הון אנושי: הרמת הכוס המלאה

ביום שישי בבוקר אירח בנק הפועלים, במרכז ההדרכה שלו בשפיים, אירוע מכירה של מוצרי עמותות, ואיפשר לנזקקים למכור את התוצרת שלהם במקום לקבץ נדבות ותרומות.

אחד הראשונים שבחנו את הדוכנים היה יו"ר הבנק יאיר סרוסי, שהצטייד במצב רוח טוב אפילו ממצב הרוח הטוב הרגיל שלו, ועשה לעובדי הבנק שיחות מורל. לי הוא אמר: "המצב לא כל כך נורא כמו שמתארים אותו. מה שקורה במשק הוא בר תיקון. לעומת מדינות אחרות מצבנו הרבה יותר טוב, ולו רק משום שאנחנו מדינה קטנה. יש למשק שלנו יכולת תמרון טובה יותר מלשאר המדינות האירופיות". שאלתי אותו על נפילת הטייקונים, ואם הבנק ערוך לכך, והוא ענה "זה יסתדר", והלך להגיד שלום ליוסי ורדי.

ורדי, מצדו, התנדב להסביר שנפילת הטייקונים היא תוצאה של החלטות ועדת בכר. "לקחו את הכספים והעבירו אותם מהבנקים למוסדיים", אמר ורדי. "היה להם הרבה כסף וחיפשו מה לעשות איתו, במהירות ובלי לחשוב. על הבנקים שומרים הנגיד והמפקח על הבנקים. שמים להם גבולות, אף שהם לא אוהבים את זה כל כך. על המוסדיים אין כל פיקוח".

שרית בן נתן, שאחראית על לקוחות הפרימיום של בנק הפועלים, המשיכה את הטון המרגיע של סרוסי. ככה זה בפרימיום. "אצלנו הכל כשורה", היא אמרה. "האמידים ממשיכים להכניס כסף כרגיל. בחשבונות הבנק שלהם לא מרגישים את הצרות במשק". אמרתי שמהדיווחים בעיתונים והמספרים המסכמים את מצב המשק עושה רושם שגם מצבם של האמידים לא משהו, ובן נתן השיבה: "יכול להיות שהם מושכים כספים מבנקים בחו"ל, אבל לא אצלנו".

ואז הגיע המנכ"ל ציון קינן, שלא היה אופטימי בכלל. "הולכת להיות שנה קשה מאוד וצריך לעמוד על המשמר", אמר, ופנה לשוחח עם מודי כידון. נזכרתי איך בדיוק לפני חצי שנה, במרץ, כידון הגיע לאירוע אחר של בנק הפועלים עם חברו הטוב נוחי דנקנר, וליווה אותו בסיבוב הניצחון שעשה במקום בעקבות השלמת ההנפקה של אי.די.בי. אז הכל נראה ורוד, ועכשיו כידון שקע לשיחה צפופה עם קינן, וקלטתי בה את שמו של דניאל עמר, איש העסקים שלאחרונה הוזכר כמי שעשוי לקנות חלק מאי.די.בי.

לא הצלחתי לקלוט מה הם אומרים עליו, כי בדיוק אז נכנסה שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים, על כל פמלייתה, ובה אפרת פלד, יו"ר ומנכ"לית אריסון השקעות. אריסון עברה בין הדוכנים ובין כל הנוכחים, שהמתינו בתור כדי ללחוץ את ידה. אני מודה שגם אני עשיתי זאת, וקיבלתי מאריסון פיסת חוכמה משלי: "אני מודעת למצב הקשה במשק. הוא לא נעלם מעיניי. אבל מטבעי אני אופטימית. אם נשקע במרמור זה לא יועיל, לא לכלכלה ולא למצב הרוח, לכן כדאי שנביט על חצי הכוס המלאה, זה יעזור לכולנו".

גם ארז ויגודמן, שישב עד לא מכבר בתוך הפירמידה של דנקנר כמנכ"ל מכתשים אגן, היה אופטימי. "אני מאוד מרוצה ממכירת השליטה בחברה לכימצ'יינה. אנחנו עוברים תקופה נהדרת עם הבעלים החדשים, ישנם שינויים מבניים ופתיחה לשווקים חדשים". שאלתי אם חוץ מהשמחה בכימצ'יינה גם הקשיים באי.די.בי מורגשים במכתשים, וויגודמן ענה: "עד כה זה לא חלחל אלינו. אצלנו מאוד אופטימיים".

שאול לוטן, מנכ"ל חברת הנדל"ן משולם לוינשטיין, לא דיבר איתי על דנקנר ומצב המשק, אלא התמקד בתחום עיסוקו. "אין מצב שמחירי הדירות יירדו בשנה הקרובה", אמר נחרצות. "אני בתור קבלן לא מעוניין בכך, וזה קורה גם בזכות הביורוקרטיה שמונעת בנייה רחבה וגם ובעיקר בזכות הבנקים. הרי אם ערך הדירות יירד, לא יהיו להם ביטחונות למשכנתאות. לכן טוב להם שמחירי הדירות נותרים כפי שהם, ואף מאמירים למעלה". גם אופטימיות, אם כן, היא עניין של נקודת מבט. ובכל זאת, שנה טובה.