הכלכלה הפלסטינית: מתפללים, מטיילים וקונים בישראל

מי שביקר במעבר קלנדיה בשבוע שעבר היה צריך לשפשף את עיניו מרוב תימהון. המחסום היה כלא היה. במקום התורים הארוכים והבדיקות הגופניות המדוקדקות של הנכנסים לישראל - הנה עכשיו, בסוף חודש הרמדאן ובחג עיד אל־פיטר שסיים את הצום, נפתח מעבר כלי הרכב לתנועת אנשים, ואלפים גדשו את המעבר ונכנסו לירושלים.

בשל המצב הביטחוני הרגוע בגדה לאחרונה, מקבלי ההחלטות הישראלים נקטו גם צעדים שהובילו להקלה כלכלית מסוימת. הוסיפו כוח אדם לטיפול במעברים; העלו את מספר הרישיונות לעבודה בישראל, בעיקר לפועלי בניין; והקדימו את תשלום המסים שישראל חייבת לאוצר הפלסטיני, כך שעובדי הרשות קיבלו את משכורותיהם בתחילת החודש. צעדים אלו וההקלות במעברים לישראל אפשרו תחושת חג בגדה המערבית, והביאו המוני פלסטינים לבקר בישראל.

המבקרים ערכו את קניות החג בישראל

על פי אומדני מערכת הביטחון נכנסו מהגדה המערבית לישראל בימי הרמדאן והחג יותר מ־1.2 מיליון פלסטינים. מתאם פעולות הממשלה בשטחים זוקף את המספר הגדול לזכות ההקלות במעברים לישראל והרחבת הקריטריונים של הזכאים להיכנס. ההקלות במעברים נעשו לכבוד החג, בעיקר כדי לאפשר למתפללים מוסלמים להגיע לאל־אקצא. אבל המוני פלסטינים, שרבים מהם מעולם לא ביקרו בירושלים או בים, ניצלו את ההזדמנות וביקרו באתרי תיירות בירושלים ובחוף הים. המונים ביקרו בקניון מלחה ובשוקי העיר העתיקה, ורבים הגיעו גם לנצרת ולפארקים שבצפון הארץ.

רבים מהמבקרים גם ערכו בישראל, ולא במקום מגוריהם, את קניות החג. עיריית ירושלים הרשתה לסוחרי העיר העתיקה להציב דוכנים ברחובות, והפדיון היומי שלהם עלה בשיעורים ניכרים. מנגד, הסוחרים בערי הגדה התלוננו שתנועת הקונים במשך החג היתה נמוכה מאוד, והותירה אותם עם מלאי גדול של סחורה.

תמונה של שפע בגדה

תמונה מעניינת, אם כי כנראה לא מדויקת, של המצב בגדה, היה אפשר לקבל מהעיתונים הפלסטיניים של ערב החג (בחג עצמו לא יצאו עיתונים). התמונה שהצטיירה היתה תמונה של שפע.

בעיתונים התפרסמו מאות מודעות ברכה של החברות הגדולות, הבנקים ומוסדות החינוך, מודעות רבות של מופעי חג, ויותר מכל - מודעות פרסום של בתי מלון ומסעדות שהזמינו את הציבור לערוך אצלם את ארוחות החג. אולם כעת, בצאת החג, חוזרים תושבי הגדה למציאות היומיום, שבה איש אינו יודע מתי יקבלו עובדי הרשות את משכורתם הבאה.