אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מדוע הספורטאים הגאים טובים יותר מאלה הסטרייטים? צילום: גטי אימג'

מדוע הספורטאים הגאים טובים יותר מאלה הסטרייטים?

הספורטאים האולימפיים מחוץ לארון בלונדון זכו בפי שישה יותר מדליות לאדם בהשוואה לאוכלוסייה הכללית במשחקים

29.08.2012, 21:20 | סוכניות הידיעות

היו 23 ספורטאים גאים בכל הענפים באולימפיאדת לונדון, לפי גופים העוקבים אחר המגמות הללו, בעיקר Outsports.com.

עשרה מהם זכו במדליות (43%) ושבעה מהם זכו במדליות זהב (30.4%), כולל הרוכב הבריטי קארל הסטר בנבחרת הרכיבה האמנותית. הסטר הוא הספורטאי הגאה היחיד שמחוץ לארון בנבחרת הבריטית, שבה 451 איש.

23 איש הם מדגם קטן בהגדרה, אבל עצם העובדה שהם כה מעטים היא חלק מהסיפור. שיעורי ההצלחה של הספורטאים הללו מאפילים על שיעורי ההצלחה של הספורטאים בלונדון בכללותם.

מבין 10,820 הספורטאים בכל הענפים, Sportingintelligence חישב כי 595 איש זכו במדליות זהב.היו 302 תחרויות עם מדליות זהב, אבל ברבות מהן כמה אנשים תרמו לניצחון, למשל בכל ענפי הקבוצות, בצוותים שאינם סולו ובתחרויות השליחים בריצה ובשחייה. עם 595 איש שזכו בזהב, המשמעות היא שאחד מכל 18 ספורטאים חזרו מלונדון עם מדליית זהב (5.5%).

מייגן רפינו עם לורן צ מייגן רפינו עם לורן צ'ייני. רפינו יצאה מהארון | צילום: גטי אימג' מייגן רפינו עם לורן צ

בקרב הספורטאים הגאים, 20 נשים ושלושה גברים – אחד מכל שלושה חזר הביתה עם מדליית זהב (30.43%). על כן הספורטאים האולימפיים מחוץ לארון בלונדון זכו בפי שישה יותר מדליות לאדם בהשוואה לאוכלוסייה הכללית במשחקים.

הם גם זכו ביותר מפי שניים יותר מדליות לאדם בממוצע. כ-1,800 איש זכו במדליות מכל מתכת שהיא (16.6% מסך הספורטאים), ואילו 43.4% מהספורטאים שמחוץ לארון זכו במדליות.

האם הספורטאים הגאים טובים יותר בספורט? כמעט בטוח שלא, אבל מיד נחזור לזה. "המספר הזה נמוך באופן מגוחך", אמר ג'ים בוזינסקי, מייסד-שותף של Outsports, על 23 הספורטאים האולימפיים שמחוץ לארון.

ההערכות של שיעור הגאים באוכלוסייה הכללית שונות זו משזו, אבל גם בקצה התחתון שלהן (1.5% מהאוכלוסייה) ניתן לצפות לכ-160 ספורטאים גאים מבין 10,820 המשתתפים באולימפיאדת לונדון, או פי שבעה מ-23 הספורטאים שמחוץ לארון.

בוזינסקי מציין שלאור השיעור הנמוך של ספורטאים מחוץ לארון בהשוואה לאנשים שמחוץ לארון באמנות, פוליטיקה או עסקים, אז "הספורט הוא עדיין הארון האחרון בחברה".

מה שמדהים מבחינה סטטיסטית הוא ההצלחה של אותם 23 ספורטאים שמחוץ לארון באולימפיאדת לונדון.

יש לציין ששלושת הגברים עוסקים בשני ענפים שנחשבים ל"גיי פרנדלי", רכיבה אמנותית וצלילה. דוברת מטעם הארגון הבריטי לרכיבה אמנותית אמרה כי רוכבים גאים "הם הנורמה. שלא תבינו אותי לא נכון, יש גם רוכבים סטרייטים, אבל זה לא סיפור אצלנו אם מישהו גאה".

הנטייה המינית כמובן חסרת חשיבות בכל הקשור לביצועים בעבודה או לאורח החיים. או לפחות לא אמורה להיות לה חשיבות.

אמנם בתחומים מסוימים בחיים הציבוריים (פוליטיקה, משטרה, אמנות, בנקאות וכו') ניתן לחיות מחוץ לארון מבלי שתתעורר מהומה, יש תת-ייצוג בענפי ספורט מקצועי רבים של אנשים גאים, או לפחות גאים מחוץ לארון, גם במדינות "ליברליות" באירופה ובצפון אמריקה.

מידת החשיבות שאתם מייחסים לכך תלויה בשאלה האם אתם חושבים שישנה חשיבות חברתית רחבה יותר לחברות הנחשבות פתוחות וחופשיות. בחלקים נרחבים בעולם ניתן להיכנס לכלא על פעילות מינית הומוסקסואלית, ובשבע מדינות עדיין יש עונש מוות על הומוסקסואליות פעילה.

בספורט, ובמיוחד בכדורגל, נדירים השחקנים שמחוץ לארון. בבריטניה לא היו כדורגלנים מקצועיים מחוץ לארון מאז ג'סטין פשנו.

העסקן היחיד בהתאחדות הכדורגל שמחוץ לארון, פיטר קלייטון, אמר שכדורגלנים גאים התבקשו להישאר בארון, שמא יפגעו באינטרסים המסחריים של המועדונים שלהם. היחצ"ן מקס קליפורד הודה כי המליץ ללקוחות גאים מהפרמייר ליג לשמור על זהותם המינית בסוד.

אין ספק כי בתחום הזה הספורט, והכדורגל במיוחד, צריכים להתקדם.

אחד מהמומחים המועטים שחקרו את המיניות בספורט הוא פרופ' אריק אנדרסון, מרצה אמריקאי לחקר הספורט באוניברסיטת ווינצ'סטר באנגליה. בעבודתו כסוציולוג הוא בדק מדוע נשים וגברים גאים בוחרים לעסוק בספורט מקצועי (או שלא) ומצטט מחקר נרחב בקרב עשרות אלפי סטודנטים שגילה כי "לגברים גאים יש סבירות גבוהה יותר לפרוש מספורט תחרותי ולעבור לתחומים אחרים בהשוואה לסטרייטים".

אלו שלא פרשו, אומר אנדרסון, לעתים קרובות מוצאים את עצמם בסביבה שלא מעודדת אותם לצאת מהארון. "ההומופוביה התרבותית פוחתת בקצב מהיר, אז העניין הוא לא מול האוהדים", הוא אומר ומצטט מחקר בקרב אוהדי כדורגל בריטיים שבו 93% (מתוך 3,500) מהנשאלים אמרו שאין להם בעיה אם שחקן יצא מהארון.

לדבריו, אין גם בעיה ששחקן יצא מהארון מול חבריו לקבוצה, אם כי חלק מהשחקנים יחששו לצאת מהארון בגלל מאמן או מנג'ר, שהם בעלי השפעה מרובה על הקריירה של השחקן, שעלול להגיב באופן שלילי.

אנדרסון טוען כי "שומרי הסף" בספורט, או "זכרי האלפא" המחזיקים בתפקידים מרכזיים בארגונים ובגופים מסחריים הקשורים לספורט, הם היוצרים סביבה שאינה פתוחה ליציאה מהארון. "גברים הומופובים כמו ספ בלאטר", הוא אומר, בהתייחסותו להצהרה של בלאטר כי אוהדים גאים החוששים ללכת למונדיאל 2022 בקטאר (שבה ההומוסקסואליות בלתי-חוקית) יכולים להימנע מקיום יחסי מין כשהם שם.

באשר לשאלה מדוע הספורטאים האולימפיים הגאים שמחוץ לארון זכו בכל כך הרבה מדליות יחסית, אנדרסון בטוח שהביטוי החשוב הוא "מחוץ לארון", ושפי כמה וכמה ספורטאים גאים השתתפו ויתכן ששיעור הזכיות הכללי שלהם דומה לזה של האוכלוסייה הכללית באולימפיאדה.

לדבריו, מהמחקר שלו עלה כי "לספורטאים גאים גברים יש יותר סיכוי לצאת מהארון כשהם טובים" וכש"יש להם ההון הספורטיבי כדי לאזן את הבעיות שהם נתקלים בהן". במילים אחרות, לספורטאי גאה יש יותר סיכוי לצאת מהארון כשהוא יודע שיש לו סיכוי טוב לנצח, כך שההומופובים לא יוכלו לשאול אם הם צריכים להיות מעורבים מלכתחילה.

אז 10 מדליות ששבע מתוכן זהב בקרב 23 הספורטאים האולימפיים הגאים באולימפיאדת לונדון אינן אנומליות, אם רואים את התמונה בכללותה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות