אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בחזרה לעבר 2

בחזרה לעבר 2

טוני סקוט שהתאבד השבוע עבד על סרט המשך ללהיט "אהבה בשחקים". זהו חלק ממגמה הוליוודית, שעושה קופה על גלי הנוסטלגיה, אך לעתים חוטאת לאיכות של המקור. "כלכליסט" סוקר את הז'אנר השנוי במחלוקת

23.08.2012, 10:28 | ענת טוריסקי

כשטוני סקוט התאבד ב־19 באוגוסט בקפיצה מגשר בלוס אנג'לס, ייתכן מאוד שלקח איתו לקבר גם את הפרויקט האחרון שעבד עליו - "אהבה בשחקים 2". עדיין לא ברור מה הוביל את סקוט לאקט הזה, אבל בכל הנוגע לשאלה מה גרם לו להתחייב לביים סרט המשך, יותר מ־25 שנה אחרי שובר הקופות המקורי, אפשר לשער שהפיתוי שעמד בפניו היה גדול.

"אהבה בשחקים", הסרט השני באורך מלא שביים סקוט, היה למותג המצליח ביותר בקריירה שלו, ואפשר להבין את הרצון לשוב אליו, ואולי לשחזר את ההצלחה. הסרט, שיצא לאקרנים ב־1986 וגולל את סיפורם של טייסים בבית ספר לטיסה בצבא ארצות הברית, הפך להצלחה עצומה. זו באה לידי ביטוי בהכנסות של כ־400 מיליון דולר (סכום כמעט חסר תקדים באותה תקופה), סצנות איקוניות שהתקבעו בזיכרון הקולקטיבי של שנות השמונים, פוסטר שקישט את חדריהם של מיליוני מתבגרים מסביב לעולם, שיר נושא שהפך ללהיט בינלאומי ("Take my Breath Away"), וטום קרוז אחד, שהפך בזכות תפקידו בסרט - הטייס המרדן מאווריק - מכוכב סרטי נעורים לאחד השמות הגדולים בתעשייה.

קשה לדעת של מי היה הרעיון ואיך גובשה העסקה ל"אהבה בשחקים 2", אבל נראה שבאולפני פרמאונט מאמינים בכוחה של החייאת זיכיונות מצליחים, גם שנים רבות אחרי המקור. בימים אלה מפתחים שם גרסה חדשה ל"צבי הנינג'ה" בבימויו של מייקל ביי, מחיים את סדרת ג'ק ראיין (הסוכן שגילם הריסון פורד בשנות השמונים, ואחריו בן אפלק לפני עשור) הפעם בכיכובו של כריס פיין ("סטאר טרק"), ועובדים על המשך ל"Anchorman" עם וויל פארל, שיצא לפני שמונה שנים.

השאלות שצצות כעת בנוגע ל"אהבה בשחקים 2" הן מה יהיה על סרט ההמשך? האם בתום תקופת האבל פרמאונט יחפשו במאי חדש, או שמותו של סקוט יביא גם למות הפרויקט? אם יבחרו באולפן הסרטים להמשיך בהפקה, "אהבה בשחקים 2", כאמור, בהחלט לא יהיה בגדר תופעה חריגה בשדה ההמשכים המאוחרים.

כך, ביוני השנה יצא לאקרנים הסרט "פרומתיאוס"' שביים אחיו הבכור והמעט יותר מפורסם של טוני, רידלי סקוט. הסרט הוא מעין המשך רעיוני (היו שמועות שמדובר בפריקוול) של "הנוסע השמיני" מ־1979. הציפיות מהסרט - שהיו להן 33 שנה להצטבר מאחר שסקוט לא ביים אף סרט בסדרה מלבד הראשון - היו גבוהות, ועם תקציב של 130 מיליון דולר והכנסות של כ־300 מיליון דולר בעולם, נכון לעכשיו, הסרט הצדיק כספית את הפקתו. אבל הביקורות שיבחו בעיקר את העיצוב והצילום והביעו אכזבה מהסיפור. מסתמן שבשונה מ"הנוסע השמיני", "פרומתיאוס" לא יהיה ציון דרך איכותי בפילמוגרפיה של רידלי סקוט (טוני סקוט, אגב, קיבל בו קרדיט כמפיק).

חבלה בזיכרון

לפני כשנתיים, ב־2010, היה זה סרט ההמשך של אוליבר סטון, "וול סטריט 2", שספג את אש המבקרים. בניגוד ל"פרומתיאוס", סרט ההמשך של סטון, שסבל מעיכובים רבים בתאריך ההפצה, זכה להצלחה בינונית בלבד בקופות. המבקרים, כך נראה, חשו שהוא חיבל בזיכרון של "וול סטריט" מ־1987, שהביא למייקל דגלאס את האוסקר על גילום הדמות גורדון גקו. הפעם דמותו של גקו הועלתה מן האוב באופן מלאכותי, ולעלילה נזרקו קונפליקט משפחתי, המשבר הכלכלי של 2008, תרמית השקעות גלובלית וסוף טוב מאולץ. מיותר לציין שאף לא אחד משמות המשתתפים בסרט נשמע על הבמה בטקס האוסקר של אותה שנה.

גם "טרון - המורשת", שיצא בליווי קמפיין ענקי בסוף שנת 2010, ניסה לנצל את מעמד הקאלט של "טרון" מ־1982, ולהוסיף לו הדמיה ממוחשבת משוכללת כדי לסחוף את הצופים. ההכנסות שגרף בתוך ארצות הברית, 172 מיליון דולר, היו גבוהות ב־2 מיליון דולר בלבד מהתקציב של ההפקה.

אחד המקרים הידועים של החייאת מותג קולנועי בשנות האלפיים היא הטרילוגיה החדשה של "מלחמת הכוכבים", שיצר ג'ורג' לוקאס. הטרילוגיה הניבה רווחים כלכליים גדולים, אבל הפכה שם נרדף לסרט המשך מיותר, וגרמה לרבים ממעריצי הטרילוגיה המקורית משנות השבעים לתעב את האיש שבנה ואז הרס להם את החלום. לוקאס הוא גם זה שעמד מאחורי ההחייאה של אינדיאנה ג'ונס בשנה שעברה, כמעט 20 שנה אחרי הסרט האחרון בסדרה. גם כאן ההכנסות היו נאות והביקורות נאות פחות, וגם כאן נדמה שאולי מוטב היה להניח למותג ולא לגרור אותו משנות הזוהר שלו להווה.

דווקא הדוגמה העדכנית ביותר להחייאת מותג כזה זכתה להצלחה: "החבובות" של דיסני, שיצא ב־2011 - 27 שנה אחרי סרט החבובות האחרון - זכה לקבלת פנים אוהבת מהביקורות והקהל, ומתוכנן לו סרט המשך בשנה הבאה. אך בניגוד ל"טרון - המורשת", "וול סטריט 2" ו"אהבה בשחקים 2" המתוכנן, "החבובות" עמד בפני עצמו כסרט שלם, ולא המשיך את עלילת "החבובות כובשות את מנהטן" מ־1984.

טום קרוז וטוני סקוט, בזמן העבודה על "אהבה בשחקים" טום קרוז וטוני סקוט, בזמן העבודה על "אהבה בשחקים" טום קרוז וטוני סקוט, בזמן העבודה על "אהבה בשחקים"

התקף נוסטלגיה

ממה נובע ריבוי סרטי ההמשך המאוחרים הללו בשנים האחרונות? יש לכך כנראה כמה סיבות. אחת מהן היא שהאולפנים מעוניינים בהימור בטוח ככל האפשר, ומחפשים מותג מוכר שכבר הוכיח רווחיות בעבר (דוגמה טרייה לכך היא "רחוב ג'אמפ 21", קומדיה שהיה לה מעט מאוד במשותף עם הסדרה משנות השמונים אך השתמשה בשם כדי למשוך צופים). סיבה נוספת נוגעת לבמאים המזדקנים, שנתקפים אולי נוסטלגיה לתקופת השיא המקצועית שלהם ורוצים לשחזר אותה באמצעות חזרה ליצירתם האהובה ביותר.

כך או כך, בשנים האחרונות רוב הניסיונות הללו, רווחיים ככל שיהיו, לא זכו להצלחה חד־משמעית ששילבה הכנסות גבוהות עם הצדקה איכותית. לכן, אולי עדיף היה גם ש"אהבה בשחקים" יישאר לנצח ב־1986.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות