כששר־על לענייני כלכלה מקטין את החשיפה לאירופה

ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה בחודש שעבר באמצעות עו"ד דוד שמרון לוועדה למתן היתרים במשרד מבקר המדינה, בבקשה לשנות את ההנחיות להרכב תיק ההשקעות שלו. בסביבת ראש הממשלה סירבו להתייחס אתמול בהרחבה לאופי השינוי שביקש לבצע, אולם אישרו כי מדובר בעיקר בשינויים שנדרשו בגלל משבר החוב באירופה, שינויים שמטרתם להקטין את החשיפה לשווקים הללו. את תיק ההשקעות שלו הפקיד נתניהו, כפי שדורש החוק, בחברת נאמנות, עם כניסתו לתפקיד בחודש אפריל 2009. לפני כשבועיים התכנסה הוועדה בראשות השופט בדימוס עזרא קמא לדיון בנושא ותמכה בבקשתו של נתניהו. אולם לאחר קבלת האישור העקרוני, חזר בו במפתיע נתניהו מבקשתו המקורית וביקש מהוועדה לבטל את הבקשה, לדבריו, "מחשש שהמהלך יקבל פירוש לא נכון".

בנימין נתניהו | צילום: אוהד צויגנברג

בקשתו של נתניהו עוררה תגובות קשות במערכת הפוליטית והציבורית, מעצם העובדה שנתניהו כראש ממשלה חשוף לכל היבט כלכלי או היבט אחר, למשל היבטים ביטחוניים שביכולתם להשפיע על הסביבה הכלכלית. הבקשה מעוררת תמיהה במיוחד במועד שבו הוגשה ערב דיוני התקציב לשנת 2013, לפני ההחלטה על הגדלת יעד הגירעון ועל רקע רוחות המלחמה המנשבות בזירה האיראנית. אלא שלמקרה השלכות רחבות יותר. למעשה, אם הדבר היה עולה לאישור בממשלה, מדובר בבקשה לשנות מהיסוד את כללי המשחק ככל שהם נוגעים לתיקי ההשקעות של שרים וסגני שרים, שכיום אינם יכולים לשנות את תיקי המניות שלהם מעבר להוראות שנתנו לנאמן עם תחילת כהונתם (לכן מכנים את העברת תיק ההשקעות לניהול חיצוני - נאמנות עיוורת).

ללכת עד הסוף אדוני ראש הממשלה, התפשט בבקשה 3 סיבות למה נתניהו צריך לחשוף עצמו פיננסית לציבור, ולמה זה לא יהיה פתרון רע גם עבורו שאול אמסטרדמסקי, 2 תגובותלכתבה המלאה

תחילת הפרשה בכללים למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור, המורים לראש הממשלה, לשרים, לסגני שרים ולבני משפחותיהם להעביר עם הצטרפותם לממשלה את ניהול ניירות הערך שבבעלותם לידי חברת נאמנות שתנהל אותם ב"נאמנות עיוורת" (נאמנות המופעלת על ידי נאמן חיצוני, על פי שיקול דעתו הבלעדי וללא כל התערבות מצדו של בעל הכספים). על חברי הממשלה להודיע למשרד מבקר המדינה בתחילת כהונתם מהן ההנחיות שלהם לחברת הנאמנות בעניין הרכב תיק ההשקעות והסיכונים שהם מוכנים לקבל על עצמם, ולאחר מכן נאסר עליהם לשנות את ההנחיות שמסרו עד תום תקופת כהונתם בממשלה.

"תיק המניות של נתניהו הוא מאוד מאוד סולידי"

לפני כשבועיים התכנסה כאמור הוועדה למתן היתרים לדון בבקשתו של נתניהו, וקבעה כי "לנוכח השינויים הדרסטיים בכלכלה העולמית והשינויים הכלכליים התכופים והמשמעותיים להשקעות בישראל, נראה לנו שיש צורך במתן אפשרות של הנחיות נוספות לנאמן בנאמנות העיוורת". הוועדה גלגלה את הכדור הלוהט אל מגרשה של הממשלה, וקבעה כי עליה מוטל התפקיד להחליט על מתן אפשרות כזו, תוך שינוי הכללים הקיימים כיום.

בעניין בקשתו הפרטית של ראש הממשלה, הודיעה הוועדה כי היא תמתין לקבלת החלטה של הממשלה בנושא עד 10 באוקטובר, ואז בכוונתה לקיים דיון נוסף בבקשה. אולם נתניהו החליט כאמור לא להמתין לדיון נוסף, וביקש מהוועדה למתן היתרים לבטל את בקשתו. מקורבים לראש הממשלה מסרו אתמול כי כל השקעותיו הפיננסיות של נתניהו "הן השקעות סולידיות".

לדברי עו"ד שמרון, בשנה האחרונה הוא דיבר עם נתניהו על כך שלאור השינויים בכלכלה העולמית, צריך לעשות שינויים אחדים גם בתיק ההשקעות "שהוא מאוד מאוד סולידי, והרכבו הוא הכי סולידי שאדם יכול לתאר לעצמו".

ארה"ב: הפיקוח הודק בשנה האחרונה 34 סנאטורים ו־166 שינויים בתיקי מניות הנשיא ברק אובמה הורה להחמיר את חוק המניות, ובמסגרת איסור על שימוש במידע פנים הורה לאסור גם על חברי הקונגרס והסנאט להשתמש בכל בדל מידע שאליו הם נחשפים בעבודתם כרקע להחלטות פיננסיות אולגה ויניארלכתבה המלאה

"באמצע יולי פנינו למבקר המדינה בעניין", אמר שמרון, "הוא כינס את הוועדה באמצע אוגוסט, והיא השתכנעה שאכן נכון לאפשר שינויים כאלה ושהם מחויבי המציאות. ברגע שהודעתי על כך לראש הממשלה, הוא מיד ביקש לעצור את כל העניין ולא לעשות שום שינויים. הוא אמר שזה ייתן פתח לפרשנות בלתי נכונה וישמש כלי ניגוח פוליטי, וכי הוא מעדיף לא לעשות שינוי מאשר לחולל סערה מיותרת. עוד הוא אמר כי כאשר תקום ממשלה חדשה, זה יהיה הזמן להכניס את השינויים הנדרשים בכללים".

לטענת שמרון, "כל הפרשה היא ניגוח פוליטי וממש סערה בכוס מים". בתשובה לשאלה אם התיק כל כך סולידי, מדוע צריך להכניס בו שינויים, ענה שמרון כי בשל צנעת הפרט הוא אינו יכול להיכנס להרכב התיק ולהיקפו הכספי, אבל ציין כי "נניח שיש תיק השקעות סולידי עם הטיה לכיוון אירופה, ועכשיו המשקיע רוצה לצמצם את אותה הטיה". מלבד התיאור הסולידי של תיק ההשקעות אל מול המציאות הכלכלית העולמית סירב שמרון לספר ביתר פירוט על הרכב התיק או על מהות השינויים שביקש נתניהו לבצע.

בישראל: ניגוד עניינים פוטנציאלי משמעותי

הפיקוח על תיקי ההשקעות של נבחרי ציבור בישראל מתחלק לשני סוגי מקרים. שרים וסגניהם שמפקידים את תיק ההשקעות בנאמנות עיוורת, וחברי כנסת שצריכים למסור בתחילת כהונתם הצהרת הון למבקר המדינה אולם אינם מחויבים במסירת התיק לנאמנות, ובפועל יכולים להמשיך ולהחזיק בתיק אף שהם מעורבים באמצעות הצבעותיהם במהלכים שעשויים להניב להם תגמול אישי בעתיד.

הגבלה כלשהי בכל זאת קיימת על הח"כים. לפי החלטת ועדת האתיקה, נאסר על נבחרי ציבור להחזיק יותר מ־%5 ממניותיה של חברה עסקית, והם נדרשים למכור או להעבירן לנאמנות עיוורת עד לתום כהונתם. אולם בישראל פועלים תאגידי ענק רבים שח"כים יכולים להשקיע בהם יותר ממיליון שקל ועדיין לא להגיע לאחזקה של 5%.

ניגוד העניינים הפוטנציאלי משמעותי יותר אצל נושאי תפקידים ציבוריים בנקודות שיש להן ממשק כלכלי, כמו למשל ראשי ועדות כלכליות בכנסת. בארה"ב לעומת זאת, באחרונה חלה התקדמות רבה בכל הקשור לשקיפות ההתנהלות הפיננסית של נבחרי הציבור. באפריל האחרון חתם הנשיא ברק אובמה על "חוק המניות", שמיועד למנוע מהמחוקקים להשתמש במידע חסוי שאליו הם נחשפים בעבודתם כדי להשיג רווח אישי (ראה מסגרת).