חשיפת "כלכליסט" - יוזמה: עוד 600 מתמחים לעזרת שופטים עמוסים

לשכת עורכי הדין מרבה להתלונן על ריבוי עורכי הדין וההצפה שהובילה לרמה מקצועית ירודה ולשחיקה בתנאי העבודה, אך מנגד דואגת ליצירת מקומות עבודה חדשים לסטודנטים שסיימו משפטים. ל"כלכליסט" נודע כי יוזמה משותפת לסגנית השר לקידום צעירים, ח"כ גילה גמליאל, ולגורמים בלשכת עורכי הדין מיועדת להוסיף תקנים ל־600 מתמחים שייקלטו מדי שנה במערכת בתי המשפט, ויכפילו בכך את כוח העזר של השופטים. מטרתו הגלויה של המהלך היא ליצור מקומות התמחות נוספים עבור אלפי בוגרי האוניברסיטאות והמכללות שמסיימים את לימודיהם ורבים מהם נותרים ללא מקום התמחות, ואף אינם מוצאים מקום עבודה שיסכים לקלוט אותם לשנת התמחות בחינם. סיום שנת התמחות ועמידה בבחינות הלשכה הם תנאי להסמכה כעורך דין. עוד נודע, כי בשבוע שעבר נערכה פגישה בנושא בין גמליאל לבין מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, שבה פרסה בפניו גמליאל את פרטי התוכנית. ככל הידוע, שפיצר הגיב בחיוב להצעה, וציין כי המערכת תהיה בהחלט מסוגלת לקלוט בתוך תקופה קצרה עוד 600 מתמחים.

בית משפט מחוזי. "השופטים צריכים שמישהו יכין להם חומר משפטי" | צילום: אוהד צויגנברג

לדברי גמליאל, היוזמה קיבלה את ברכת הדרך גם מראש הממשלה בנימין נתניהו, שהביע הסכמה עקרונית להקצאת 50 מיליון שקל בשנה לצורך הוספת המתמחים, כשחלק גדול מהסכום צפוי להגיע מתקציב משרד ראש הממשלה. מדובר בצעד נוסף שנועד להתמודד עם הסחבת הבלתי נסבלת בבתי המשפט והעובדה ששופטים קורסים תחת העומס. לאחר גיבוש סופי של התוכנית היא תובא לאישור הממשלה.

צמצום הבירוקרטיה

גילה גמליאל | צילום: מרק ישראל סלם - ג'רוזלם

כיום יש במערכת המשפט 655 שופטים שאמורים לטפל בכ־700 אלף תיקים חדשים הנפתחים מדי שנה. כוח העזר המשפטי של השופטים כולל כיום 550 עוזרים משפטיים, שהם עורכי דין המועסקים באופן קבוע על ידי הנהלת בתי המשפט, וכן 174 מתמחים שמתחלפים מדי שנה. כל שופט יכול לבחור אם להיעזר בעוזר משפטי או במתמחה. בפועל, רוב השופטים מעדיפים יועץ משפטי, שהוא בעל ותק וניסיון גדולים בהרבה משל מתמחה. בהנחה שכל שופט יקבל עוד תקן למתמחה, ובתחשיב עלות העסקה של 75 אלף שקל בשנה למתמחה (העלות הנוכחית), נדרשים 49.1 מיליון שקל בשנה למימוש התוכנית.

לדברי סגנית השר גמליאל, "השינוי יוביל, מצד אחד, לצמצום הבירוקרטיה במערכת המשפט, לזירוז הליכים ולשירות יעיל יותר עבור האזרחים. מצד שני, ייתן מענה למאות בוגרי אקדמיה שסיימו לימודי משפטים ויגדיל עבורם את מכסת מקומות ההתמחות הפוטנציאליים". גמליאל נפגשה באחרונה עם גורמים בלשכת עורכי הדין ובהם עו"ד רועי אברהמוביץ, יו"ר ועדת הצעירים בלשכה, ועו"ד אפי נוה, יו"ר ועד מחוז תל אביב בלשכה, שהביעו התלהבות רבה והצטרפו למאמצים לקדם את התוכנית.

אברהמוביץ אמר אתמול ל"כלכליסט": "זה נועד לפתור שתי בעיות - האחת היא הסחבת והשנייה לתת יותר משרות התמחות. כל שנה יש 5,000 בוגרי משפטים שמחפשים מקום התמחות. רבים פונים אליי ואומרים שהם פשוט לא מוצאים מקום להתמחות בו. אלו שכן מוצאים, מספרים שדורשים מהם לעבוד בחינם, או אפילו לשלם את עלויות ההעסקה שלהם, למשל את התשלומים בגינם לביטוח הלאומי".

איך ייתכן שהלשכה שמתלוננת על הצפה ומנסה לסגור את שערי המקצוע מייצרת עוד מקומות עבודה למתמחים?

אברהמוביץ: "זה נכון, אבל הלשכה גם צריכה להיות אחראית למצב. אי אפשר לתת לבן אדם ללמוד ארבע שנים, ואחר כך להעמיד אותו בפני עובדה שאין מקום התמחות שיסכים לקלוט אותו".

בניגוד לארה"ב, בישראל משום מה התמחות בבתי המשפט, למעט בעליון, לא נחשבת ליוקרתית. איך אתה מסביר את זה?

"אני לא חושב שזה נכון שמתמחים לא רוצים להתמחות אצל שופטים. אני למדתי בקריה האקדמית אונו והייתי יו"ר אגודת הסטודנטים, ואני יודע שהרבה בוגרי מכללות רוצים להתחכך בזוהר שבשיפוט וכן חושבים שזה משתלם להתמחות אצל שופט ומבחינתם זה מבוקש. הבעיה שהמכללות מייצרות כמות אדירה של מתמחים שצריך למצוא להם פתרון".

איך הגיבה הנהלת בתי המשפט ליוזמה שלכם?

"נדהמנו לגלות שיש הרבה שופטים שאין להם מתמחה וגם לא עוזר משפטי, הרבה שופטי שלום חדשים וחרוצים פשוט לגמרי בדד. כוח העזר מוקצה קודם כל לשופטי העליון ולאחר מכן לשופטים מחוזיים. שופטים רבים אמרו שהמצב הוא בלתי נסבל, הם צריכים מישהו שיכין להם חומר משפטי ופסיקה וזו אחת הסיבות לסחבת".

מדוברות בתי המשפט נמסר: "בין מנהל בתי המשפט ובין גב' גמליאל התקיימה פגישה שבמהלכה העלתה גב' גמליאל אפשרות לשלב צעירים במערכת בתי המשפט. סוכם להמשיך ולבחון את הנושא".