המשפחתית החדשה של סיטרואן: החיסכון מגיע ל־C

סיטרואן C3 דיזל

מנוע: דיזל, נפח 1,560 סמ"ק, הספק מרבי 92 כ"ס, מומנט מרבי 23.5 קג"מ

ביצועים: מהירות מרבית 183 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש ב־11.8 שניות

צריכת דלק: נתוני יצרן 26.3 ק"מ לליטר. נתוני מבחן: 16.5 ק"מ לליטר

בטיחות: 6 כריות אוויר, טרם נבחנה במבחן ריסוק פומבי

קבוצת זיהום: 3

מחיר: 112 אלף שקל

סיטרואן C3 דיזל שונאת דלק. מתנזרת ממנו. איפה לא הייתי איתה. נסענו למעלה עקרבים לנשום אוויר של מדבר ולהסתכל על הסלעים כשהשמש זרחה. הצעתי לה לעצור בדרך בתחנה בדימונה לדרינק של סולר, אולי לעצור בבית המרקחת לקנות חיתולים ומטרנה במחיר זול יותר מגוש דן. לא רצתה. סירבה בנימוס. חיתולים לא קנינו. אפילו לא עצרנו. בקושי זזה לה המחט של הדלק. המשכנו ממעלה עקרבים לכביש הערבה ולאורך ים המלח ועצרנו ליד עין גדי להתאוורר רחוק מהתיירים ומהגמלים. הצעתי לה ללגום משהו קר ומרענן מהמשאבה אבל היא לא רצתה. קשה הסיטרואן הזאת. סרבנית. אז עלינו וחלפנו על פני יריחו, אך גם האוויר הצלול של ירושלים לא פתח לה את התיאבון. אז חזרנו הביתה. בלי לתדלק.

שימוש בחשמל שנאגר

בעצם, למה שסיטרואן C3 תזדקק לתדלוקים תכופים? יש לה מנוע טורבו דיזל בנפח 1.6 ליטרים ומערכת שבסיטרואן מכנים EHDI - מדובר במערכת פשוטה למדי הכוללת מנגנון שמדומם את מנועה של ה־C3 בעצירה. אבל לא רק: כשסיטרואן C3 בולמת, האנרגיה שנוצרת בזמן הבלימה מתורגמת לחשמל שהרכב אוגר לעת הצורך. כך, במקום שמערכת האלטרנטור תייצר חשמל ותגזול בתהליך דלק יקר ערך, מכיוון שאלטרנטור הוא אביזר שהמנוע זולל הסולר מפעיל, הרכב משתמש בחשמל שנאגר. יופי של רעיון, שגם עובד יפה בשטח. בין חשמל של אגירה לבין חשמל של אלטרנטור באמת אין שום הבדל, שניהם עובדים.

אבל לא הכל עובד בסיטרואן הזו ללא דופי: התלונה העיקרית נוגעת לאופי הפעילות של תיבת ההילוכים. זו לא תיבת הילוכים אוטומטית רגילה אלא תיבת הילוכים רובוטית - כלומר תיבת הילוכים ידנית עם מצמד, או קלאץ' בלשון העם, שהרכב אחראי על העברות ההילוכים שהיא מבצעת מבלי שהנהג יצטרך ללחוץ על דוושת המצמד. אופי הפעולה של התיבה הזו מזכיר נהיגה בפעם הראשונה במכונית ידנית לא מוכרת, בדקה הראשונה שנדרשת עד שהנהג מבין את סודותיו של המצמד. למי שזוכר מהי מכונית ידנית, מדובר בדקה לא נעימה, רוויית קפיצות והיסוסים. הבעיה היא שב־C3 דיזל לא מדובר בדקה, אלא בנצח של טלטולים והיסוסים בכל העברת הילוך שאינה מבוצעת בתזמון מושלם של רגליו של הנהג. אפשר להתגבר על הבעיה ולהחליף הילוכים באמצעות צמד מנופי השליטה שמאחורי ההגה, אך גם כאן אופי הפעולה אינו חלק.

C3. טלטולים וקפיצות

מעבר לכך, C3 דיזל מתנהגת כמו כל סיטרואן C3. היא מעט קופצנית, בין היתר הודות לצמיגים הרחבים ולגלגלים הגדולים שהותקנו ברכב המבחן, אך סך הכל ההתנהגות שלה טובה בהחלט ותתאים לרוב הלקוחות בישראל. תא הנוסעים מקבל ציון "לייק" גדול, גם בזכות רמת הגימור הגבוהה אך בעיקר בזכות הגג הייחודי של הסיטרואן המוצע ברמת האבזור הבכירה, שחלקו הקדמי מחליק אל מעל ראשיהם של הנוסעים במושבים הקדמיים וחושף חתיכה דגולה של שמים. לא מדובר כאן בגג נפתח רגיל, אלא באורכה של השמשה הקדמית אל מעל ראשיהם של היושבים ברכב. סך הכל מדובר בתא נוסעים מרווח מאוד ואיכותי שיכול לאכלס משפחה בנסיעה ארוכה ללא בעיות.

לייק גדול לתא הנוסעים

קורבן ההתייקרות

אז לסיכום: סיטרואן C3 דיזל היא יופי של מכונית, אם מצליחים להתרגל לתיבת ההילוכים. המחיר שלה סביר בהחלט ואינו גבוה משמעותית מזה של מקבילתה בעלת מנוע הבנזין, ויותר חשוב מכך: היא חסכונית בדלק ושותה רק ליטר אחד של סולר לכל 16 ק"מ של נסיעה, ועוד מדובר בנסיעה אגרסיבית בתנאי מבחן. אבל כבר בעוד כמה חודשים אתם לא תוכלו לרכוש אותה במחיר העממי. למה? כי בינואר הקרוב תיכנס לתוקף נוסחת המיסוי הירוק החדשה. כיום כל

מכונית שנמכרת בישראל זכאית להטבה מסוימת במס הקנייה שנקבעת על פי מידת המזהמים שמנועה פולט. ועל פי הנוסחה החדשה שתתפרסם בינואר, צפויה רשות המסים להחמיר עם מכוניות הדיזל, שמחירן יזנק בכ־5,000–9,000 שקל.

נוסחה זו, יש להדגיש, היא ייחודית למדינת ישראל. באירופה, שם מכוניות הדיזל נהנות מפופולריות גבוהה מאוד, הנוסחה לחישוב מזהמים שפולטות מכוניות מתחשבת בעיקר ב־CO, כלומר פחמן, אך בישראל כנראה הרגולטור יודע טוב יותר ממה שיודע מקבילו האירופי. הסיטרואן, שסירבה לבקר בתחנת הדלק, צפויה להימנות עם קורבנות המהלך, ומחירה יעלה כנראה בינואר הקרוב לרמה שתעלה את מחירה ככל הנראה מעל לרף 120 אלף שקל. ואז יהיה לה כבר קשה להתמודד מול מכוניות משפחתיות. חבל.