אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נבלמה יציאת המשקיעים הזרים משוק המק"מ צילום: בלומברג

נבלמה יציאת המשקיעים הזרים משוק המק"מ

בחודש יולי השקיעו המשקיעים הזרים סכום נטו של כ- 10 מיליון דולר באגרות מק"מ שמנפיק בנק ישראל. זאת לאחר שמתחילת השנה מימשו המשקיעים הזרים אגרות מק"מ בסכום של כ- 3.3 מיליארד דולר

05.09.2012, 11:29 | אמנון אטד
נבלמה יציאת המשקיעים הזרים משוק המק"מ. מנתונים שמפרסמת היום (ד') החטיבה למידע ולסטטיסטיקה של בנק ישראל מתברר כי בחודש יולי השקיעו המשקיעים הזרים סכום נטו (עודף השקעות חדשות על פדיונות) של כ- 10 מיליון דולר באגרות מק"מ שמנפיק בנק ישראל. זאת לאחר שמתחילת השנה מימשו המשקיעים הזרים אגרות מק"מ שברשותם בסכום כולל של כ- 3.3 מיליארד דולר.

גם בשוק אגרות החוב הממשלתיות נרשמה בחודש יולי היפוך מגמה: המשקיעים הזרים השקיעו באפיק זה סכום נטו של כ- 510 מיליון דולר, לאחר מימושים מצטברים מתחילת השנה של כ- 1.5 מיליארד דולר. אולם רוב ההשקעה באגרות החוב הממשלתיות הנסחרות בארץ בא הפעם על חשבון אגרות חוב ממשלתיות הנסחרות בחו"ל, שבהן נרשם ביולי עודף מימושים של כ- 400 מיליון דולר.

אילוסטרציה, צילום: בלומברג אילוסטרציה | צילום: בלומברג אילוסטרציה, צילום: בלומברג

מנתוני בנק ישראל מתברר עוד כי בחודש יולי הסתכמו ההשקעות נטו של תושבי חוץ במניות ישראליות הנסחרות בבורסה בתל-אביב בכ-260 מיליון דולר. זאת בניגוד למימושים נטו בהיקף של כ- 280 מיליון דולר שנרשמו בחודשים מאי-יוני השנה. במניות ישראליות הנסחרות בחו"ל השקיעו תושבי חוץ בחודש יולי סכום נטו של כ- 40 מיליון דולר.

היציאה המאסיבית של המשקיעים הזרים משוק המק"מ שנרשמה עד לאחרונה נובעת בעיקר מהמלחמה שהכריז בנק ישראל על הספקולנטים במטבע חוץ בתחילת השנה שעברה. זאת לאחר שאותם ספקולנטים ניצלו את פערי הריביות בין השקל לבין הדולר והיורו והזרימו לארץ מיליארדי דולרים, שאותם הם המירו לשקלים לצורך רכישת מק"מ. פעילות ספקולטיבית זו הייתה אחת הסיבות העיקריות להתחזקות הניכרת שנרשמה בשער השקל מול הדולר והיורו בשנת 2010.

בינואר 2011 הודיע בנק ישראל על שני מהלכים שנועדו להרחיק את המשקיעים הזרים משוק המק"מ: חיוב תושבי חוץ בדיווח לבנק ישראל על עסקאות במק"מ ובאג"ח ממשלתיות קצרות בסכומים של 10 מיליון שקל ומעלה ביום אחד, וחיוב הבנקים שביצעו עסקות החלף (SWAP) במט"ח עם משקיעים זרים להפקיד בבנק ישראל 10% מהיקף העסקה בפיקדון שאינו נושא ריבית. חובת הדיווח נועדה לפגוע בספקולנטים במט"ח, שפעלו עד אז בחשאיות מוחלטת, ואילו המהלך השני נועד לייקר את עסקאות ההחלף עבור הבנקים, ובאמצעותם גם עבור המשקיעים הזרים.

שני גורמים נוספים, שתרמו גם הם ליציאת המשקיעים הזרים משוק המק"מ, הם ביטול הפטור ממס בשיעור של 15% למשקיעים זרים על רווחים במק"מ ובאגרות חוב לטווח קצר, וארבע הפחתות הריבית בהיקף מצטבר של 1% שביצע בנק ישראל מאז חודש אוקטובר האחרון, שהקטינו את כדאיות ההשקעה קצרת הטווח בשקל.

תגיות