהיה בבעלות של חברה אחת. יש ניסויים חברתיים במשרד שבו השטח שייך לכמה חברות מתעשיות שונות. זה קצת דומה לחממות, אבל עם אנשים מאופנה, רפואה, הייטק, כולם עובדים ביחד. אתה יכול לפגוש אנשים חדשים כל יום, ולהתקל בפרספקטיבות ורעיונות שלא היית יכול לקבל בשום דרך אחרת".

איך ייראה יום עבודה רגיל שלנו ב-2030? באילו כלים נשתמש?

"זה לא יהיה עולם שונה ומופלא. הדרך שבה אנחנו עושים את העבודה תשתנה: יהיו לנו יותר מחשבים, יותר רובוטים, ואנחנו נהיה יעילים יותר מאי פעם. יהיה לך הרבה יותר כוח חישוב מפוזר במשרד - בתוך הקירות, בכל מקום. הוא יהיה כל כך זול וכל כך קטן, שכל דבר יוכל להיות מחשב והממשק יהיה מה שאתה רוצה".

"יהיו אנשים שידברו אל המחשב, יהיו אנשים שעדיין ישתמשו בעכבר ובמקלדת. המחשב יידע להתאים את עצמו אלינו, להבין אותנו, לקרוא את הרגשות שלנו ולסייע לנו ביומיום. הם יוכלו לדעת מתי להזיז לנו את הפגישות ומתי יהיה הזמן הכי נוח עבורנו".

מה יהיה המקצוע שכל האמהות היהודיות ירצו שהילד שלהם ילמד?

"אין דבר שאני רוצה יותר מאשר לשמח את האמהות היהודיות" צחק ג'ונסון. "התשובה היא - פסיכולוגים לרובוטים. אבל אני לא מתכוון לאנשים שיטפלו נפשית ברובוטים או באינטיליגנציה מלאכותית. זה יהיה שילוב של מתכנתים, פסיכולוגים, סוציולוגים, אנתרופולוגים. בעתיד יהיו לנו מערכות אוטונומיות שיידעו להגיע להחלטות עצמאיות ולתקשר עם בני אדם. אלו לא יהיו רובוטים כפי שאתה רואה בסרטים, הם לא יחקו את המוח האנושי. אינטיליגנציית מכונה לא דומה בכלל לבני אדם".

"אם יהיה רובוט בשירות הרפואי, למשל, הוא צריך לדעת איך לתקשר עם החולים. אי אפשר לתכנת רובוט כך שהוא יבין חולה מסוים, צריך ללמד אותו. הפסיכולוגים ילמדו את הרובוטים, וידריכו אותם על ההבדלים התרבותיים ברגשות בין יפן לבין ארה"ב. המוח שלנו כל כך בנוי להבנת רגשות ולהגיע למסקנות, שאנחנו לא מבינים עד כמה בני אדם הם יצורים מתוחכמים ומסובכים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות