אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נתוני השכר: כך איבדנו עוד 6 שנים מהחיים צילום: עמית מגל

נתוני השכר: כך איבדנו עוד 6 שנים מהחיים

נתוני השכר שפרסם המוסד לביטוח לאומי מאששים את שידענו: אם בשנת 2000 העובד התל אביבי היה זקוק ל־11 שנות עבודה כדי לרכוש דירת 4 חדרים, הרי שב־2010 הוא כבר היה צריך להקדיש לכך 17 שנה

04.09.2012, 07:09 | שאול אמסטרדמסקי

דו"ח המוסד לביטוח לאומי, שפורסם לפני כשבועיים, מפרט מה היו רמות שכר הברוטו לפי יישובים ב־2010. כשמעיינים בנתונים הללו, מגלים עד כמה העובדה שהשכר הממוצע במשק מטפס ל־9,000 שקל בחודש, נניח, לא אומרת דבר וחצי דבר לתושב קריית גת או לתושב סביון, שנמצאים כל אחד הרחק מהממוצע, רק מצדיו השונים. בהשוואת הנתונים לדו"ח משנת 2000 מגלים שאף שחלה עלייה בשכר ביישובים שהכי זקוקים לה, היא לא מדביקה את הזינוק במחירי הדיור בישראל. 

1. השכר בתל אביב עלה ב־28% ומחירי הדירות זינקו ב־96%

נתוני השכר של הביטוח הלאומי מאפשרים לראשונה הצצה למידה שבה החלום הישראלי על דירת ארבעה חדרים התרחק בעשור האחרון מהעובדים ביישובים השונים. כך למשל בתל אביב, העיר שחוותה כנראה את עליות המחירים החדות ביותר בעשור האחרון לפי הלמ"ס, מחירי דירות 4 חדרים עלו ב־96% בעוד שהשכר של העובדים השכירים עלה באותה תקופה ב־28% בלבד. במילים אחרות, אם בשנת 2000 העובד התל אביבי היה זקוק רק ל־11 שנות עבודה רצופות בשביל לרכוש דירת 4 חדרים, הרי שב־2010 הוא כבר היה צריך להקדיש לעניין 17 שנה.

כמה שעות צריך לעובד בשביל דירה?, צילום: shutterstock כמה שעות צריך לעובד בשביל דירה? | צילום: shutterstock כמה שעות צריך לעובד בשביל דירה?, צילום: shutterstock

בתוך עשור הוא איבד שש שנים מחייו שאותן הוא צריך להקדיש אך ורק לטובת החזר המשכנתא. בירושלים המצב דומה, שם מחירי דירות 4 חדרים עלו בתוך עשור בכ־90%, בעיקר בשל ביקושים מצד תושבי חוץ. במקביל, השכר של העובדים עלה בשיעור זעום של כ־9%, בעיקר בשל העלייה בחלקם היחסי של מגזרים בעלי שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה - החרדים והערבים.

בשורה התחתונה, בתוך עשור בלבד עלה מספר השנים שדרושות לקניית דירת 4 חדרים בירושלים מ־10 ל־17. בחיפה, אגב, המצב הרבה יותר טוב, כמעט אידילי. מחירי הדירות בעיר עלו בתוך עשור ב־25%, אולם גם השכר עלה בשיעור דומה - 20%. לכן מספר השנים שדרושות לקניית דירת 4 חדרים בעיר היה ונשאר 7 גם בשנת 2000 וגם ב־2010.

2. שכר הברוטו הממוצע בסביון: 21 אלף שקל בחודש

כצפוי, במקום הראשון ברשימת היישובים שבהם מתגוררים העובדים השכירים בעלי השכר החודשי הגבוה ביותר נמצא סביון. השכירים בסביון השתכרו ב־2010 כ־21 אלף שקל ברוטו בחודש בממוצע. למקום השני, מתברג בשקט בשקט היישוב הקטן כפר האורנים, שנמצא מעבר לקו הירוק בסמוך לעיר מודיעין, שבו השכירים השתכרו בממוצע קצת יותר מ־18 אלף שקל בחודש. במקום השלישי נמצאת קיסריה, עם שכר חודשי של כ־18 אלף שקל בחודש. עוד בדירוג היישובים שבהם מתגוררים השכירים העשירים ביותר נמצאים עומר (17 אלף שקל בחודש), להבים (17 אלף שקל בחודש) והיישוב שבו מתגורר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלי יונס, הר אדר (16 אלף שקל בחודש).

היישובים העניים ביותר בישראל, מבחינת רמות השכר של העובדים שמתגוררים בהם, משתייכים שלא במפתיע למגזר הערבי והחרדי. במקום האחרון מדורגת העיר החרדית מודיעין עילית. השכירים שגרים בעיר שמעבר לקו הירוק ונמצאים בתוך מעגל התעסוקה השתכרו ב־2010 כ־4,742 שקל בחודש. אחרי מודיעין עילית מדורג הכפר הערבי ג'סר א־זרקא, עם שכר של 4,777 שקל בחודש, ומיד אחריו ביתר עילית - עיר חרדית נוספת מעבר לקו הירוק - עם שכר חודשי של 4,985 שקל בחודש.

3. דווקא בתל מונד נהנו מעליית השכר המשמעותית ביותר משנת 2000

אם בודקים את השינוי בשכר העובדים לעומת השנה הקודמת (2009), מתקבלת תמונה מעניינת יותר. סביון, למשל, אינו רק היישוב שהשכירים שגרים בו מרוויחים את השכר הגבוה ביותר, אלא הוא גם היישוב שהשכירים שגרים בו הגדילו הכי הרבה את שכרם (16.3%) לעומת השנה הקודמת. באופן מפתיע, במקום השני בדירוג עליית השכר באותה תקופה נמצא היישוב הדרוזי הגלילי סאג'ור (עלייה של 11.4%) המדורג רק במקום 176 בדירוג השכר הממוצע. במקום השלישי בדירוג משפרי השכר נמצא היישוב הצפוני שלומי (עלייה של 11.2%), בעוד שבדירוג השכר הממוצע הוא מדורג במקום 98. עוד ברשימת היישובים שהשכירים שלהם הגדילו הכי הרבה את שכרם ב־2010 ניתן למצוא את מבשרת ציון (גידול של 11%), כפר ויתקין (10.7%), רמת השרון (10%) וקיסריה (9.8%).

באותה תקופה, ישנם יישובים שבהם השכר הממוצע לא רק שלא עלה, אלא ירד משמעותית בערכים מוחלטים. בתחתית הרשימה הזו נמצא הכפר ג'סר א־זרקא, עם ירידת שכר של 5.5% ב־2010. מעליו מדורג היישוב הבדואי הצפוני בסמת טבעון (ירידת שכר של 2.2%) והעיר הבדואית רהט (ירידת שכר של 1.8%).

איפה גרים השכירים העשירים ביותר, ואיפה העניים איפה גרים השכירים העשירים ביותר, ואיפה העניים איפה גרים השכירים העשירים ביותר, ואיפה העניים

בהשוואת הנתונים של הביטוח הלאומי על שנת 2010 לנתוני שנת 2000 ניתן ללמוד איך השתנה שכר העובדים השכירים ואיך השתנתה יכולתם לרכישת דירה בישראל.

למרות תחושת הבטן המוקדמת שביישובים המבוססים יותר נרשמו עליות שכר משמעותיות יותר, בפועל התמונה מעט מורכבת יותר.

היישוב שבו מתגוררים העובדים שנהנו מעליית השכר המשמעותית ביותר מתחילת העשור הוא תל מונד. השכירים שמתגוררים ביישוב נהנו מעלייה של 58.1% בשכרם על פני עשור: מ־9,568 שקל בחודש ל-15,123 שקל בחודש (ברוטו). בניכוי אינפלציה מדובר בעליית שכר ריאלית של כמעט שליש.

מובן מאליו שאין מדובר בהכרח באותם העובדים השכירים, בפרט נוכח העובדה שתל מונד נהנה בשנים האחרונות מקליטה של משפחות מבוססות מאזור השרון שעברו להתגורר בחלקיו החדשים יותר של היישוב, שהוקם עוד ב־1929.

במקום השני בדירוג עליית השכר, באופן מפתיע, מתברג היישוב הדרוזי חורפיש, שהעובדים שמתגוררים בתחומו נהנו מעליית שכר של 50.8% בתוך עשור. במקום השלישי נמצא היישוב הערבי מהגליל כאוכב אבו אל־היג'א. השכר של העובדים השכירים שמתגוררים בישוב עלה ב־49.1% בתוך עשור, מרמה של 4,582 שקל בחודש ל־6,831 שקל בחודש. במילים אחרות, לעתים היכולת לשפר את השכר גבוהה יותר בקרב מי ששכרו נמוך יותר מלכתחילה.

בתחתית הרשימה נמצאים היישובים שהשכירים שמתגוררים בתחומם לא רק שלא שיפרו את מצבם במשך העשור, אלא הידרדרו לאחור. במקרים רבים הדבר יכול לנבוע לא רק מרמות אבטלה גבוהות אלא גם משינוי דמוגרפי מהותי ביישוב, כמו עלייה בשיעור התושבים שנמצאים מחוץ למעגל העבודה, דוגמת גברים חרדים ונשים ערביות.

כך, למשל, סוגרת את הרשימה ההתנחלות החרדית עמנואל - השכר ביישוב ירד בערכים מוחלטים בתוך עשור ב־13.3%, מ־5,870 שקל בחודש ל־5,090 שקל בחודש. אם נביא בחשבון את האינפלציה, הרי שהשכר של העובדים השכירים בעמנואל נשחק בתוך עשור בכמעט 40%. ומה קרה לשכר הממוצע של העובדים השכירים בערים הגדולות בעשור האחרון? בירושלים הוא עלה ב־8.8% בלבד (שחיקה ריאלית של 16.3%), בין היתר בשל הגידול באוכלוסייה החרדית והערבית. בתל אביב השכר עלה ב־27.7% (גידול ריאלי של 2.6%) מרמה של 8,487 שקל בחודש ל־10,837 שקל בחודש ב־2010. בחיפה השכר של העובדים עלה ב־20.8% (שחיקה ריאלית של 4.3%) ובבאר שבע השכר עלה בשיעור דומה - 20.6% (שחיקה ריאלית של 4.5%).

4. היישוב המוביל בפערי השכר בין גברים לנשים הוא ג'וליס

נתוני הביטוח הלאומי מלמדים בנוסף מה קרה ב־2010 לפערי השכר בין גברים ונשים באותו יישוב. היישוב שמחזיק בתואר היישוב בעל פערי השכר המגדריים הגדולים ביותר, הוא היישוב הדרוזי הצפוני ג'וליס. נשות ג'וליס השתכרו ב־2010 כ־60% פחות מהגברים ביישוב. הגברים השתכרו בממוצע ב־2010 כ־9,100 שקל בחודש, ואילו הנשים רק 3,600 שקל.

במקום השני נמצא היישוב הדתי־לאומי מאזור לטרון נוף איילון (פערי שכר מגדריים של 57%), ובמקום השלישי יישוב לא רחוק ממנו - חשמונאים (פערי שכר מגדריים של 57%). בשני יישובים אלה רמות השכר של הגברים גבוהות מאוד - יותר מ־18 אלף שקל בחודש בנוף איילון וכמעט 17 אלף שקל בחשמונאים. ובכל זאת, הנשים ביישובים אלה משתכרות בממוצע לא רע, אבל פחות בהרבה מהגברים - 8,000 שקל ו־7,300 שקל בהתאמה. עוד ברשימת חמשת היישובים עם פערי השכר המגדריים הגדולים ביותר - שמשית, שנמנה על חמשת היישובים עם רמות השכר הגבוהות ביותר בישראל.

השכר הממוצע של גברים ביישוב עמד ב־2010 על כ־24 אלף שקל בחודש, ואילו שכר הנשים עמד על כ־11 אלף בחודש. בזמן שלגברים יש יותר סיכוי להגיע לרמות שכר גבוהות מאוד, הנשים נעצרות אי שם במעלה הסולם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

47 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

46.
האמת הרבה יותר קשה מהסטטיסטיקה של ביטוח לאומי
שבאמת אולי מספקת תמונת מצב השוואתית אבל לא דנה בשינוי הגדול שהתחולל פה ב5-8 השנים האחרונות. בקצרה, כיום קשה הרבה יותר מאי פעם להתבסס ולהתחיל את החיים. הדבר נובע מעליה ברמת החיים שגוררת הוצאות נוספות (שלא יבלבלו במוח זה היה קיים גם בדור של ההורים בהשוואה להורים שלהם) ללא עלייה אמיתית בשכר הריאלי. השינויים הביאו לכך שצריך להיות חריג מאוד בשביל לא נגיד להוציא כסף על אינטרנט , סלולרי וכבלים. גם כל המכשירים שקונים לבית אולי עולים יותר זול אבל צריך להחליף אותם כל הזמן ועוד הרבה מאוד דברים. ההשכלה כבר לא ממש קובעת משהו, רק מיקצועות ההייטק עדיין מספקים תשובה ראויה וגם זה (נראה לי ) יילך וידעך כי כולם ילכו ללמוד את זה. כל אלו יביאו לכך שלדור שלנו יהיה הרבה יותר קשה לחסוך ולצבור נכסים מה שישפיע הרבה יותר על הילדים שלנו. למעשה אני די בטוח שהם יחיו פחות טוב מאיתנו. גם הילודה קטנה בעקבות המצב- אני לא מכיר הרבה אנשים עם יותר משני ילדים- זה פשוט יקר, אני לא מבין איך משפחה עם שלושה ילדים במרכז חיה עם פחות מ18 אלף לחודש (בהנחה שהיא לא קנתה דירה לפני חמש שנים) זה המצב. לא חושב שצריך להתבכיין כל היום כי הדברים לא הולכים להשתנות בלי שינוי דרסטי במדיניות צריך להפנים ולנסות אולי לעשות דברים אחרת ( לרכוש נכסים בחול ולהשכיר בארץ, להרחיב את ההשכלה הפיננסית וכיוב, לצערי זה ממש לא מתאים לכל אחד).
זוג מהנדסים , י-ם  |  10.09.12
לכל התגובות