נדחתה בקשת בניו של הירשזון לבטל העיקול על מגרשים שהעביר להם אביהם

"סמיכות הזמנים שבין עסקת המתנה לבין הגשת כתב האישום מצביעים בעליל בהעדר הסבר אחר מניח את הדעת כי הענקת המקרקעין למבקשים במתנה בשנת 2008 דווקא, נעשתה בגין ובעקבות הגשת כתב האישום", כך כותב שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב חיים טובי שדחה את בקשת בניו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון לבטל את העיקול על מגרשים שהעביר להם האב במתנה.

השופט התלבט אם מדובר במתנה כשרה או הברחת נכסים כדי להשתמט מתשלום למקרה שתתקבל תביעתה של הסתדרות העובדים הלאומית מהירשזון על גניבת 190 מיליון שקל.

אברהם הירשזון במהלך משפטו (ארכיון) | צילום: אוראל כהן

הירשזון רכש שלוש חלקות בנות 400 מ"ר כל אחת בשכונת תל השומר בשנים 1991 ו-1992. בספטמבר 2008 העבירם במתנה לבניו אלרואי, עופר וברק. זאת שלושה חודשים לאחר הגשת כתב האישום נגדו. אם המגרשים נקנו במתנה לבנים, מדוע המתין הירשזון 17 שנה כדי להעבירם, תוהה השופט ודוחה את ההסברים לפיהם ההעברה המאוחרת היא בגלל

ןבמועד שינוי ייעוד הקרקע או הטיפול של הירשזון ברעייתו החולה. עוד מציין השופט טובי, כי הירשזון נטל הלוואה של 1.175 מיליון שקל במקביל להעברת המגרשים ששוויים 3 מיליון שקל. הוא גם הצביע על כך שאת ההעברה ביצע עו"ד ברוך אדלר, מקורבו של הירשזון, בלא חתימה על שטרות כמקובל.

טענת הבנים כי מדובר ברכוש שלהם ולא ברכוש האב נדחתה בידי השופט שביטל את המתנה משום שמדובר בהברחת נכסים. העיקול גובר על המתנה והסתדרות העובדים הלאומית תוכל להיפרע מהם אם וכאשר תזכה בתביעתה נגד השר לשעבר.

את הסתדרות העובדים הלאומית ייצג עו"ד ארנון שגב. את בניו של הירשזון עו"ד רם דקל ואת הירשזון ייצג עו"ד אלירם בקל.