צילום: בלומברג
המנהל הישראלי כבר לא על המפה: ניר גלעד העדיף מנכ"ל זר לכיל
אחרי שניקה את השולחן מהבעיות הבוערות - פתרון הקבע למימון קציר המלח בים המלח וקביעת תמלוגי האשלג - יכול מנכ"ל החברה לישראל לנווט את חברת האשלג לאתגרים בחו"ל בלי להתחשב ברגשות המנהלים המקומיים
דממת האלחוט שעליה הקפידה הנהלת כיל לשמור בכל הנוגע לזהות המנכ"ל החדש שיחליף את עקיבא מוזס נשמרה בקנאות מאז הודעת הפרישה של מוזס ב־8 בינואר השנה. להודעת הפרישה לא נלווה דיווח מקביל על זהות המחליף כפי שבחר דירקטוריון חברת טבע לעשות עם פרישתו של שלמה ינאי (שהוחלף בידי מועמד חיצוני (ג'רמי לוין) שאינו ישראלי — ע"צ). לאורך כל אותה תקופה, בכל פעם שבורסת השמות רחשה, ושם כזה או אחר עלה לכותרות בהקשר לתפקיד, או נפל מהן, נהגה כיל להזכיר כי מוזס לא הודיע על מועד פרישתו, כמו גם על מועמד שיחליף אותו, וזאת כדי לאפשר לוועדת האיתור לבחור את המועמד שיקבל חפיפה ממוזס.
ביום שישי בבוקר הסתיימה דממת האלחוט וכילדיווחה כי דירקטוריון החברה בחר במפתיע בסטפן בורגס למנכ"ל במקומו של מוזס, שעוזב את החברה אחרי 13 שנים בתפקיד. בורגס יחליף את מוזס ב־20 בספטמבר. מוזס (65), שפורש מכיל אחרי 38 שנה, מונה למנכ"ל כיל עם רכישת השליטה בחברה על ידי משפחת עופר ב־1999. המאוכזב הגדול ממינויו של בורגס הוא ככל הנראה אשר גרינבאום, המשנה למנכ"ל כיל, שמכהן בתפקיד מאז נובמבר 2007.
בורגס (48), יליד גרמניה, היה עד לאחרונה מנכ"ל חברת הכימיה השוויצרית לונזה. ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל ויו"ר כיל, סיפר ביום שישי ל"כלכליסט" על עבודתה של ועדת האיתור שביצעה "תהליך חובק עולם של איתור לתפקיד לא פשוט. כיל היא אחת מהחברות המובילות בעולם בתחומה. המורכבות הגלובלית של כיל והמעמד של ההנהלה והעובדים הצליחו להביא אותה — בגיבוי ארוך שנים של משפחת עופר — למקום שלא כל אחד היה מוכן לקחת על עצמו את הסיכון להתמודד לתפקיד הזה. אנשים חוששים לעיתים קרובות להחליף מנהל בחברה מאוד מצליחה שמא לא יוכלו לשמר את ההצלחה".
היורש של מוזס
בורגס צפוי להיכנס לנעליים גדולות. בתקופתו של מוזס זינק הרווח הנקי של כיל מ־110 מיליון דולר ב־1998 ל־1.512 מיליארד דולר ב־2011. ושווי השוק של החברה זינק מ־5.3 מיליארד שקל ב־1998 ל־60.3 מיליארד שקל כיום. מחזור המכירות של כיל ב־2011 הסתכם ב־7.1 מיליארד דולר.
בורגס כיהן כמנכ"ל לונזה, שמתמחה בייצור חומרי גלם לתעשיות הפרמצבטיות, מ־2004 ועד 2012. לאחרונה נבחר בורגס לקדנציה שנייה כדירקטור בחברת הזרעים והאגרוכימיה הגדולה והמובילה בעולם, Syngenta, שם הוא מכהן כדירקטור החל מ־2009. עם לקוחותיה הבולטות של לונזה נמנות חברת התרופות הבריטית גלקסו סמית' קליין ואבוט האמריקאית, והיא פועלת בשווקים הגלובליים שבהם פעילה כיל. עם כניסתו לתפקיד בלונזה, חולל בורגס מהפך בחברה, והסיט אותה לכיוון של ייצור מוצרים פרמצבטיים בעלי שולי רווח גבוהים.
תחת ניהולו רכשה לונזה ב־2010 את Arch האמריקאית, שפועלת בתחום הכימיקלים המיוחדים, רכישה שהתחילה להניב פירות ב־2012.
את 2011 סיכמה לונזה עם הכנסות של 2.7 מיליארד פרנק שוויצרי ורווח נקי של 154 מיליון פרנק שוויצרי, לעומת 284 מיליון פרנק שוויצרי ב־2010. עיקר הצניחה ברווח הנקי מיוחסת למשבר הכלכלי, התחזקות הפרנק השוויצרי, תנודתיות במחירי חומרי הגלם המשמשים לייצור מוצרי החברה והתחרות העזה מצד מתחרותיה.
בדו"חות הכספיים לסיכום שנת 2011 פרסמה לונזה אזהרת רווח ממנה עולה כי 2012 צפויה להיות מאתגרת בעיקר בגלל הפרנק המתחזק. עיון בדו"חותיה של החברה מראה כי לונזה רשמה רווח תפעולי של 261 מיליון פרנק שוויצרי בשנת 2011, לעומת 384 מיליון פרנק שוויצרי בשנת 2010.
בהפתעה גמורה, ומיד לאחר פרסום התוצאות הכספיות הראשוניות לסיכום 2011 - ב־25 בינואר - הודיע יו"ר דירקטוריון לונזה כי הוחלט להדיח את בורגס, וזאת במהלך חפוז של יומיים בלבד.
מהלך ההדחה התקבל בתדהמה בקרב האנליסטים ובעלי המניות הגדולים. למחרת צנחה מניית לונזה ב־13%. היו"ר, רולף סוירון, מינה את עצמו למנכ"ל זמני, עד 3 באפריל, מועד שבו מונה לתפקיד המנכ"ל באופן קבוע את ריצ'רד רידינגר, שהגיע ללונזה מ־BASF, חברת הכימיה הגדולה בעולם, בה כיהן גם בורגס במשך 14 שנה כסמנכ"ל. בפועל, הדו"חות האחרונים עליהם היה חתום בורגס כמנכ"ל לונזה הנם הדו"חות המסכמים של 2011.
גיל: 48
מגורים: שוויץ (במעבר לישראל)
השכלה: תואר ראשון במנהל עסקים מאוניברסיטת Saarbrucken בגרמניה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת St. Gallen בשוויץ
תפקיד קודם: 2004־2012 מנכ"ל לונזה השוויצרית
עוד משהו: דובר גרמנית, אנגלית, וצרפתית
הדחת בורגס היתה טעות
כיל היתה כמובן מודעת לאופן סיום תפקידו של בורגס מלונזה, ובדקה אותו בזכוכית מגדלת. לדברי גורמים בתעשייה, כהונתו של בורגס בלונזה נחשבת, חרף ההדחה, כמוצלחת. תוצאות המחצית הראשונה של 2012, שפורסמו תחת חתימתו של מנכ"ל לונזה החדש, עלו על התחזיות המוקדמות שלפני רכישת ARCH על ידי לונזה.
כלומר, ההחלטה שהוביל בורגס לרכוש את ARCH היתה חיובית ברמה האסטרטגית עבור לונזה, שכן היא מיצבה אותה כשחקן מרכזי בשוק דומיננטי נוסף - שוק הכימיקלים המיוחדים. בכיל מספרים כי שיחות שנערכו על ידי נציגי כיל עם מקורבים לחברת לונזה עולה כי החברה השוויצרית רואה היום בהפסקת כהונתו של בורגס טעות.
בורגס והמועמדים האחרים לתפקיד מנכ"ל כיל עברו תהליך מיון ארוך בן שמונה חודשים שנווט על ידי ועדת האיתור מיוחדת שהקים דירקטוריון כיל לפני יותר מחצי שנה. בשיחה עם "כלכליסט" אמר ניר גלעד שהיה גם יו"ר ועדת האיתור, "זה היה תהליך האיתור, המיון הבחינה והבדיקה היסודיים ביותר והרציניים ביותר שנחשפתי אליהם מעודי".
ועדת האיתור כללה מלבד ניר גלעד גם את חברי הדירקטוריון יוסי רוזן, הדח"צ יעקב דיאור ועקיבא מוזס עצמו שהשתתף בוועדה כמשקיף ויועץ. "הופתענו מרמת ההיענות של מנהלים בכירים מתעשיית האגרו כימיה העולמית להתמודד על התפקיד" אמר ל"כלכליסט" ניר גלעד. "הם הסכימו לכהן בתפקיד ביודעם כי עליהם להתגורר בישראל. זו תעודת כבוד לתעשייה הישראלית שמועמדים בקליבר הזה רואים בה מקום אטרקטיבי".
הוועדה נעזרה בשירותיה של חברה בינלאומית לאיתור והשמה (Egon Zehnder International) שמתמחה באיתור מנהלים ברמות הבכירות ביותר בשווקים הגלובליים. בורגס עצמו רואיין לפחות חמש פעמים על ידי ועדת האיתור ובכירי החברה לישראל. לאורך כל התקופה, ובעיקר בחצי השנה האחרונה, נכנסו לתהליך האיתור עשרות מועמדים, בהם מועמדים שפנו לוועדת האיתור באופן עצמאי.
לישורת האחרונה של תהליך הסינון והמיון הגיעו עשרה מועמדים, בהם חמישה מתוך כיל ואחרים מהתעשייה הישראלית, לצד בורגס עצמו. לפני כעשרה ימים התכנס דירקטוריון כיל וקיבל מוועדת האיתור "ספר עב־כרס" שבו הסבר מפורט על תהליך הבחירה והמועמדים הסופיים, כולל המלצה סופית על בורגס.
הדירקטוריון התכנס שוב ביום חמישי ואישר פה אחד את מינויו של בורגס. ישיבות הוועדה והדירקטוריון בנושא זה התקיימו באופן בלתי תלוי לישיבות דירקטוריון כיל שהתכנס לדון בדו"חות הכספיים של כיל, שפורסמו יומיים בלבד לפני הדיווח על מינויו של בורגס.
מצעד המאוכזבים הישראלי
גורמים בשוק ההון סבורים כי הבחירה בבורגס לא מפתיעה. "כיל היא חברה ישראלית עם פעילות בינלאומית ענפה, ומנועי הצמיחה שלה הם גלובאליים. היא כבר לא יכולה לגדול בישראל ולכן החיפוש היה בינלאומי בעיקרו, כי כיל רואה את עצמה בעיקר מתפתחת החוצה.
גם עקיבא מוזס נכנס לתפקידו לאחר יותר מעשר שנות פעילות כמנכ"ל בחברות כיל בחו"ל. מהמנכ"ל החדש מצופה שימשיך את תנופת הפיתוח של פעילותה של כיל בעיקר בסין, הודו וברזיל". מבין המועמדים שעלו לישורת האחרונה מקרב מנהליה הבכירים של כיל ניתן למנות את המשנים למנכ"ל אשר גרינבאום ואבי דויטשמן, ומנכ"לי המגזרים דני חן, ניסים הדר וצ'רלי ווידהאס.
בחירתו של בורגס לא צפויה לעורר זעזועים מבניים או ארגון מחדש בכיל, וזאת מכיוון שכבר במרץ האחרון דאגה הנהלת כיל לבצע בחברה סבב מינויים חדש. במסגרת התהליך, הורחבו סמכויותיו של אבי דויטשמן (51) שכיהן כמשנה למנכ"ל כיל מאז אוגוסט 2011 וכ־CFO של החברה ב־12 השנים האחרונות.
דירקטוריון כיל החליט כי דויטשמן יהיה מעתה אמון גם על תחום הפיתוח העסקי, האסטרטגיה והרגולציה, עליו היה אמון עד אז המשנה למנכ"ל יוסי שחר (63) שפרש מכיל באפריל האחרון. שם נוסף שעלה בבורסת השמות היה ארז ויגודמן (52), מנכ"ל מכתשים אגן. על פי הערכות מועמדותו של ויגודמן נפלה בגלל התחייבויות הקשורות לעסקת המכירה של מכתשים אגן לכימצ'יינה. מועמד בולט נוסף היה אשר גרינבאום (62) משנה למנכ"ל כיל ומנהל תפעול ראשי, שכיהן בשורה של תפקידים בכירים בכיל בהם מנכ"ל כיל דשנים ומנכ"ל כיל מוצרים תעשייתיים.
כיל עם הפנים לחו"ל
כיל מוכרת כ־95% מתוצרתה בחו"ל. מחצית ממחזור המכירות שלה נובע מייצור של חברות שבבעלותה בחו"ל, רוב עובדיה נמצאים בחו"ל ומנועי הצמיחה שלה נמצאים בשווקים הבינלאומיים. עובדות אלה הובילו את דירקטוריון כיל לנהל תהליך חיפוש המופנה החוצה.
מעבר לתחום האשלג שמושפע בעיקר מהמתחרות הקנדיות והרוסיות, האתגרים שעומדים בפני כיל נמצאים בתחומי פעילות אחרים: דשנים מיוחדים ופיתוח מוצרים חדשים תוך הכרת השוק החקלאי הבינלאומי והשווקים הגלובליים מעבר לתחום האשלג, וקבלת החלטות אסטרטגיות בנושאי מיזוגים ורכישות מחוץ לישראל.
גורמים בשוק העריכו כי חשיבות בחירתו של מנכ"ל ישראלי ירדה לאחר חתימת ההסכם בסוף 2011 בין כיל וממשלת ישראל, על מימון פתרון הקבע לקציר המלח בים המלח והסדרת נושא תמלוגי האשלג. "כל עוד הנושא של התנהלות הדיונים מול הגורמים הממשלתיים והרגולטוריים בארץ לא היה פתור, היתה משמעות אדירה לכך שאת המו"מ מטעם כיל ינהל מנכ"ל ישראלי, אולם מרגע שנושא זה נפתר - אין הכרח למנות מנכ"ל ישראלי".
לדברי גלעד אלפר, אנליסט בכיר באקסלנס נשואה ברוקראז', הבחירה החדשה בבורגס מתאימה מאוד לאופייה של כיל. "האתגר החדש של מנכ"ל כיל יהיה במוצרים האחרים שאינם אשלג, וכאן הידע והקשרים שיש לו בתעשייה הולמים את הבחירה בו לתפקיד המנכ"ל". אלפר מוסיף שהבחירה במנכ"ל זר היא איתות חיובי מהחברה לישראל. "המשמעות היא שהחברה לישראל מסמנת שנושא התמלוגים חתום, כך שאם היו חוששים שנושא זה יעלה מחדש, הם היו כנראה מביאים מנכ"ל ישראלי שיידע להתמודד עם הסוגיה הפוליטית הזו".
כיל סיכמה את הרבעון השני ברווח נקי של 407 מיליון דולר, ירידה של 4.4% לעומת הרבעון המקביל, אך עלייה של 40% לעומת הרבעון הראשון של 2012. מאז תחילת השנה עלתה מניית כיל ב־24% בבורסה של תל אביב.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה