אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סודות מחדר המסחר: שיעור מעקרת הבית היפנית צילום: בלומברג

סודות מחדר המסחר: שיעור מעקרת הבית היפנית

זה הזמן לחזור לפתרון היצירתי שנולד בעשור האבוד ביפן - אסטרטגיית Carry Trade גרסת משקי הבית

03.09.2012, 08:16 | ליאור פאוסט
הגעתי למסקנה שמה שטוב לעקרת הבית היפנית, טוב גם בשבילי. ואני לא מדבר על החלוק הפרחוני והכפכפים הרכים, אלא יותר על הניהול הפיננסי.

מעקרת הבית היפנית מצפים באופן מסורתי לחסוך. הבעיה שלה התעוררה בתחילתו של העשור האבוד של יפן, שבינתיים נמשך יותר משני עשורים, כשהצמיחה הנמוכה ביפן הביאה להורדת הריבית לרמה אפסית. נשמע מוכר? עקרת הבית היפנית מלאת התושייה מצאה פתרון יצירתי - המרת הין לדולר אוסטרלי ויצירת פיקדון נושא ריבית גבוהה יותר בדולר האוסטרלי. הפרש הריביות פיצה אותה רוב הזמן על תנודות השערים, וכך נולד לו ה־Carry Trade - גרסת משקי הבית.

הרעיון לחזור לעסקאות ה־Carry Trade, הבנויות על השקעה במטבע המניב ריבית גבוהה כאשר במקביל נלקחת הלוואה במטבע בעל ריבית נמוכה, החל להתבשל במוחי בימים האחרונים, בעיקר לאור השווקים המדשדשים וחוסר היכולת שלי ושל סוחרים רבים אחרים בעולם להבין מה מניע אותם.

הין היפני. עקרות הבית המירו לדולר אוסטרלי, צילום: בלומברג הין היפני. עקרות הבית המירו לדולר אוסטרלי | צילום: בלומברג הין היפני. עקרות הבית המירו לדולר אוסטרלי, צילום: בלומברג

אימה ופחד בשווקים

הבעיה היא שהריבית על הדולר האוסטרלי ירדה גם היא ל־3.5%, ולכן בניתי לי סל של מטבעות עתירי ריבית (יחסית למצבו העגום של שוק הריביות המטבעי) - הפזו המקסיקני המשלם כ־4.5% לשנה, הראנד הדרום אפריקאי המשלם 5% לשנה, הריאל הברזילאי המשלם 7.5% לשנה, והלירה הטורקית המשלמת 5.75% לשנה.

יתרונות הסל הם שמדובר במטבעות של שווקים המתבססים על מחצבים, יצוא וצמיחה מהירה, והוא מבוזר יחסית מבחינה גיאו־פוליטית ואינו חשוף לסיכון ממוקד של אזור או שוק ספציפיים.

בהנחה שיוצרים עסקת פורוורד ל־12 חודשים כנגד הדולר, הפרש הריביות של הסל מול הדולר מהווה כרית הגנה של יותר מ־5.5% בממוצע במקרה שהשווקים פונים נגד הסל - ללא ספק נקודת פתיחה טובה לכל עסקת מט"ח. נקודת זכות נוספת, מבחינתי, היא שקניית הסל משקפת תפיסת עולם אופטימית של חזרה לנכסים מסוכנים. משבר החוב האירופי, שהתחיל ביוון והמשיך עם התייצבותן של איטליה וספרד בתור של פושטות היד (וכמעט הרגל), הוליד גל של תרחישי אימה ופחד משתקים בשווקים. לתחושתי, עוצמת הסיכון הזה פוחתת מיום ליום. נכון שעדיין לא יצאנו מהסבך, אבל שכשתופיע היונה עם עלה הזית, כבר לא יהיה ניתן לעשות כסף מהתרחיש האופטימי.

להגדיר נקודת יציאה

החסרונות של הסל הם בעיקר סיכוני השוק, ולמרות פער הריביות שמספק כרית הגנה נאה, יומיים של דיפרסיה בשווקים (יציאת יוון מגוש היורו, מתיחות במזה"ת) עלולים למחוק את הריבית שנצברה לאורך שנה שלמה. כדי לנהל את הסל הזה צריך סבלנות, אמונה ועצבים חזקים, וגם אז דבר לא בטוח וצריך להגדיר מראש את נקודת היציאה מההרפתקה הזאת, שבבסיסה עומדת ספקולציה על מטבעות. מנומקת ובעלת כרית ביטחון ככל שתהיה, לא מדובר בפיקדון שקלי וקיים כאן סיכון לאובדן חלק מהקרן, כמו גם סיכוי לרווחים נוספים על הפרשי הריבית, אם התרחיש האופטימי העולמי יתממש.

למי שמושקע במניות יש ממילא הנחת יסוד אופטימית מובנית בהשקעה, אך בלי נקודת פתיחה של 5.5% לטובתו. בימים טרופים אלו, אם כבר רוצים להיות אופטימיים, הצטיידו לפחות בכרית ביטחון. כשהכלכלה העולמית מאטה והריביות צונחות, זה זמן לא רע ללמוד שיעור בכלכלה מעקרת הבית היפנית.

יודגש כי מאמר זה אינו הצעה או המלצה לרכישה של ני"ע.

הכותב הוא סוחר מט"ח בחדר העסקאות של לאומי שוקי הון

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות