אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט": "פנינו לבית משפט בארה"ב כי הישראלי היה מפרק את אמפל" צילום: עמית שעל

בלעדי ל"כלכליסט": "פנינו לבית משפט בארה"ב כי הישראלי היה מפרק את אמפל"

התצהיר שהגישה סמנכ"לית הכספים אירית אילוז, מסביר מדוע פנתה החברה להקפאת הליכים דווקא בארה"ב: "האלטרנטיבות החוקיות בישראל לא מאפשרות להגיע להסדר מוצלח". בעלי האג"ח בוחנים הגשת תביעות אישיות נגד הדירקטורים בחברה

02.09.2012, 06:57 | רחלי בינדמן

"לא פנינו לבית משפט ישראלי כיוון שהם בדרך כלל לא מאשרים לחברת אחזקה הליך הקפאת הליכים, אלא מאפשרים לנושיה לפרק אותה". כך כותבת אירית אילוז, סמנכ"לית הכספים של חברת אמפל שבשליטת יוסי מימן, בתצהיר שהגישה לבית המשפט לפירוקים בניו יורק במסגרת הליך צ'פטר 11 ושהגיע לידי "כלכליסט".

בפתח התצהיר מתארת אילוז את השתלשלות האירועים שהובילו לפנייה לבית המשפט: "מחזיקי האג"ח היו אמורים להצביע על מתווה הסדר חדש ב־30 באוגוסט, אך אמפל למדה, באמצעות הדיונים שניהלה עם כמה בעלי חוב משמעותיים, שמתווה ההסדר החדש לא יאושר בהצבעה, ומשכך ההחלטה של מחזיקי האג"ח מסדרה ב' להעמיד את החוב לפירעון מיידי היתה נכנסת לתוקף מיידי".

בליל יום רביעי דיווחה אמפל לבורסה על הגשת מסמכי צ'פטר 11 - ההליך האמריקאי המקביל להקפאת הליכים בישראל, שמונע מנושי החברה לפעול לפירעון מיידי של החובות תוך מתן זמן לחברה לארגן מחדש את חובותיה. הפנייה נעשתה ערב מועד ההצבעה המתוכנן על מתווה הסדר חוב מעודכן ולאחר סבב של משא ומתן מחודש שניהל נציג אמפל, ארז מלצר, עם נציגות מחזיקי האג"ח עד שעות הערב של יום רביעי.

יוסי מימן. "נוצר מצב אבסורדי", צילום: אוראל כהן יוסי מימן. "נוצר מצב אבסורדי" | צילום: אוראל כהן יוסי מימן. "נוצר מצב אבסורדי", צילום: אוראל כהן

 

"מו"מ בחוסר תום לב"

 

הפנייה של אמפל לביהמ"ש בארה"ב עוררה ביקורת נוקבת מצד בעלי האג"ח, לאחר שהנהלת אמפל ביקשה לפני כשבוע מבתי ההשקעות פסגות ומיטב להצטרף לנציגות מחזיקי האג"ח לצד כלל ומנורה, תוך שהיא מציגה בפניהם מצג שלפיו היא מוכנה ללכת לקראת הדרישות שהציגו. הדרישה המרכזית של מיטב ופסגות היתה איפוס הוצאות ההנהלה וההוצאות הכלליות של אמפל במשך השנתיים שבהן ביקשה החברה לדחות את חובותיה, והוצאות אלו היו אמורות להסתכם בכ־6 מיליון דולר.

לטענת בעלי האג"ח, תחילה נראה היה שההנהלה מסכימה לקיצוץ משמעותי בהוצאות, אך לפתע חזרה בה והמו"מ עלה על שרטון. לטענתם הפער בין הצדדים עמד על כ־2–3 מיליון דולר וסגירתו היתה מאפשרת להגיע להסכם.

בתגובה פרסמו פסגות ומיטב הודעה שטענה כי מדובר במהלך חסר תום לב ובה נכתב כי "במשך ימים ארוכים ניהלו הגופים המוסדיים מו"מ עם נציגי חברת אמפל, במטרה להגיע להבנות. אולם כעת מתברר כי במקביל לניהול המו"מ עם המוסדיים, החברה כבר נערכה בפנייה חד־צדדית לבית המשפט בארצות הברית בבקשה להקפאת הליכים.

"מטרתה של אמפל היתה טקטיקה של משיכת זמן ולא רצון כן להגיע להבנות. כעת מתברר עוד, שגם הפנייה לבית המשפט בארה"ב היא המשך טקטיקת משיכת הזמן של אמפל, במיוחד לאור העובדה שהליכים כאלו בארה"ב יכולים להימשך חודשים ארוכים ולדלל באופן משמעותי את קופת המזומנים המתרוקנת של החברה". בפסגות ומיטב הביעו מורת רוח מכך ש"בשעה שהחברה מוליכה שולל את המוסדיים ואת ציבור המשקיעים, ממשיכים מנהלי אמפל למשוך שכר עתק של מיליוני שקלים בשנה, בעוד שהיקף חובותיה של אמפל לציבור החוסכים במדינת ישראל עומד על כמיליארד שקל. פסגות ומיטב דרשו בעבר לא פעם כי בכירי אמפל יפחיתו בהוצאות השכר בתקופה קשה זו עבור החברה, אך נותרו ללא כל מענה. צר לנו כי אנשים כמו יוסי מימן ואירית אילוז מעדיפים להגדיל את חשבון הבנק הפרטי שלהם על פני הפנסיה של מאות אלפי מבוטחים במדינת ישראל". יש לציין כי מנורה וכלל סירבו להגיב בפומבי להתפתחויות.

אלא שבצד של אמפל רואים את הדברים אחרת. בתצהיר שהוגש לבית המשפט נכתב כי "במהלך שמונת החודשים האחרונים, אמפל לא הצליחה להגיע להסכמות לארגון מחדש של חובה, בעיקר בשל גודל והרכב הנציגות של מחזיקי האג"ח". עוד נכתב בתצהיר כי "אמפל היתה מעדיפה להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט אבל הנסיבות שתוארו לעיל לא אפשרו זאת".

אירית אילוז. "בתי משפט בישראל מסרבים לרוב לאפשר לחברות אחזקה הזדמנות לארגן מחדש את חובותיהן", צילום: ענר גרין אירית אילוז. "בתי משפט בישראל מסרבים לרוב לאפשר לחברות אחזקה הזדמנות לארגן מחדש את חובותיהן" | צילום: ענר גרין אירית אילוז. "בתי משפט בישראל מסרבים לרוב לאפשר לחברות אחזקה הזדמנות לארגן מחדש את חובותיהן", צילום: ענר גרין

במקביל הוציא גם מימן תגובה אישית מטעמו שלפיה "נוצר מצב אבסורדי שבו אני יושב במשך שמונה חודשים ועושה הכל כדי להגיע להסדר הוגן שישרת את המחזיקים, ומול שתי נציגויות אנו מגיעים להסדר חתום, ואילו מיעוט בלתי אחראי בקרב המוסדיים שאמור לייצג את המחזיקים שוכח זאת ועסוק במה יכתבו בעיתון מחר או איך הדבר ישפיע על מעמדם מול מתחרה כזה או אחר, זאת גם במחיר הורדת ערך למחזיקי האג"ח".

אילן רביב, מנכ"ל מיטב, לא נשאר חייב וירה בחזרה, "הדבר היחיד שמימן עשה במרץ היה לרוקן את קופת החברה. מספיק שאדון מימן ומנהליו היו מחזירים את משכורות העתק שמשכו ב־2010–2011 והיינו מאשרים הסדר חוב אבל הוא סירב", אמר רביב ביום חמישי ל"כלכליסט". "בימים האחרונים חזרנו לשולחן המו"מ כדי לסגור הסכם, אך הם פעלו במקביל במחשכים ופנו להליך צ'פטר 11 והוציאו הודעה באישון לילה כמו פחדנים, כדי למשוך עוד זמן ולרוקן את קופת החברה. רוב ולא מיעוט של מחזיקים התנגד להסדר שהוצע".

יש לציין כי מחזיקי אג"ח אחרים סיפרו סיפור שונה. "ביום חמישי בלילה קיבלתי טלפון מיוסי מימן שעדכן אותי כי הולך לצאת דיווח", סיפר מנהל השקעות בגוף מוסדי. "הוא אמר לי שחשב שהמוסדיים יתעשתו, אבל כשראה שיש רוח קרב רצינית הוא הלך עם זה. הוא הכין את כל הניירת אבל הפעיל אותה רק כשהבין שלא יהיה הסדר".

בחזרה לתצהיר. אילוז ממשיכה לפרט את הסיבות שהובילו לפנייה לביהמ"ש, ובה נכתב כי החוב לבעלי האג"ח עומד על 234 מיליון דולר. "לאחר בדיקת האלטרנטיבות, אמפל החליטה שפתיחה בהליך צ'פטר 11, המשך תפעול עסקיה תוך ניסיון להגיע לפריסה מחדש של חובותיה, תהיה לטובת כלל נושיה ובעלי מניותיה. הליך כזה יביא את כל הנושים יחד ויאפשר לאמפל לארגן מחדש את חובותיה ולמקסם את הערך של נכסיה לטובת בעלי מניותיה", נכתב.

"שווי החברה היה נמחק"

 

בהמשך מפורט בתצהיר מדוע הוחלט לפתוח בהליכים בבית משפט בניו יורק ולא לערכאה ישראלית דרך סעיף 350 לחוק החברות, המקביל לצ'פטר 11 האמריקאי. "בשל הפיצוץ במו"מ עם בעלי האג"ח, האלטרנטיביות החוקיות בישראל לא מאפשרות להגיע להסדר חוב מוצלח. אמפל היתה נדרשת להגיע לפירוק, הליך שלא היה מאפשר תשלום לכל הנושים, והשווי של החברה לבעלי מניותיה היה נמחק". בתי המשפט הישראליים בדרך כלל מסרבים לאפשר לחברות אחזקה, כמו אמפל, את ההזדמנות לארגן מחדש את חובותיהן, כמו שמאפשר הליך צ'פטר 11, ובמקרים רבים אילצו חברות אחזקה להגיע לפירוק".

אילוז מתייחסת גם לחברה־הבת גדות. "במצב השוק הנוכחי לא כדאי להכניס משקיע או לבצע הנפקה של גדות. עם זאת, אמפל ממשיכה לבחון אלטרנטיבות כולל מו"מ עם משקיע בינלאומי לרכישת אחזקות מיעוט מאמפל או למכור לו את השליטה בגדות".

בתום הפנייה מבקשת החברה שביהמ"ש בניו יורק יאפשר לה להמשיך להחזיק את חשבונות הבנק שלה, שכולל גם את חשבונה בבנק דיסקונט ניו יורק, ושני חשבונות בבנק הפועלים — שניים מבעלי החוב של החברה.

בתוך כך התכנסה ביום חמישי בשעות אחר הצהריים נציגות מחזיקי האג"ח בכוונה לדון בצעדיה. בסיום הפגישה הוחלט לפעול למינוי עו"ד אמריקאי שיגיע לביהמ"ש בניו יורק ויעקוב אחר הליך צ'פטר 11 ויעדכן את המחזיקים. עוד נידונה האפשרות למנות עו"ד ישראלי שיבחן אופציה של הגשת תביעות אישיות בישראל נגד דירקטורים ומנהלים בכירים באמפל על התנהלות שבחוסר תום לב. בכוונת המוסדיים לממן עלויות אלה מכספם.

דירקטוריון אמפל כולל את היו"ר מימן ואת הדירקטורים אילוז, ארז מלצר, דני וקנין (לשעבר מנכ"ל מנופים) וליאו מלמוד, חבר ילדות של מימן ואיש סודו. "מדובר במקרה קלאסי שבו צריך להשקיע משאבים כדי להעביר מסר ששוק ההון סימן את האנשים האלה כך שלא יקרה מצב שמחר הם יוכלו לכהן כדירקטורים בחברה ציבורית או לגייס חוב ומניות בשוק", אמר אתמול מנהל השקעות בתגובה. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות