אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביהמ"ש התיר לעירייה לגבות ארנונה על שטחים פרטיים שאינם בשימוש

ביהמ"ש התיר לעירייה לגבות ארנונה על שטחים פרטיים שאינם בשימוש

בית המשפט המחוזי בחיפה חייב את חברת נצבא לשלם לעיריית טירת כרמל 21 מיליון שקל - דמי ארנונה עבור שטחים פתוחים ומבנים ללא שימוש במתחם מפעל סוסיתא לשעבר בעיר. נצבא: "אין בסיס לחיוב, נעתור לבג"ץ"

29.08.2012, 08:28 | שי פאוזנר

סכסוך ארנונה בין עיריית טירת כרמל לחברת הנדל"ן נצבא עשוי להשפיע על האופן שבו תחושב הארנונה בכל המשק. לאחרונה קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי נצבא תעביר לעיריית טירת כרמל תשלומי ארנונה בסכום המוערך על ידי ועדת הערר של העירייה ב־21 מיליון שקל. בנצבא מתנגדים להחלטה ומתכוונים לעתור נגדה לבג"ץ.

הדרך ממפעל סוסיתא לנצבא

סיפור המאבק בין נצבא לעירייה נוגע לשטח שבו פעל משנות החמישים מפעל הרכב של יצרנית סוסיתא אוטוקרס, שהפכה בהמשך לרום כרמל. מרגע שנסגרה החברה היא מכרה את כל פעילותה לכלל תעשיות שהפעילה את המתחם עד 1981. ב־1995 רכשה נצבא את השטח שהיקפו הכולל מתקרב ל־54 דונם ושעליו מבנים בהיקף כולל של כ־20 אלף מ"ר, והשכירה בו שטחים לעסקים מתחומים שונים כגון בתי מלאכה, מוסכים ועוד. עיריית טירת כרמל טענה כי מ־2003 חדלה נצבא לשלם את הארנונה עבור השטח, תוך שהיא מגישה שוב ושוב השגות וערעורים ובהם טענות רבות נגד חיובי הארנונה. בהחלטתה דחתה השופטת ברכה בר־זיו את רוב טענות חברת נצבא, ולפיהן "מכיוון ששטחי קרקע נרחבים במתחם הם שטחי בור ויש נכסים ריקים והרוסים בשטח אשר עליהם, אין צורך לשלם ארנונה או חיובי יתר", אשר בהם חויבה החברה לטענתה על ידי העירייה.

מנכ"ל נצבא פרי אטיאס אמר ל"כלכליסט" כי במשך שנים ארוכות לא דרשה העירייה מהחברה תשלום ארנונה עבור השטחים שבמחלוקת. "הטענה שלנו היא טענה עקרונית, שהבסיס לה הוא התנהלות העירייה לאורך שנים ארוכות". לדבריו, "השטחים במתחם היו מושכרים לאורך השנים על ידינו לשוכרים שונים שחויבו ישירות בתשלום ארנונה על ידי העירייה. כך שאת הארנונה עבור השטח הבנוי בו בעצם שילמו השוכרים והחברה היתה פטורה מהתשלום". לדברי אטיאס, העירייה דרשה מנצבא לשלם ארנונה גם עבור השטחים שבין המבנים ושטחי מבנים שלא בשימוש במתחם.

שטח המריבה במפעל סוסיתא לשעבר בטירת הכרמל שטח המריבה במפעל סוסיתא לשעבר בטירת הכרמל שטח המריבה במפעל סוסיתא לשעבר בטירת הכרמל

אטיאס הוסיף: "אלה שטחים פתוחים שהתאפשרה בהם תנועה חופשית של הציבור. למרות זאת, העירייה החליטה לפני כעשור לגבות כספים אלה מאיתנו". על כך אומרים בעיריית טירת כרמל: "הארנונה נגבתה על פי כל הנהלים ועל בסיס זה התקבלו החלטות תשלום".

"חברים בוועדת הערר היו חייבים לעירייה"

לצד הוויכוח העקרוני שסביב טענות הצדדים בדבר הצורך לשלם ארנונה בשטח ענק פתוח שבבעלות פרטית, יוצאת החברה למאבק בוועדת הערר שקבעה כי עליה לשלם יותר מ־21 מיליון שקל. אבסורד בולט בתחום השלטון המקומי בארץ הוא האפשרות של רשות מקומית להיות השופטת של עצמה בתלונות של תושביה על גובה הארנונה שהוטלה עליהם. במאי 2011 קבע בית המשפט העליון כי על משרד הפנים לקבוע הכנת כללים חדשים לפעילותן של ועדות ערר אלה. החלטה שפרסם משרד הפנים אשתקד קבעה כללים חדשים בעניין זה, שכל תכליתם מניעת ניגוד אינטרסים בשל קשרי חברי הוועדה והעירייה. מנכ"ל נצבא אמר כי נוסף לטענה כי השטח פתוח לציבור, היא תדרוש בבג"ץ לבטל את חברותם של שני חברי ועדת הערר לארנונה בעיר - בשל קשרי עבודה עם עירייה המציבים אותם במעמד של חייבים לכאורה לעירייה. בתגובה מסר ראש עיריית טירת כרמל אריה טל: "אנשי ועדת הערר נבחרו כחוק".

תגיות