קצב הצמיחה לא מספיק להורדת האבטלה בארה"ב

בשבוע החולף נרשמו בשוקי המניות היקפי מסחר נמוכים יחסית לקראת סיומו הלא רשמי של הקיץ. ברקע, פורסם עדכון כלפי מעלה של נתוני צמיחת התמ"ג ברבעון השני - מ־1.5% ל־1.7%.

עדכון זה היווה הוכחה נוספת לכך שהכלכלה האמריקאית ממשיכה לצמוח, אם כי לא בקצב מהיר מספיק כדי להוביל לירידה בשיעורי האבטלה. ראינו סימני שיפור בסנטימנט העסקי, עלייה בצריכה הפרטית והתאוששות בשוק הדיור, אולם מנגד, שוק העבודה נותר בעייתי, והעלייה האחרונה במחירי האנרגיה תשפיע בהמשך על רמת ההוצאות. בנוסף, חוסר הוודאות שאופף את המדיניות הפיסקאלית הופך להיות נטל על הכלכלה. להערכתי, הצמיחה הכלכלית של ארה"ב צפויה להישאר מתונה השנה ובשנה הבאה, בעוד ששיעור צמיחת התמ"ג יעמוד על כ־2%.

דחיפה לכלכלה

על רקע התפאורה הזו נשא הנגיד בן ברננקי את דבריו בסימפוזיון המדיניות השנתי בג'קסון הול. בנאומו הגן ברננקי על היעילות של המדיניות המוניטרית הלא קונבנציונלית, ופיזר רמזים על כך שהבנק צפוי לנקוט צעדי הקלה נוספים בעתיד. כלומר, מנאומו עלה כי תוכנית הקלה כמותית שלישית (QE3) נמצאת באופק, ואף ייתכן שהיא תכלול רכישה נוספת של אג"ח ממשלתיות ומגובות משכנתאות. כמו כן, הבנק הפדרלי עשוי להאריך את תוכניתו לשמור על שיעורי ריבית קרובים לאפס גם לאחר 2014. אם הפד אכן יממש את אמצעי ההקלה האפשריים החדשים, אני מאמין שהם יספקו דחיפה לכלכלה, אך לא ישנו באופן מהותי את התחזית לצמיחה של 2%.

בנוסף לדיונים סביב המדיניות המוניטרית, גם נושאים פיסקאליים מככבים בכותרות. בשלב זה, ההערכה בקרב הפרשנים היא שארצות הברית תנסה להשיג הסדר פיסקאלי כלשהו לאחר הבחירות בנובמבר. אף ששני הצדדים נותרו מרוחקים למדי, ויש מחסור במנהיגות בוושינגטון, אני ממשיך להאמין שיש סיכוי של יותר מ־50% שיושג הסכם בדקה ה־90 להארכה זמנית של הקלות המסים מתקופת כהונתו של בוש, ולדחייה בקיצוצי ההוצאות המתוכננים, כאשר התקווה היא שתינקט פעולה ממשית וארוכת טווח בתחילת 2013.

הכל תלוי במנהיגים

מחוץ לארה"ב, בשבועות הקרובים נושאי המדיניות יתמקדו באירופה. היום צפויה להתקיים ישיבה בבנק האירופי המרכזי, והציפיות הן שהנשיא מריו דראגי יפרט את התוכניות לרכוש אג"ח במצוקה ולסייע לתקן את השווקים הפיננסיים באירופה. התחזית לגבי אירופה נותרה קודרת, אך אני מעריך כי המדיניות התומכת בצמיחה, שנוקטים המנהיגים, תסייע לכלכלת האזור להתאושש (אף שמדינות הפריפריה באירופה ייוותרו ככל הנראה במיתון גם בשנה הבאה).

כפי שכבר אמרתי בעבר, הרבה תלוי בקובעי המדיניות והיכולות והנכונות שלהם לפעול. רמות חוסר הוודאות נותרו גבוהות, וקרוב לוודאי שהנכסים בעלי הסיכון יחוו כמה עיכובים, אם קובעי המדיניות יהססו בנקיטת פעולות. בהתחשב ברמות הצמיחה הכלכלית והצמיחה בהכנסות המשופרות יחסית, וכן במדיניות מוניטרית מקלה, אני ממשיך להעדיף את המניות האמריקאיות על פני המדדים העולמיים.

הכותב הוא אסטרטג המניות הראשי של בלאקרוק