תזמון מדויק: שבעת מנהלי הקרנות שזיהו מי יהיו המניות הכוכבות של 2012

המאפיין שמייחד קרן נאמנות שמנוהלת באופן אקטיבי הוא שביצועיה תלויים במידה משמעותית ביכולותיו של מנהל הקרן. על מנהל הקרן לזהות ניירות הערך שיניבו את התשואות הגבוהות ביותר לעומת המדד ולהימנע מבחירה באלו שיניבו ביצועי חסר. בנוסף עליו לבצע את פעולות המכירה והקנייה בתזמון הנכון.

בשל החשיבות הרבה של החלטות המנהל מושקעים בניהול הקרנות האקטיביות הון ומאמצים רבים וכתוצאה מכך גם דמי־ניהול שגובות הקרנות גבוהים יותר מאלה של המוצרים הפסיביים (שמשקיעים בני"ע לפי משקלן במדד). לכן השקעה בקרן אקטיבית תהיה עדיפה, רק אם בניכוי דמי הניהול היא מצליחה להציג תשואה עדיפה על מדד הייחוס.

אז האם מנהלי הקרנות בארץ מצליחים לזהות בזמן את ניירות הערך שיניבו את התשואה הגבוהה ביותר ולהגדיל אליהן את החשיפה? כדי לספק תשובה חלקית לשאלה, לפחות בכל הנוגע לקרנות המנייתיות, בדקנו אילו מניות כיכבו במדדי הבורסה בישראל ב־2012 ומי המנהלים שזיהו אותן בזמן. ראשית, איתרנו את שלוש המניות בעלות התשואה הגבוהה ביותר מתחילת השנה ועד סוף יולי מתוך ת"א מאגר (המניות הנסחרות במדדי הבורסה). במקום הראשון ניצבת מניית בבילון עם תשואה של 267%, במקום השני מניית מלאנוקס עם תשואה של 254% ובמקום השלישי ניצבת מניית אלוט תקשורת שעלתה מתחילת השנה ב־74%.

לצפייה בטבלת המנהלים שזיהו את המניות החמות של המדד לחצו כאן

מי זיהה את מלאנוקס?

לאחר מכן בחנו את החשיפה של הקרנות למניות "הכוכבות", את חלקן של המניות מהשקעות הקרן נכון לסוף 2011 ואת התשואות שהניבו הקרנות מתחילת השנה ועד סוף יולי (ראו טבלה). כך, יכולנו לאתר את המנהלים שידעו לזהות כבר בתחילת השנה את המניות החמות של היום ולבחון אם הם הצליחו במקביל להימנע מהשקעה במניות שירדו הכי הרבה. הבדיקה נעשתה רק על קרנות שמטרתן להכות את המדד, ושחשיפתן לפחות לאחת מתוך שלוש המניות "הכוכבות" היתה כפולה ממשקלן של המניות במדד שבו הן נסחרו.

בראש הרשימה ניצב שמואל קשת, מנהל קרן כלל מניות שהניבה תשואה של 14.7% מתחילת השנה, זאת לעומת בממוצע התשואות בקטגוריה שעמדו על -1.6% ומדד הייחוס שהניב גם הוא תשואה שלילית של 1.2%.

קשת העניק למלאנוקס חשיפה של 5.5%, לעומת משקלה במדד ת"א־100 שעמד בתחילת השנה על 2.2%. למניית בבילון העניק קשת חשיפה של 2.3% לעומת משקל של 1.64% בת"א יתר. במקום השני ניצב ירון שמש, מנהל קרן הראל פיא אלפא בטא מניות Value שהניבה תשואה של 10.2%. שמש החזיק בחשיפה של 4.9% למלאנוקס, חשיפה של 1.4% לאלוט תקשורת וחשיפה של 0.2% לבבילון.

יש לציין כי שמש מנהל קרן נוספת בעלת שם דומה, הראל פיא אלפא בטא Value 100, שהעניקה חשיפה גבוהה יותר לשלוש המניות, אך הניבה תשואה נמוכה יותר של 6.8%.

אולם, לא כל המנהלים הצליחו לתרגם את החשיפה הגבוהה לאחת משלוש המניות לתשואה עודפת משמעותית על מדד היחס.

בני מוזס, מנהל קרן כוון (4B) ישראל, העניק חשיפה של 7.1% למלאנוקס והקרן שבניהולו הניבה תשואה של 1.6%. תשואה נמוכה יותר, של 0.2%, הניבה קרן פיטנגו מניות כללי שהחזיקה בחשיפה של 1.5% לאלוט תקשורת ומלאנוקס כל אחת וחשיפה של 1.3% לבבילון.

רק תשעה הימרו על אלוט

יש לציין כי 159 קרנות השקיעו באחת או יותר מהמניות "הכוכבות", אך רק 16 מהן השקיעו בבבילון מעל משקלה במדד ורק שלוש קרנות השקיעו בה פי שניים או יותר ממשקלה במדד. במלאנוקס השקיעו 33 קרנות מעל משקלה במדד, אך רק שבע השקיעו בה בשיעור כפול או יותר ממשקלה בו. באלוט תקשורת השקיעו רק תשע קרנות מעל למשקלה, כאשר רק שש העדיפו להשקיע בה בשיעור כפול ממשקלה במדד.

בדיקה זו היא חלקית בלבד העובדה שמנהלי ההשקעות של קרנות אלה הצליחו להיחשף באופן משמעותי למניות שעלו הכי הרבה ולא להשקיע כלל במניות שירדו הכי הרבה לא מבטיחה כי יתר ההשקעות בקרן נבחרו באותה רמה של הצלחה.

בנוסף, הבדיקה לא עקבה אחר השינוי בחשיפה של כל הקרנות לאחזקות אלה במהלך השנה, ויכול להיות שמנהלי הקרנות סגרו את הפוזיציה ומכרו את המניות המנצחות עוד טרם עלייתן בבורסה.

עם זאת, הטבלה מראה כי כל מנהלי הקרנות שבחרו נכון בתחילת השנה הציגו תשואה גבוהה, לאחר דמי ניהול, ביחס מדד הייחוס הרלבנטי ומהתשואה הממוצעת של הקרנות בקבוצה. על כן, השקעה בקרנות אלה היתה כדאית בתקופה שנבחנה על מוצר פסיבי מקביל למרות דמי הניהול שגבו.

הכותבת היא אנליסטית קרנות ב־USB Wealth Management ישראל