"נצמצם ב־400 איש את מצבת עובדי חברת החשמל הקבועים"

"אנחנו מתכוונים לצמצם את מצבת העובדים בכ־400 איש עד סוף השנה, ולא מדובר בעובדי קבלן אלא בעובדים בעלי קביעות", אומר יו"ר חברת החשמל יפתח רון־טל בראיון ל"כלכליסט". רון־טל יופיע מחר בוועידה המרכזית הכלכלית של "כלכליסט" 2012.

נכון לסוף הרבעון השני, לחברת החשמל היו כ־13 אלף עובדים, מתוכם כ־10,000 קבועים. אם יתממש הצמצום שאותו מבטיח רון־טל, תקטן מצבת העובדים הקבועים של החברה ב־4% - צעד ראשון בדרך ליישום הרפורמה הארגונית המדוברת בחברה, שבמסגרתה נדרש שחרור מוקדם של כ־2,000 עובדים. לדברי רון־טל, "העובדים יפרשו מרצון. הגענו להסכמות רבות עמם ויש נייר שעליו סוכמו הדברים. יש פריצת דרך בינינו לבין אגף התקציבים באוצר, ויש אצלם הבנה שצריך לשלם למי שפורש".

יו"ר חברת החשמל מסרב לומר מה הובטח לפורשים, אך על פי הערכות במשק האנרגיה המדינה תציע להם תוספת של 20%-30% לשכר הפרישה בתמורה לעזיבה המוקדמת. מהלך זה עשוי להשתלם כלכלית בתוך פחות מארבע שנים, לאחר שמשכורתם של הפורשים תיגרע מההוצאות התפעוליות של החברה.

"מי שירכוש תחנת כוח יקבל תשואה יפה על ההון"

עדות נוספת לקושי לקדם רפורמה הנוגעת לעובדי חברת החשמל התקבלה בשבוע שעבר. לאחר שנושא ביטול הטבת החשמל חינם עלה לדיון בוועדת הכספים, הפנה הוועד הצפוני של עובדי החברה אצבע מאשימה כלפי רון־טל וקרא לסלקו. כעת מנסה היו"ר להרגיע את הרוחות ואומר כי ביטול ההטבה ייעשה רק בסיכום עם העובדים. "חלק מהנוכחים בוועדת הכספים אמרו שחברת החשמל מבקשת עזרה כספית אבל לא מוותרת על חשמל חינם, ואני אמרתי שהנושא יידון במסגרת הרפורמה. ברור שאם אין הסכמה עם העובדים, זה לא יקרה. לא אפגע בזכויותיהם", אומר רון־טל. "אפשר להעלות את בסיס המשכורת שלהם".

רון־טל. "מדברים על יצוא גז, לפני שהובטחו צורכי המשק המקומי" | צילום: אלעד גרשגורן

חברת החשמל נקלעה בשנה האחרונה למצוקה תזרימית, לאחר שעלויות הדלקים שלה זינקו פי שלושה כתוצאה מהפסקת הזרימה של הגז ממצרים. כדי לאפשר את המשך רכישת הסולר והפחם, המדינה נאלצה להעניק ערבות לגיוסי הון של החברה בהיקף של כ־6.5 מיליארד שקל. בשורה התחתונה החברה סיימה את החציון הראשון של 2012 עם הפסד של כ־1.7 מיליארד שקל, ולאחר הנפקת איגרות החוב בשבוע שעבר צבר התחייבויותיה מגיע כבר לכ־70 מיליארד שקל.

"חברת החשמל מתמודדת עם שתי בעיות נפרדות. הראשונה מלווה אותה מ־1996 והיא נוגעת ליציבות הפיננסית שלה, ולעובדה שעלויות הפעלת מערכת החשמל גבוהות מההכנסות של החברה, בין השאר כיוון שתעריף החשמל נמוך. ואת זה לא אני אומר אלא הבנק העולמי שניתח את מצב החברה. חשוב להבין שלא תהיה רפורמה בחברת החשמל בלי הסדרת האיתנות הפיננסית", אומר רון־טל.

ומתי תיפתר הבעיה התזרימית?

"משבר תזרים המזומנים הוא לא חלק מהבעיה הפיננסית האסטרטגית כי ככל שהזמן יעבור תעריף החשמל יכסה על עלויות הדלקים. אני מזכיר שעד 2014 תעריף החשמל אמור לעלות בכל שנה בכ־5%, וזאת כיוון שלא רצו להעלות את התעריף בבת אחת כשהתחיל משבר הגז המצרי והעדיפו עדכון מתון שלו".

כפי שנחשף ב"כלכליסט", ברשות החשמל כבר בוחנים העלאה נוספת בתעריף החשמל בסוף השנה או בתחילת השנה הבאה בשל הפרשים בתחשיבי עלות הדלקים. "קבעו שהעלייה בתעריף החשמל תהיה מתונה לאורך שלוש שנים, אבל כשהחליטו על כך לא ידעו שלא יהיה גז מצרי", אומר רון־טל.

בינתיים המדינה לא פותחת את הארנק, ושולחת אתכם להנפיק אג"ח.

"בצדק רב המדינה התגייסה לשתי תוכניות חילוץ לאורך 2012. היא נתנה לנו ערבות, הורידה לנו מסים ודחתה לנו תשלומים. אנחנו פתחנו חשבון ייעודי של רשות החשמל, משם ניקח כ־600 מיליון שקל. באפריל 2013 יגיע הגז מתמר ואז הבעיה התזרימית צפויה להיעלם אט אט כי נעבור לתמהיל דלקים שיכלול 50% פחם וכ־40% גז טבעי. השאר יגיע מאנרגיות מתחדשות ומעט סולר".

אבל המדינה לא נותנת גרוש.

"הערבות להנפקת האג"ח מבטאת מחויבות של המדינה כלפי החברה. לערבות יש יתרונות בהשוואה להלוואת בעלים או למענק, כי זה מהלך שנשען על אמון לחברה. הראיה היא שזכינו לדירוג טוב בהנפקה".

ומתי חברת החשמל תמכור תחנות כוח כמו אלון תבור ורמת חובב לגורמים פרטיים?

"מדובר בחלק מהרפורמה המבנית. מי שירכוש את התחנות יקבל תשואה יפה על ההון כיוון שהביקוש לחשמל קבוע. אין לו סיכון כי הוא מקבל תחנה מוכנה". רון־טל אומר כי אינו מוכן להתחייב אך מחירה של תחנת כוח הוא כמה מאות מיליוני שקלים לפני הערכות שווי.

"המדינה צריכה להקים את צינורות הולכת הגז"

אחת הבעיות שמטרידות את רון־טל במיוחד היא מיעוט צינורות ההולכה ממאגרי הגז הטבעי בים התיכון לחופי מדינת ישראל. נכון להיום משק החשמל נשען כולו על צינור הולכה יחיד, מציאות שלא צפויה להשתנות עד 2015.

"כששלוש תחנות הכוח הפרטיות הגדולות יחלו לעבוד נהיה בצרה בשל מגבלת הולכת גז בצנרת הנוכחית", אומר יו"ר חברת החשמל. "עד היום הטילו על היזמים להקים את הצנרת, אבל הניסיון של נובל אנרג'י להקים מתקן לקליטת הגז בחוף דור נתקע (בשל התנגדות התושבים וארגונים ירוקים - ל"ג), וזה עלה למשק 12 מיליארד שקל בעלויות הדלקים של חברת החשמל ובזיהום אוויר. לנובל אין הכלים להגיע להידברות עם הציבור אף שהיא מאוד ציונית ועוזרת. את הצינורות הבאים צריכה לבנות הממשלה".

רון־טל מאשר את חשיפת "כלכליסט" מתחילת השנה, ואומר כי "משרד האנרגיה בוחן חלופה לרכוש את הצינור ממצרים של יוסי מימן. אנחנו רחוקים 15 שנה מתוכנית אב לרישות מאגרי הגז, פעולה שהיו צריכים להתחיל עוד ב־2004, כשהגז התחיל לזרום לישראל. עכשיו כבר מדברים על יצוא, וזה במציאות שבה עוד לא הסדירו את שיטת האספקה למשק".

המדינה חושבת שבלי יצוא גז לא יבואו יזמים לפתח שדות.

"היצוא הוא קריטי, חשוב ונכון אבל טרם הובטחו צורכי המשק המקומי. אני לא מדבר רק על חשמל אלא גם על תעשייה ותחבורה. חסרה תשתית ולא אתן לפגוע בחברת החשמל בעניין הזה".