בלעדי ל"כלכליסט": האוצר עוצר את התוכנית לחיזוק העתיד הפיננסי של ביטוח לאומי

האוצר מתנגד לתחילת יישומה של הרפורמה להבטחת תשלומי הביטוח הלאומי בעשורים הקרובים.

ל"כלכליסט" נודע כי באגף התקציבים התעוררה באחרונה התנגדות ליישום ההמלצות שעיקרן צמצום הקשר בין תקציב המדינה לתקציב המוסד. הסיבה היא שיישום ההמלצות בשנת התקציב הבאה - כולל השבת קרן העודפים של ביטוח לאומי בהיקף 180 מיליארד שקל - עשוי להגדיל את הגירעון בסכום של עד 6 מיליארד שקל בשנה.

המוסד לביטוח לאומי | צילום: טל שחר

ועדה מיוחדת שדנה בהבטחת האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי עד 2050, הגישה לאחרונה את מסקנותיה לשר האוצר, יובל שטייניץ, ולשר הרווחה, משה כחלון.

השרים אמורים להקים צוותים לבחינת יישום ההמלצות, ולאחר מכן יגבשו הצעת מחליטים שתובא לממשלה ולתיקוני חקיקה בכנסת.

האתגר של ביטוח לאומי כיום הוא להבטיח את היכולת לחלק קצבאות בעשורים הקרובים, בשל התארכות תוחלת החיים שמקטינה את היחס בין מספר משלמי הביטוח הלאומי לנתמכים. ב־2010, על כל 1,000 אנשים בגילי עבודה חיו 606 נתמכים. על פי הצפי ב־2050, היחס יהפוך ל־752 נתמכים לכל 1,000 עובדים.

כדי להתמודד עם ההשלכות, המליצה הוועדה להגדיל את הפרשות המעסיקים על עובדיהם, כפי שאכן החליטה לאחרונה הממשלה, ולהפריד ככל שניתן בין תקציב המוסד לתקציב המדינה. המשמעות היא שהמדינה לא תמשיך להשתמש בקרן העודפים של המוסד שבה כ־180 מיליארד שקל המושקעים באג"ח מדינה, ושעליהם מעביר האוצר למוסד כ־7 מיליארד שקל בשנה כריבית. הדו"ח קובע כי האוצר יחזיר את הקרן ב־40 השנה הקרובות, כ־4 מיליארד שקל בשנה, בנוסף לתשלומי הריבית.

האוצר גם לא יוכל לראות בעודפי הכנסות בקרן כחלק מתקציב המדינה, אובדן אפשרי של 2 מיליארד שקל נוספים. עם זאת, סביר להניח כי בשל תהליך החקיקה הארוך, היישום לא יחל במלואו בשנה הבאה.

חלק נוסף בדו"ח שאליו מתנגד האוצר קובע מנגנון אוטומטי של טיפול בגירעון בתקציב המוסד. אם יימשך הגירעון כשנתיים, יופעל המנגנון שיכלול קיצוץ קצבאות כדי לממן מחצית ממנו, והמחצית השנייה תמומן על ידי העלאת דמי הביטוח מצד העובדים והמעסיקים.

המלצה שדווקא זוכה לגיבוי מהאוצר, קובעת כי אם הכנסת או הממשלה יחליטו על הגדלת הקצבאות או הוצאה אחרת של ביטוח לאומי, הם יצטרכו להבטיח מקור תקציבי ליישום ההחלטה. מהאוצר לא נמסרה תגובה.