המשבר ביוון מאיים למוטט את הקואליציה של אנגלה מרקל

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל תמצא את עצמה בשבועות הקרובים מול אחת מהבחירות הקשות ביותר שעשתה אי פעם במהלך הקריירה שלה: האם להציל את גוש היורו המתערער או את ממשלתה. אחרי שורה של של ועידות חירום וכנסים, נראה כי גם הפעם עומדת יוון במרכז סדר העדיפויות של מנהיגת הכלכלה מספר אחת בגוש היורו.

לפי דיווח של "הוול סטריט ג'ורנל", שותפיה הזוטרים בקואליציה של מרקל מתנגדים נחרצות להלוות ליוון עוד כסף ומאיימים כי יעזבו את הממשלה - ויביאו לפירוקה - אם לא יושג רוב מוחץ בממשלה לצעד או אם לא תוצג להם תוכנית מתקבלת על הדעת לכיסוי החור בתקציב של אתונה.

"מדובר באחת הדילמות הקשות ביותר"

"מדובר באחת הדילמות הגדולות ביותר שמרקל ניצבה מולן במהלך כהונתה", אמר ל"הוול סטריט ג'ורנל" יועץ לקנצלרית. מחר צפויה מרקל לקיים פגישה עם נשיא צרפת פרנסואה הולנד ומחר תיפגש עם ראש ממשלת יוון אנטוניס סמאראס. עוזריה טוענים כי פגישות אלה צפויות להכריע את הכיוון שתיקח ממשלתה של מרקל ביחס למשבר בכלל ולסוגיה היוונית בפרט.

המחלוקת נעוצה בעובדה שממשלת יוון הודיעה כי תזדקק ליותר מזומן ממה שהסכימו אירופה, קרן המטבע ומדינות גוש היורו להעניק לה (הטרויקה). באביב האחרון הסכימה הטרויקה להגדיל את חבילת החילוץ של יוון אל מעבר ל־173 מיליארד היורו שהובטחו לה, אך בגרמניה - הנחשבת למממנת והערבה העיקרית לעסקה - מתנגדים לכך נחרצות.

ממתינים להתפתחויות מרכזיות באירופה

בגרמניה מעריכים כי אין בכוונתה של מרקל להגיע להחלטה סופית בנושא בשבועות הקרובים, משום שהיא ממתינה לשתי התפתחויות שעלולות להשפיע על האופן שבו תכריע את הסוגיה: בית הדין החוקתי של גרמניה צפוי לקבוע ב־12 בספטמבר אם מותר לגוש היורו להשיק את מנגנון החילוץ הקבוע שלו (במקום שתי הקרנות הזמניות הקיימות כיום), ובמקביל לכך יפרסמו פקחים מיוחדים מטעם קרן המטבע הבינלאומית את מסקנותיהם באשר למצב הפיננסים העדכני של יוון.

אשר למפגשה של מרקל עם נשיא צרפת, ההערכות הן שהולנד - שהציג בעבר התנגדות להתעקשות הגרמנית על העמקת הצנע ולהתנגדות המדינה להגדיל את הסיוע - יעדיף בכל מקרה את השלמות של הקואליציה הגרמנו־צרפתית על פני קידום עמדותיו.

 

המצב מול יוון רגיש מעט יותר. אף שהמדינה

מהווה 2% בלבד מהתמ"ג הכולל של גוש היורו, יציאה אפשרית שלה ממנו עלולה להתברר כהרסנית לאמון המשקיעים המעורער בפרויקט היורו משום שהיא תוכיח שהפרויקט הזה הפיך - בניגוד למטרה המוצהרת של מנסחי האמנה המכוננת שלו. לראיה, אין באמנת גוש היורו שום סעיף המדבר או מסדיר מצב שבו אחת מהחברות בו מעוניינת או מאולצת לפרוש.

"המיתון יהפוך את יוון לרפובליקת ויימאר"

סמאראס החריף שלשום את הצהרותיו, בדברים שאמר ליומון הגרמני "בילד". לדבריו, "יציאתה של יוון מגוש היורו וחזרתה לדרכמה יגרמו לחמש שנים של מיתון עמוק בארצו ולשיעור אבטלה שיעבור את ה־40%". סמאראס הזהיר כי מצב כזה יביא לאובדן הדמוקרטיה ביוון, בדומה למה שהיה בגרמניה בשנות המעבר בין רפובליקת ויימאר לעלייתה של המפלגה הנאצית לשלטון. בהמשך דבריו אמר סמאראס כי ארצו זקוקה לתוספת זמן, ולא בהכרח לתוספת משמעותית של כסף. הוא הדגיש בראיון שלו את העובדה שבכוונת ממשלתו לשכור עובד אחד במגזר הציבורי על כל עשרה שיתפטרו או יפוטרו בעתיד הקרוב, וכי ממשלתו תערוך שינויים מקיפים במערך המיסוי והתעסוקה הנהוגים במדינה.

לפי "הוול סטריט ג'ורנל", אף כי פקחי קרן המטבע טרם פרסמו את התוצאות הסופיות של בדיקתם, קיימות הערכות מבוססות על מה בכוונתם להציג. לפי הדיווח, עד 2014 תמשיך יוון להחזיק במחסור מימון משמעותי אפילו אם מביאים בחשבון את הקיצוצים בשווי 11.5 מיליארד יורו שהמדינה העבירה. אולם בקשתה של יוון לדחות את החלתם של הקיצוצים הללו ב־2016 במקום ב־2014 תביא איתה העלאה ניכרת בעלויות המימון.