אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נשיא האוניברסיטה העברית: "הסטת תקציבים להייטק תחנוק מקצועות הספרות והרפואה" צילום: יורם אשהיים

נשיא האוניברסיטה העברית: "הסטת תקציבים להייטק תחנוק מקצועות הספרות והרפואה"

המועצה הלאומית לכלכלה המליצה להסיט תקציבים של הות"ת לצורך פיתוח מקצועות ההייטק בעקבות מחסור של עובדים. פרופ' מנחם בן שושן טוען כי הפתרון הוא הגדלת התקציב מעבר למתוכנן כדי לא לפגוע במקצועות האקדמים האחרים

14.08.2012, 07:36 | אסף גלעד

נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם בן ששון מצפה שהתוספת שתגיע למקצועות ההנדסה והמחשוב יתווספו על התוספת התקציבית של 7.5 מיליארד שקל שניתנה לוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) למשך שש שנים. "על התקציב לבוא מחוץ לגידול המתוכנן של תקציב הות"ת שניתן לו על ידי הממשלה, כיוון שאם לא, הדבר יחנוק את המקצועות האחרים כמו ספרות ורפואה", אומר בן ששון ל"כלכליסט".

זאת בעקבות פרסום הדו"ח של המועצה הלאומית לכלכלה יחד עם אגף התקציבים באוצר ומשרד התמ"ת אתמול (ב') ב"כלכליסט" כי המשק הישראלי סובל ממחסור של כ־2,500 עובדי הייטק מדי שנה.

מהמלצות הדו"ח עולה כי על הוועדה לתכנון ותקצוב להסיט יותר תקציבים לפיתוח מקצועות ההייטק באקדמיה. אחד מהשינויים האלה, שכבר נעשה השנה, כלל הגדלת תעריף לדוקטורנט ממקצועות ההנדסה הגבוה פי 2.5 מהתעריף המתקבל עבור סטודנט בתחומי מדעי החברה, הרוח והמשפטים.

פרופ פרופ' מנחם בן ששון | צילום: יורם אשהיים פרופ

 

"לא רואים תוצאות מיידיות"

למרות הציפייה של בן ששון להגדלת התוספת התקציבית הוא מביע תמיכה במהלך של המדינה להגביר את היצע עובדי ההייטק גם באמצעות הסטת תקציבים בתוך הות"ת והאקדמיה הישראלית לפתרון הבעיה. "זה מלמד אותנו שהות"ת הוא הגוף שאליו הולכים כאשר רוצים לתכנן ולבצע מהלכים לטווח ארוך, ולא כפי שהדבר נעשה בהקמת המכללה באריאל. נכון היה לפנות לאוניברסיטאות שהם יצרניות הידע".

לדבריו, "חשוב להבין שבתחומי המחקר לא רואים תוצאות מיידיות. הרפואה, למשל, לא רק מוציאה רופאים לתעשיה אלא עוסקת במחקר לפיתוח תרופות. אם לא יהיה מחקר, לא יהיו הדברים האחרים, ואם נשכח שאנחנו אחראים על ייצור המחקר הבסיסי, נשאר רק עם פתרונות. על הות"ת לזכור שהיא אחראית על ייצור מחקר ולא רק על פתרון בעיות לממשלה".

פרופ פרופ' מוטי סוקולוב | צילום: אוראל כהן פרופ

בן ששון מציין כי "לפני חמש עשרה שנה פנה אלי ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו וביקש ממני לפתוח פקולטה להנדסה, כי גם הוא טען שהיה אז מחסור במהנדסים. פתחנו פקולטה להנדסת מחשבים, מסלול להנדסה רפואית ולמרות ברכת ממשלות ישראל, הקשיים בהפעלת המסלולים האלה לא תמו, בכלל זה עיכובים באישור תארים".

"צריך להגדיל את ההיצע"

נשיא מכללת אפקה להנדסה, פרופ' מוטי סוקולוב, טוען ש"הבעיה איננה מתחילה בתקצוב האקדמיה". הוא קורא להשקעה במכינות הקדם אקדמיים ובתיכונים. "זה טוב ויפה שהאוניברסיטאות יקבלו יותר כסף למעבדות ולהעניק שירות ברמה גבוהה יותר, אבל אם המטרה הינה לייצר יותר מהנדסים במקצועות הדרושים אני לא רואה את הפתרון מגיע מהכיוון הזה".

לדבריו, "כדי לייצר פתרון טוב יותר, צריך להגדיל מלכתחילה את היצע התלמידים, כלומר להעלות את מספר המעוניינים להירשם למקצועות ההייטק, בעיקר על ידי פנייה לאותם אלה ש'פספסו' את לימודי המתמטיקה והפיזיקה בתיכון, ואולי מגלים את היופי שבמקצועות האלה מאוחר יותר בחייהם.

"הצרה היא שלא מספיק אנשים מבינים שמתמטיקה היא מקצוע קל, לדעתי הרבה יותר מהיסטוריה או ספרות, ולכן חוששים מלהגיע אליו גם בגילאים מאוחרים יותר. צריך רק להראות להם את הדרך".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



21 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

19.
חסר כסף לאקדמיה?
ידידינו נשיא האוניברסיטה לא טורח להזכיר ניגוד עניינים קטנטן... הוא פרופ' להיסטוריה (להלן "מקצוע הומני") ואחיו פרופ' לביולוגיה ("מקצועות הרפואה"). אז חונקים להם את התרנגולת מטילת ביצי הזהב, מה, לא ייצעקו? מה זה משנה שאין מה לעשות עם דיפלומה בהיסטוריה מהעברית (גם לנגב קשה, זה נייר מחוספס כזה). גם כל הסטודנטים ל"מקצועות הרפואה" שמגלים אחר כך שיש להם פחות מ-10% סיכוי לקבל ג'וב של doggie walker (וזה נחשב כיום מקצוע רפואי לכל דבר וענין), גם עליהם לא חושב הנשיא הנכבד, הם כבר הביאו לו את תקציב המחקר, עכשיו מצידו שיתפגרו. רק אל תגעו לו בקרן המחקר, "זה חשוב לישראל" וזה חשוב במיוחד כדי להגיע לכנסים של שבועיים בבהאמאס. אל תטעו, האקדמיה חיה בבועה כלכלית מנותקת מהמשבר - על חשבונכם. כל כך הרבה קיצוצים יש בשנים האחרונות באקדמיה, שאני מתקשה למצוא את דרכי במוסדות האקדמיים שלמדתי בהם מרוב בניינים ואגפים חדשים.
נזר התרשיש , בייקר סטריט  |  14.08.12
17.
רוב התגובות פה מנותקות מהמציאות
שוב, הסיבה למחסור עובדי הייטק צעירים לא קשורה במאומה לשכר הלימוד. היא קשורה לאי אתרקטיבית של מקצוע בו אף אחד לא שוכר עובדים בלי ניסיון, ולכן אי אפשר להשיג עבודה. מי שכבר משיג אותה יכול לצפות לאי ביטחון תעסוקתי והיות מופרש מהמקצוע בגיל 40. (האמת שזה לא כל כך בטוח, אין לדעת איך המצב יהיה עוד 20 שנה). שכר הלימוד דיפרנציאלי הזה הוא פשוט שוחד לסטודנט כדי שילמד מקצוע לא אטרקטיבי. מה שצריך זה לעשות אותו אתרקטיבי. ובנוסף - מה הקשר דוקטורנטים? כמה כבר לומדים לדוקטורט בהייטק? דבר אחד בכתבה אכן מופרך - "לדעתי מתמטיקה זה מקצוע קל" אני מכיר אנשים שנכשלים כעת בתוארים במדעי המחשב או הנדסת תוכנה בגלל מתמטיקה. אני יודע שספרות והיסטוריה זה לא קל, אבל זה לא עוזר לאף אחד עם מתמטיקה.
14.08.12
לכל התגובות