אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השבוע: זה לא החום צילום: דנה קופל

השבוע: זה לא החום

ביקור בסרי לנקה ניפץ את ההנחה שאנחנו עצבניים בגלל מזג האוויר. שם, בחום של 40 מעלות עם איכות כבישים ירודה ובלי מזגנים, האנשים סבלנים וחייכנים. כאן להעיר לבנאדם ברחוב זאת סכנת חיים

23.08.2012, 10:25 | תמי ארד

אחת לחודש לערך מגיעה התזכורת - זוהי סדום. לידיעת מי שהתעורר הבוקר ושאל מה בתפריט השבוע: לינץ' בנער ערבי בירושלים ודריסת שלוש נשים בנתניה, לעת עתה.

היום מי שמעז להעיר לזולתו ברחוב שם את נפשו בכפו. "הוא ערבי מגיע לו למות", אמר א' הנער שנעצר בחשד למעורבות בלינץ' בירושלים. השיח האלים שמתנהל בשגרה ברחוב הישראלי מתחיל בבית. מערכת החינוך כשלה בהקניית הכלים לשיח תרבותי. ובכנסת - הקלסתר הממלכתי של המדינה - מנבלים את הפה, עולבים זה בזה ולא נכלמים.

 

ראש עיריית נתניה כינתה את הדורס הבורח אדם עם לב טוב. עיריית נתניה מאמינה בשיקום עבריינים שיצאו מהכלא. העבריינים מקבלים רישיון לעסק, כדי שיוכלו להתפרנס בכבוד. הכבוד נתון לפירושים. אבל מרים פיירברג לא לבד, מערכת המשפט ככלל נוהגת בחמלה בעבריינים. אנשים שמבינים את שפת הכוח נהנים מעסקות טיעון מקלות.

שושן ברבי, החשוד הדריסת 3 הנשים בנתניה, בביהמ"ש השבוע, צילום: שאול גולן שושן ברבי, החשוד הדריסת 3 הנשים בנתניה, בביהמ"ש השבוע | צילום: שאול גולן שושן ברבי, החשוד הדריסת 3 הנשים בנתניה, בביהמ"ש השבוע, צילום: שאול גולן

הסופר אלי עמיר אמר השבוע שהוא מתגעגע לשנות החמישים. לימי המעברות והרעב. כשהחברה היתה סולידרית והיה לה חלום וחזון משותף. אז עבדו בכל עבודה. אדם שיצא מהכלא צריך היה להוכיח את עצמו, הוא לא קיבל ככה סתם במתנה "פיצוצייה".

יש הרואים במלחמת ששת הימים את קו פרשת המים. שיכרון הכוח עיצב את החברה הישראלית, הם אומרים, ראש הממשלה ושר הביטחון הם התוצר של טובי בניה של החברה. תפיסת העולם שלהם סדורה. לשיטתם הגרעין האיראני הוא הבעיה הקיומית של מדינת ישראל. א' הנער, שהיה מעורב בלינץ' בירושלים, לא יימנה ככל הנראה עם הטייסים לעתיד לבוא, שעליהם בונה ראש הממשלה. הוא וחבריו ללינץ' מוגדרים כקבוצת שוליים, כאלה שפעמים רבות כלל לא מתגייסים לצבא. משנה לשנה השוליים מתרחבים וקבוצת האיכות מצטמצמת. החינוך, לא הגרעין האיראני, הוא הבעיה הקיומית שלנו.

קוטפות עלי התה בסרי לנקה, צילום: שטרסטוק קוטפות עלי התה בסרי לנקה | צילום: שטרסטוק קוטפות עלי התה בסרי לנקה, צילום: שטרסטוק

פעם חשבתי שהחום הוא הגורם לכך שבני אדם מתורבתים מאבדים את נימוסיהם הטובים. תהיתי אם השוויצרים היו נותרים רגועים לו היו נדרשים לחיות ב־38 מעלות בצל עם 70 אחוזי לחות. לאחרונה גיליתי שבסרי לנקה למשל חם כמו אצלנו ולא פחות לח. בתחומים רבים סרי לנקה נמצאת שנות דור אחרינו. הסרי לנקי הממוצע חי ללא מזגן.

תשתית הכבישים באי ירודה, וכלי הרכב המיושנים - אופניים, טוסטוסים וטוקטוקים (ריקשות) - נדחקים זה לצד זה במה שנראה כטירוף מערכות סדרתי, ואף על פי כן תאונות הדרכים שם נדירות. ב־40 מעלות צלזיוס אנשים מחייכים ועומדים בסבלנות בתורים ארוכים לטקסים דתיים במקדשים. 64 אחוזים מתושבי סרי לנקה הם בודהיסטים. בודהיזם הוא פילוסופיית חיים ושזורה בה צניעות ודרך ארץ. בישראל קיצוניות ויהירות הן סימן ההיכר שלנו. אין פילוסופיה. יש אובדן דרך. ביום שבו נחליט שהגיעו מים עד נפש יחל השינוי. היום הזה עוד לא הגיע.

תגיות