בדיקת "כלכליסט": 40 מיליארד שקל מפוזרים ללא פיקוח בין בתיה"ס
פתיחת שנת הלימודים בשבוע הבא תיעשה בצלה של אמת מדאיגה: "כלכליסט" חושף כי משרד החינוך לא יודע כמה כסף מושקע בכל תלמיד. הפעלת המערכת הממוחשבת שתעשה סדר מתעכבת, וכך נשמר האבסורד שלפיו ההשקעה בתלמיד בהרצליה גדולה מבדימונה
אם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ יצליחו לאשר את תקציב המדינה בממשלה ובכנסת עד סוף 2012, בשנה הבאה יחצה תקציב משרד החינוך לראשונה את רף 40 מיליארד השקלים. תקציב משרד החינוך הוא השני בגודלו בין משרדי הממשלה אחרי תקציב משרד הביטחון, ואף שהציבור היה מצפה שמישהו יידע בדיוק לאן הולך כל שקל ושקל מקופת המיליארדים הזו, מתברר כי בפועל המצב שונה לחלוטין.
עד שהעסק יתחיל לפעול, באוצר מתכננים במסגרת חוק ההסדרים לבצע שינוי בהקצאה של כמיליארד שקל לרשויות. הם מתכננים, בעיקר בהסתמך על תחושת בטן, להסיט תקציבים מרשויות חזקות יותר אל רשויות חלשות יותר - דבר שיאלץ את הרשויות החזקות להשלים את הסכומים מהכנסותיהן העצמיות.
"יש כאן ניסיון לעשות הפרד ומשול ואנו מתנגדים לו", הגיב אתמול ליוזמת האוצר יו"ר מרכז השלטון המקומי שלמה בוחבוט. "אנו מכירים את האוצר, ויודעים שהוא ייקח תקציבים מהרשויות הגדולות, אבל הכסף לא יגיע לשכבות החלשות". פערים גדולים ביסודיסדרי העדיפויות המוזרים ממשיכים לכל אורכה של הטבלה. תלמידי תיכון ראשונים בהרצליה מקבלים יותר מתלמידי תיכון מקיף זינמן בדימונה, ותלמידי הגימנסיה הריאלית בראשון לציון מקבלים יותר מתלמידי תיכון רבין בקריית גת. איך מסבירים זאת במשרד החינוך? שם טוענים כי ההשוואה בין התיכונים אינה נכונה ואינה מעידה בהכרח על סדרי העדיפויות. "תפוזים ותפוחים", הם מסבירים.
ביתר ענייניות, במשרד טוענים כי התקציבים לתיכונים מועברים על פי חמישה קריטריונים (ראו מסגרת), שמשמעותם אחת: תיכונים עם מורים טובים יותר ועם מגמות לימוד מתקדמות יותר שמצריכות ציוד מורכב יותר - פשוט יקבלו יותר. זמינות מידע מצומצמת כדי לנסות לתקן את התמונה הזו, משרד החינוך מעניק לבתי ספר קטנים בפריפריה תוספת של שעות לימוד בעזרת סיוע תקציבי, על בסיס קריטריונים של ריחוק גיאוגרפי ואזורי עימות ביטחוני. הרציונל הוא כזה: בתי ספר בפריפריה מתקשים לגייס אליהם את המורים האיכותיים ביותר, למשל, ומתקשים להעניק לתלמידים שלהם מגוון תוכניות לימוד. לאור זאת, על המדינה להשקיע בתלמידים יותר אם היא רוצה לתת להם סיכוי להשיג תעודת בגרות איכותית. אלא שלמרות הניסיון של משרד החינוך להגביר את השוויון בין הפריפריה למרכז, בחלק מהמקרים המספרים מעידים אחרת. חלק לא מבוטל מהרשויות החזקות מקבלות יותר מאשר רשויות חלשות, וחלק לא מבוטל מהתיכונים הטובים מקבל יותר מהתיכונים הטובים פחות. בכל מקרה, לא נראה שהמערכת החדשה תספק בשורה גדולה לציבור משלמי המסים, שכן גם כשהיא תפעל היא לא תהיה שקופה לציבור, לפחות לא בהתחלה. במשרד החינוך טוענים כי בהמשך כל המידע יהיה חשוף, אם כי לאו דווקא בזמן אמת, אלא באיחור של שנת לימודים. כיום חלק קטן מאוד מהמידע על ההשקעה הממשלתית בחינוך זמין לציבור במערכת המידע על תשלומים לרשויות (מית"ר). עם זאת, הגישה למידע המועט הזה כל כך מורכבת וכל כך לא ברורה, שספק רב אם ישראלי ממוצע יוכל להבין מה בדיוק עושה משרד החינוך עם תקציבו. יו"ר מרכז השלטון המקומי בוחבוט מסר: "אין לנו בעיה להעביר למשרד החינוך את הנתונים, בתנאי שהם יעבירו לנו נתונים על כמה הם משקיעים בכל רשות. משרד החינוך מפזר בכוונה מסך עשן, כדי שהרשויות לא יראו שיש מי שמקבל יותר מאחרים וכדי שלא יקום קול צעקה".
4 תגובות לכתיבת תגובה