האם זו העונה האחרונה של כספי ב־NBA?
אחרי שתי עונות ראשונות סבירות עבר עומרי כספי עונה שלישית רעה ב־NBA. כדי לקבל חוזה חדש, עליו להיות יעיל ועקבי יותר בהשגת הנקודות שלו. זה מה שמפריד בין ה"אדונים" ל"פועלים" בליגה הטובה בעולם
לאחר הפסדים מביכים של נבחרת ישראל בכדורסל - אצבעות מאשימות הופנו כלפי כוכב הנבחרת עומרי כספי. טענו נגדו שהוא מסרב לשחרר את הכדור לשאר השחקנים. ובכן, כספי, שהוא השחקן הטוב בנבחרת בשתי רמות, בסך הכל משחק כפי שהוא לומד ב־NBA. שם הכוכב אינו נוהג למסור, מכיוון שהשכר נקבע בעיקר לפי יכולתו לקלוע הרבה נקודות באופן עקבי, ולכן טמבל מי שמוסר.
אלא שב־NBA הקריירה של עומרי כספי אינה במצב טוב במיוחד. אחרי שתי עונות ראשונות לא רעות, שבהן העמיד כספי ממוצעים דומים לסמול פורוורד ממוצע, באה עונה שלישית רעה. הבעיה של כספי אינה בהכרח ביכולת.אמנם הוא לעולם לא יהיה כוכב בליגה, מכיוון שכשחקן הוא בעל יעילות התקפית נמוכה - אחוז הקליעה "האמיתי" שלו, נתון שמשקלל גם שלשות וקליעות עונשין, עומד על 51.7%, נמוך מזה של מקביליו לעמדה, שקולעים ב־54%. גם בהגנה כספי לא נחשב לטוב במיוחד. לפי נתונים מ־2011, כשיריביו בודדו שחקן על כספי, הם קלעו ב־47.4%, מה שהעניק להם 1.011 נקודות למהלך כזה, נתון שמציב את כספי באחוזון ה־17 בלבד מבין שחקני הליגה. אבל יש לכספי גם יתרונות על חבריו לעמדה - הוא קלע שלשות סביר, ריבאונדר טוב מהממוצע ונוטה לאבד פחות כדורים ממקביליו.
מסנדל את עצמו
הבעיה של כספי היא הטרנד: בכל שנה הוא שיחק פחות דקות ותרם פחות לקבוצתו. את עונתו השלישית הוא סיים עם ממוצעים לא טובים של 7.1 נקודות למשחק, שהושגו באחוזי קליעה לא טובים, רק 40% מהשדה. כך כספי מסנדל את עצמו מלראות כסף גדול ששחקנים שזורקים לסל ללא הרף זוכים בו. בעוד שבעלים משלמים על נקודות, ומאמנים מתגמלים את צוברי הנקודות בדקות משחק, יש גם היררכיה לא כתובה, שמחלקת את השחקנים לאדונים, אלה שמהם מצופה לזרוק לסל והם משתכרים המון, ולפועלים, שמהם מצופה לאפשר לאדונים לקלוע, ולהשתכר פחות. משחקני המשנה, הפועלים, לא מצופה לזרוק הרבה לסל. שחקני משנה צריכים לנצל את ההזדמנויות המעטות שיש להם. ואחרי שלוש עונות, אין עוד ספק לאיזו קטגוריה כספי משתייך. האתר basketball-reference מאפשר להשוות שחקנים לשחקנים בעלי נתונים וקריירה דומים. לפי הנתונים של כספי, עשרה שחקנים השיגו השפעה דומה על המשחק של קבוצתם בשלוש השנים הראשונות, ולכולם היתה עונה שלישית גרועה מהשתיים הקודמות. בניכוי שחקנים ששיחקו לפני העידן המודרני, נותרו חמישה בני־השוואה: ברנדון ראש, שמתחיל את עונתו החמישית בליגה; רוברט טריילור (שיחק 7 עונות, עד 2005), פאט גאריטי (שיחק 10 עונות, עד 2008), ורנאלדו באלקמן, שנכנס לעונתו השביעית, הם פאוור פורוורדים. שחקן נוסף הוא דניס סקוט, שפרש אחרי 10 עונות, בשנת 2000, אבל הוא היה סמול פורוורד שחווה עונה רעה בגלל פציעה, וגם כישרון גדול בהרבה מהאחרים ברשימה. המסקנה: אפשר אפוא להתחיל את הקריירה בצורה סבירה, לחוות עונת נפל, ולהתאושש לקריירה ארוכה. נכון?נכון, אבל עם כוכבית: לכל החמישה האלה היה יתרון על כספי: כולם נבחרו בין 20 הראשונים בדראפט. כספי נבחר אף הוא בסיבוב הראשון, אבל מאוחר יותר. זה לא גזר דין מוות על הסיכויים לחוזה, אבל בחירה גבוהה בדראפט מקושרת סטטיסטית הן עם שכר גבוה יותר, והן עם יותר דקות משחק. ושכר ודקות תורמים בתורם לסבירות של חוזה שני. לכספי אין את זה. זה לא משהו שהוא יכול לשלוט עליו, ולכן אין לו מה לדאוג לגבי זה, אבל זה ישפיע עליו בכל זאת.
14 תגובות לכתיבת תגובה