אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט": חוק הרווחים הכלואים כבר לא מחייב חברות להשקיע בישראל צילום: אלכס קולומויסקי

בלעדי ל"כלכליסט": חוק הרווחים הכלואים כבר לא מחייב חברות להשקיע בישראל

הצעת החוק שיגיש היום האוצר לוועדת הכספים שונה מתזכיר החוק המקורי בהבדל מהותי אחד: שיעור המס שיידרשו חברות לשלם עבור הוצאת הרווחים הכלואים הונמך, אבל בניגוד לגרסה המוקדמת החברות לא יידרשו להשקיע את הכסף במשק המקומי

06.09.2012, 06:53 | הדר קנה

משרד האוצר הולך צעד נוסף לקראת החברות הגדולות: הצעת החוק בנוגע לרווחים הכלואים שתידון היום (ה') בוועדת הכספים של הכנסת קובעת כי החברות שיקבלו הנחה על שחרור רווחיהן הכלואים, לא יחויבו להשקיע את הכספים בישראל. זאת, בניגוד לתזכיר החוק שהגיש משרד האוצר ביולי האחרון.

בתזכיר החוק שהגיש האוצר נקבע כי חברות שירצו לשחרר רווחים כלואים יידרשו לשלם על הרווחים מס של 6%–17.5% במקום מס של 10%–25% לפי חוק עידוד ההשקעות הישן. כלומר, החברות יקבלו הנחה בשיעור של 40%–70% מהמס שאותו היו אמורות לשלם.

שטייניץ וגפני, צילום: מיקי אלון שטייניץ וגפני | צילום: מיקי אלון שטייניץ וגפני, צילום: מיקי אלון

עוד נקבע בתזכיר החוק, כי כדי לקבל את ההנחה המרבית, החברה תידרש להתחייב להשקיע בישראל את הסכום שתחסוך בשל ההפרש בין שיעורי המס. החברות יוכלו להשקיע את הכסף במחקר ופיתוח או בהעסקת עובדים חדשים. אלא שהסייג שהופיע בתזכיר החוק, ולפיו את הכסף שיחסכו ישקיעו בישראל, נמחק מהצעת החוק.

החלטה שנויה במחלוקת

חוק הרווחים הכלואים עורר לאחרונה ויכוח ציבורי סביב החלטת משרד האוצר להעניק לחברות הענק הנחות משמעותיות במס, בתמורה לשחרור הרווחים הכלואים בהן. לפי נתוני רשות המסים, הרווחים הכלואים מגיעים לכ־120 מיליארד שקל. החוק החדש, המהווה תיקון לחוק עידוד השקעות הון הישן, קובע בהוראת שעה כי חברות שקיבלו פטור מתשלום מס במסגרת החוק הישן כל עוד שמרו את הכספים בישראל ונמנעו מחלוקת דיבידנד, יוכלו לשחרר את הרווחים הכלואים בתמורה לתשלום מס מופחת.

הוויכוח מתמקד בסכומי המס שיכלו להיכנס לקופת המדינה אם לא היו ניתנות ההטבות. רבים, ובהם חברי כנסת ומספר פקידי אוצר כגון החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו, טוענים כי יש לגבות מהחברות מס מלא בשיעור מקסימלי של 25%. עמדת שר האוצר ורשות המסים לעומת זאת, היא כי יש לתת הנחות כעת כדי שהקופה הציבורית תתמלא, ולו בסכום נמוך יחסית, ולא יהיה צורך בהטלת מסים נוספים על האזרחים.

עו"ד אבי ליכט, המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי לממשלה, הוציא חוות דעת משפטית ובה ציין שתי הסתייגויות מהותיות מהחוק, חוקתית וכלכלית. הראשונה, פגיעה בשוויון בין מי ששיחרר את הרווחים הכלואים בעבר ושילם את המס לבין מי שהמתין ועתה ישלם מס מופחת.

ההסתייגות השנייה נוגעת לתכלית החוק לעידוד השקעות הון. הכוונה המקורית הייתה לתת פטור בגין הרווחים הללו, בתנאי שהכסף נשאר בחברה. ברגע שמאפשרים להוציאם תמורת הטבת מס, טוען ליכט, נפגעת התכלית פעמיים: גם מוציאים כסף במקום להשקיעו, וגם מקבלים תמורתו מס מופחת.

בהקשר להסתייגות השנייה ולאחר שבחן את תזכיר החוק הראשוני בעניין כתב ליכט: "הצעת החוק מאפשרת לחברות להוציא את רווחיהן עם התניית השקעה בשיעור נמוך ולכן אינה עולה בקנה אחד עם תכליתו המקורית של החוק". הבעייתיות שהעלה ליכט בולטת אף יותר על רקע הוצאת הסייג המקורי מהצעת החוק.

הכדור נמצא בידי החברות

גורם ממשלתי בכיר אמר ל"כלכליסט" כי "האוצר הוריד לחלוטין את חובת ההשקעה בישראל. זה מעורר קושי מאוד גדול להגן על ההחלטה הזו. אבל זה מה שהם החליטו". לדבריו, האוצר הלך צעד נוסף לקראת החברות כיוון שהכדור בעצם נמצא בידיים שלהן: "אנשי האוצר עשו זאת כדי להגביר את האטרקטיביות של המסלול, מחשש שהחברות לא ישחררו כספים".

היום תדון ועדת הכספים בחוק הרווחים הכלואים, אך החוק לא צפוי לעבור לקריאה שנייה ושלישית בישיבה זו. רוב הדיון צפוי לסוב סביב הכספים הצפויים להיכנס לקופת המדינה כתוצאה מיישומו. בתזכיר החוק השתמש האוצר בהערכה כספית נמוכה, לפיה לאחר שינתנו הטבות המס לחברות ייכנסו לקופת המדינה כ־3 מיליארד שקל בלבד. לשם השוואה, ההערכות הקודמות של האוצר דיברו על 5 עד 8 מיליארד שקל וגם אלו נחשבו להערכות שמרניות יחסית. שר האוצר יובל שטייניץ שיופיע בפני ועדת הכספים היום ייתן ההערכה מחודשת וככל הנראה היא תהיה גבוהה יותר ממה שנכתב בתזכיר החוק.

ח"כ משה גפני ,יו"ר ועדת הכספים, אמר ל"כלכליסט" כי "אני מעריך שההתלבטות הגדולה תהיה בין הנושא הציבורי, מוסרי משפטי - לפיו ישנם הרבה בעיות עם החוק, לבין העובדה שהממשלה עושה קיצוצים נרחבים, ולפי שר האוצר זה יביא להכנסות שימנעו חלק מהגזרות. הכמות פה משנה מאוד".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "נכון להצעת החוק כפי שאושרה בממשלה הצפי לגבייה הוא של כ־3 מיליארד שקל". באשר לסייג שהוסר מהצעת החוק, לא ניתן היה לקבל את התייחסות משרד האוצר או רשות המסים.

תגיות

17 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

17.
עובד לשעבר במוטורולה
חברת מוטורולה לא תשקיע אפילו שקל אחד בישראל. ב-3 שנים האחרונות היא עסוקה במכירת חיסול של כמעט כל פעילותה, למעט קבוצה שעוסקת במכירות של תשתיות תקשורת בישראל ובאפריקה , וקבוצת הפיתוח שנותנת שירותי פיתוח לחברת האם, וגם כך היא בקושי שורדת ומקוששת כל פרויקט אפשרי. אם לא יוציאו את התנאי של השקעה בישראל, לא תראו שקל אחד ממוטורולה. אגב, אני לא בטוח שחברת האם לחוצה כל כך להוציא את הרווחים הללו החוצה. בדוחות המאוחדים היא כוללת גם את הרווחים הצבורים של החברה הישראלית, ואם היא זקוקה למזומנים היא מושכת מהחברה הישראלית הלוואה. לגבי החברות האחרות אני חושב שהם יחליטו לנצל את ההטבה הזו רק אם זה מסתדר להן עם תוכניות החומש שלהם. כלומר, אם הן לא תכננו להשקיע בישראל, אז אם ישקיעו זה יהיה במקרה הטוב רק בעוד כמה שנים מסקנה: אם רוצים לראות את הכסף בקרוב כדאי לבטל את התנאי
ג.  |  09.09.12
16.
יש דרך להוריד מחירים ולהגדיל הכנסות המדינה ממיסים.
אחת הרעות החולות של המשק הישראלי זה מכון התקנים שחוסם יבוא מקביל וגורם להשארת רמת מחירים גבוהה במשק. כתוצאה מכך כסף רב בורח לחו"ל . פשוט מאוד .. יותר ויותר אנשים קונים דרך האינטרנט. פשוט כי זה זול יותר. לא מדובר במליונים. כבר מדובר במליארדים. קנייה דרך האינטרנט גורמת להאטה כלכלית, פיטורים ופחות מיסים. הפתרון הוא פשוט ביותר. הורדת חסמי ייבוא. דבר שיגרום ליבואן קטן להביא מוצרים תוך הגדלת התחרות. כתוצאה מכך אנשים ישאירו את הכסף בארץ. אם באוצר לא יתעשתו ומהר. נכונו לנו ימים נוראים. היות שהמצב רק יילך ויחריף.
שמעון , ת"א  |  08.09.12
14.
אם ביטלו רטואקטיבית את המגבלה, מדוע לא לבטל רטרואקטיבית את ההנחה ?
אפשר היה לבוא לחברות ולומר - אתם רוצים לשחרר את הרווחים הכלואים במס מופחת? אין בעיה, קודם כל תחזירו את כל המס המופחת ששילמתם כל השנים על רווחים אלו. אפשר היה לתת לחברות אופציה לבחור - לשלם מס מלא על הרווחים הכלואים, או לשלם מס מלא רטרואקטיבית על כל מה שאגרו כל השנים. לא צריך להיות חובב מחאה גדול או סוציאליסט כדי להבין מה קרה פה - בשעה שקופת האוצר מדלדלת ומטילים גזרות של מיליארדים על מעמד הביניים, נותנים לחברות להן רווחים של 120 מיליארדים שקל מס מופחת. אני באופן אישי קפיטליסט (אפילו רואה חשבון, רחמנא ליצלן) - וכשאני רואה מה קורה פה בהחלט בא לי פעם אחת להצביע לדב חנין, למשל, רק בשביל שיתן איזה ניעור חזק למערכת המסואבת של הון-שלטון-משפט.....
משה פ.  |  06.09.12
13.
הממשלה הזאת פוגעת במשק והתעשיה המקומיים
אני מנסה לחשוב ישר, לא להדביק לאנשי האוצר והממשלה תכונות שליליות וכוונות רעות, אבל קשה לי להגיע בדרך התמימה למסקנות. האם יתכן שהם באמת עובדים בשביל הטייקונים במקום שישרתו את אזרחי המדינה? האם גישתה של שלי יחימוביץ' והעבודה צודקת כשאומרים שהממשלה הזאת עסוקה רק במי שמימן את הפריימרייס שלהם? אני מנסה לענות לעצמי בתושבה לא נוראה, ולא מצליח.
אני רק שאלה  |  06.09.12
לכל התגובות