אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההייטק משתלם לקופת המדינה בערך כמו התעשייה המסורתית צילום: בלומברג

ההייטק משתלם לקופת המדינה בערך כמו התעשייה המסורתית

דו"ח מינהל הכנסות המדינה מוכיח כי להטבות המס הרבות שהמדינה מעניקה לחברות ההייטק יש השלכות: הגבייה מהן צנחה בשנתיים האחרונות להיקף דומה לזה של התעשייה המסורתית. במקביל, התחרות בשוק התקשורת גרמה לכיווץ בגביית המס מהחברות בענף

14.08.2012, 07:12 | הדר קנה

ניתוח גביית מס החברות בישראל ב־2011 לפי הענפים מגלה שורה של ממצאים מפתיעים, ובראשם העובדה שגביית המס מחברות בענף ההייטק ירדה בהתמדה מאז 2003 וכמעט שהשתוותה לגבייה מענף התעשייה המסורתית. כך, מחברות הטכנולוגיה העילית נגבו בשנה שעבר מסים בהיקף של כ־1.29 מיליארד שקל בעוד שמחברות התעשייה המסורתית נגבו 1.15 מיליארד שקל באותה התקופה. הקיטון המתמשך בגביית המס מחברות ההייטק נובע בין השאר מהגידול החד בהטבות המס שניתנות לחברות אלו במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.

נושא זה עלה לכותרות בשבועות האחרונים בשל חוק "הרווחים הכלואים", שאם יאושר עשוי להעניק הטבות מס מפליגות לחברות גדולות הפועלות תחת החוק לעידוד השקעות הון. מטרתו לספק לחברות בינלאומיות הפועלות בישראל תמריץ לשחרר את רווחיהן הכלואים ולהוציאם מישראל בתמורה לתשלום מס. על החוק, שמוביל שר האוצר יובל שטייניץ, נמתחה ביקורת בעיקר בשל העובדה כי החברות - ובהן אינטל וצ'ק פוינט - משלמות מס חברות נמוך בשיעורים משמעותיים משאר החברות שאינן נכללות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.

על פי הדו"ח של מינהל הכנסות המדינה, בענף הבנקאות והפיננסים חל גידול ריאלי של 35% בגביית המסים בהשוואה ל־2010, אף שמשקלו של הענף בגבייה עדיין נמוך משמעותית מרמתו לפני פרוץ המשבר העולמי. להלן סקירה קצרה וניתוח של השינויים הבולטים בגביית מס החברות על פי ענפי המשק השונים.

שטייניץ. ההטבות עומדות להימשך?, צילום: שאול גולן שטייניץ. ההטבות עומדות להימשך? | צילום: שאול גולן שטייניץ. ההטבות עומדות להימשך?, צילום: שאול גולן

 

בנקאות ופיננסים

מוביל בגביית מס החברות בקרב הענפים ב־2011

בענף הבנקאות והפיננסים נגבה ב־2011 מס חברות כולל של כ־7 מיליארד שקל, מה שמיצב אותו כענף המוביל בגביית מס. מדובר בגידול ריאלי בשיעור של כ־35% בהשוואה ל־2010, לאחר שבשנים 2008–2009 נרשמה דווקא ירידה חדה בגביית המסים בענף, על רקע המשבר העולמי.

בפילוח הגבייה בענף בין בנקים לבין חברות ביטוח וקופות גמל נמצא כי אף שהגבייה מהענף כולו רשמה עלייה חדה, הגבייה מחברות הביטוח ומקופות הגמל דווקא ירדה ריאלית בשיעור של 21% בגבייה נטו. ירידה זו מוסברת במידה רבה בהפסדים מהשקעות על רקע הירידות החדות בשוק ההון. כלל הגבייה מענף הביטוח הסתכם ב־975 מיליון שקל בשנת 2011 - ירידה של 59% מהגבייה בענף ב־2007, לפני פרוץ המשבר העולמי.

מי שהובילו את הירידה בגבייה מחברות הביטוח בשנים שלאחר פרוץ המשבר העולמי הן חמש החברות הגדולות בענף. ב־2007–2011 ירד משקלן בגביית המסים משיעור קרוב ל־60% לכ־40% ב־2011.

 

תעשייה

היקף הגבייה הצטמק ב־30% בהשוואה לשנת 2007

על פי הדו"ח, ענף התעשייה כולו רשם ב־2011 עלייה ריאלית של כ־16% בגביית מס. עם זאת, כלל הגבייה מהענף ב־2011 עדיין נמוכה בכ־30% בהשוואה ל־2007. אחד הממצאים הבולטים נוגע לירידה החדה בגבייה מחברות ההייטק ב־2006–2009, הן במונחים אבסולוטיים והן במשקלו היחסי של הענף מכלל הגבייה בענף התעשייה. אמנם בשנים 2010–2011 חלה התאוששות בגבייה מחברות הטכנולוגיה העילית הללו, אך עדיין מדובר ברמות נמוכות משמעותית בהשוואה למחצית הראשונה של העשור הקודם.

משקלו של ענף ההייטק מגביית מס החברות בענף התעשייה עמד ב־2011 על 30% - גבוה ב־3% בלבד ממשקלו של ענף התעשייה המסורתית. לשם השוואה, בשנת 2003 ריכז ענף ההייטק כמעט מחצית מהגבייה בענף התעשייה - כפול ממשקלו של ענף התעשייה המסורתית בזמנו.

מסחר

הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה בענף בעשור האחרון

גביית מס החברות מענף המסחר הסתכמה ב־2011 בכ־4.6 מיליארד שקל - הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה בענף זה בעשור האחרון. למעשה, רק בענף הבנייה נרשם הישג דומה לזה.

כאשר בוחנים את התפתחות הגבייה בענף המסחר בעשור האחרון מגלים עלייה חדה במשקלו של ענף המסחר הקמעונאי בכלל גביית הענף ב־2004–2009. כך, בעוד שב־2004–2006 משקלו עמד על 18% בלבד, הרי שבשנת 2009 זינק משקלו לשיעור שיא של 29%. גידול זה הושג על חשבונו של ענף המסחר הסיטונאי.

ענף המסחר בכלי רכב ריכז ב־2011 כ־16% בלבד מגביית מס חברות בענף המסחר כולו, השיעור הנמוך ביותר בעשור האחרון. לשם השוואה, ב־2003 ריכז ענף זה כ־30% מהגבייה בענף המסחר.

שירותים עסקיים

גם כאן ניכרת ההשפעה של חוק עידוד השקעות הון

ענף השירותים העסקיים רשם ב־2011 עלייה ריאלית של כ־26% בגביית המס, זאת לאחר ירידה בשיעור דומה ב־2010. את הגידול בגבייה אשתקד הוביל ענף שירותי התוכנה, שרשם זינוק של לא פחות מ־185% לעומת 2010. עם זאת, יש לציין כי הגבייה מענף התוכנה ב־2010 היתה נמוכה במיוחד ועמדה על פחות מ־300 מיליון שקל בשנה - הרמה הנמוכה ביותר בענף זה במונחים ריאליים בעשור האחרון.

ענף המשנה בעל המשקל הגבוה ביותר בגביית מס חברות בענף השירותים העסקיים הוא הענף המרכז את שירותי הפרסום, הייעוץ העסקי, עריכת הדין וראיית החשבון. ענף משנה זה מרכז כ־55% מכלל גביית מס חברות מענף השירותים העסקיים.

תחבורה ותקשורת

ביטול הקנסות ומתן רישיונות למפעילים השפיעו על הגבייה

הענף היחידי שרשם ירידה בגבייה ב־2011 הוא ענף התחבורה והתקשורת. נפילה זו הגיעה על רקע הגברת התחרות בענף, כתוצאה מכניסתן לתוקף של תקנות המבטלות את קנסות היציאה בענף ומתן רישיונות למפעילים הווירטואליים ולמפעילים חדשים. גורם נוסף שהביא לשחיקה ברווחי חברות התקשורת ב־2011 היה הפחתת דמי הקישוריות על ידי הרגולטור.

כלל הגבייה מהענף הסתכמה ב־2011 ב־2.06 מיליארד שקל - ירידה של כ־16% בהשוואה ל־2010, כאשר בענף התקשורת לבדו מגיע שיעור הירידה לכ־22%. הגידול החד בגבייה מענף התקשורת עד לשנת 2010 חל במקביל לגידול חד בריכוזיות הגבייה בענף. כך, בעוד שב־2009 ריכזו ארבע החברות הגדולות בענף - סלקום, פרטנר, פלאפון ומירס - קרוב ל־70% מהגבייה, ב־2011 ירד משקלן ל־55%.

תגיות

13 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה