אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גברים בעבודה: יש אליפות! צילום: shutterstock

גברים בעבודה: יש אליפות!

ממש היום מתכוננים המתחרים באקרון, אוהיו, לגמר אליפות העולם באכילת המבורגרים. באנגליה, לעומתם, בחרו להתחרות דווקא בצליפת נקניקיות שחורות

19.08.2012, 10:18 | רועי קורן

שמעתם פעם על גוף בשם MLE? גם אנחנו לא. ובכן, מתברר שיש דבר כזה. ראשי התיבות הללו מייצגים את ה־Major League Eating, ובעברית "ליגת האכילה הבכירה", שהיא מן הסתם עוד איגוד קיקיוני שנועד לתת לאמריקאים (אם עוד היו זקוקים לכך) תירוץ נפלא לטחון אוכל בלי חשבון, במסווה של (כמה אירוני) תחרות ספורטיבית. ההתאחדות המפוקפקת הזו עורכת סבבי תחרויות אכילה בכל חודשי השנה, ובתפריט שלה, ובכן, בעצם הכל. מכנפי עופות ועד מרשמלו.

אבל עם כל הכבוד הראוי לשאר המאכלים, הדובדבן שעל עוגת הכולסטרול הוא התחרות השנתית לזלילת המבורגרים, ששלב הגמר שלה ייפתח ממש בעוד שעות ספורות באקרון שבאוהיו.

השנה חוגגת התחרות יומולדת 7 והיא החלה כבר אתמול. בצהרי השבת, כשאתם נמנמתם אחרי הסעודה, חגגו באקרון עונג שבת מסוג אחר. מתכונת התחרות כל כך פשוטה עד שאפילו המשתתפים באירוע הבריא הזה יכולים להבין. לרשות הבולסים, בעלי קיבות הברזל, יעמדו בסך הכל עשר דקות, כדי להפגין למי יש תיאבון גדול יותר, בית בליעה רחב יותר וקיבה עמידה יותר. שזה אומר בעצם "בואו נראה כמה אתם יכולים לטחון בעשר דקות". ואם חשבתם בטעות שעשר דקות הן זמן ממש מועט כדי לבלוס המבורגר של 125 גרם, באה המציאות ומלמדת את כולנו שהשיא, נכון להיום, עומד על לא פחות מ־11 המבורגרים בעשר דקות! נסו ותיהנו.

סכום הפרסים בתחרות עומד על 1,500 דולר, כשהמקום הראשון גורף לקיבתו 750, השני 500 והשלישי מסתפק בשאריות שבצלחת. כדי להפוך את העניין למאתגר יותר עבור מערכת העיכול, דואגים המארגנים, אנשי ה־MLE, להגיש למתחרים המבורגרים מכל מיני סוגים ובמידות שונות של תיבול וחריפות, כולל כאלה שיגרמו לבן אנוש רגיל להרגיש כאילו בלע לפיד.

למותר לציין שעשרות אלפי באי האירוע, שאינם מתחרים, לא יישארו רעבים. תאוות הבשרים תתחלק יפה בין כולם. בדוכני ממכר המזון יש די לכולם, רק לא לדחוף בבקשה. עוד טבסקו?

ואם חשבתם שהאמריקאים קצת לא בסדר, יבואו האנגלים ביום ראשון השני של חודש ספטמבר ויפגינו את יכולתם להמציא אירוע אווילי אף יותר. רבים מהם יגיעו אל הרחוב הראשי בראמסבוטום (יש מקום כזה, מתברר) כדי להשליך אל־על נקניקיות דם שחורות משחור. על מתקן מתכת בגובה של כעשרה מטרים תונח ערימה של מאפים מקומיים, ועל המשליכים המקומיים יהיה להפיל כמה שיותר מאפים בשלושה ניסיונות זריקה.

 

כדי לשפר את סיכויי הקליעה, יש לאנגלים פתרון. בזהירות בזהירות הם מכניסים חופן נקניקיות לתוך גרבי ניילון שחורים, ומה שמתקבל הוא גוש שחור, רוטט ודוחה אבל לא מתפזר. מובן שגם כאן נמצא הסבר היסטורי. המקומיים הולכים אחורה עד למלחמת השושנים בין משפחות לנקסטר ויורק על השליטה באנגליה. לדבריהם, כשגמרו המחנות היריבים את התחמושת החלו להשליך זה על זה מזון מקולקל, מתוך כוונה להפיץ מחלות במחנה האויב.

תגיות