שטייניץ מתגאה: מס החברות בישראל - הנמוך ביותר בעולם המערבי

שטייניץ הוסיף כי "ישראל ידועה בהון האנושי שלה בכל העולם, בכישורים ובעוד משהו - הנטיה הישראלית לחשוב מחוץ לקופסא, לחדש, זה מאוד אופייני לישראל, זה אחד האוצרות החשובים שלנו. יש לנו 3,000 סטארט-אפים, וישראל היא הראשונה בעולם בסטארט-אפ לנפש. בישראל יש יותר סטארט-אפים מאשר בגרמניה, צרפת ובריטניה יחד. אנחנו מספר 1 בבעלי דוקטורט לנפש. אנחנו יוצאים כעת ברפורמה באקדמיה לפיה בעוד חמש שנים נייצר הון אנושי עוד יותר טוב. כמו כן, אנחנו מקימים מרכזי מצוינות חדשים כדי לקלוט חוקרים יהודים מכל העולם".

 

שטייניץ התייחס גם לתמריצים הממשלתיים ואמר כי "החלטתי לפני שנתיים ליישם בישראל מס חברות הנמוך ביותר בעולם המערבי עבור חברות גלובליות. המס אצלנו הוא 12% בלבד. כמו כן פיתחנו תוכנית לפיתוח תעשיית הייטק, ביוטק, מדעי החיים ומו"פ פיננסי. מי שמשקיע בישראל בדרך כלל מרוצה מאוד".

יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ' התייחסה לביקורו של שטייניץ בניו יורק על רקע הדיון בסוגיית הרווחים הכלואים של החברות הזרות הפועלות בישראל. לדבריה, "ביקורו היום של שר האוצר בניו יורק כדי לעודד משקיעים אמריקאים להשקיע בישראל, הוא נלעג נוכח העובדה שביד השנייה מאפשר שטייניץ לכסף של החברות הרב לאומיות לברוח החוצה. הפטור ממס ששטייניץ מנסה להעביר על רווחיהן הכלואים של החברות הבינלאומיות העשירות ביותר, בלא שום התניה שהכסף יושקע בישראל, מגמד השקעה של כל משקיע חדש שיביא. על שטייניץ למנוע בריחת 120 מיליארד השקלים של החברות הרב לאומיות לחו"ל, ולהתנות הטבות במס בהשקעת רווחים אלה בארץ".

יחד עם שטייניץ השתתפו בוועידה גם השר יולי אדלשטיין ואיש העסקים רופרט מרדוק, יו"ר ומנכ"ל של ניוז קורפ. בנוסף נטלו חלק בוועידה יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי, יו"ר רשות ניירות ערך פרופ' שמאול האוזר וחתן פרס נובל לכלכלה פרופ' דניאל כהנמן.

רגולציה היא תנאי הכרחי לאמון המשקיעים

האוזר אמר כי "הסיכון הסיסטמי בישראל נמוך יחסית. הדבר בא לידי ביטוי במימד הפחד שהוא נמוך ודומה כמעט לימים שלפני המשבר שפרץ ב-2008". לדבריו, השווקים הפיננסים בישראל התאוששו במהרה לאחר פרוץ המשבר, והפגינו עמידות. לדבריו, "אני מאמין שבמידה רבה, זוהי תוצאה של רגולציה איכותית ומאוזנת. רגולציה מקיפה היא תנאי הכרחי לאמון המשקיעים והיא תורמת ליציבות השווקים".

עוד אמר האוזר כי "בשבוע שעבר יצאה רשות ניירות ערך עם סט של הקלות משמעותיות ברגולציה לכלל החברות במשק ובמיוחד לחברות הקטנות. הקלות אלה הן חלק ממדיניות הרשות לרגולציה מידתית ומאוזנת שלוקחת בחשבון גם את העומס הרגולטורי שיש על החברות הציבוריות. אתמול מיניתי ועדה שמטרתה לאתר דרכים להנגיש חברות מחקר ופיתוח לבורסה, באופן המאפשר להם לגייס הון מן הציבור, שלא התאפשר עד היום".

"אנחנו שוק שעבר התכווצות"

סרוסי סיפק תחזית אופטימית למצב המשק ואמר בוועידה כי "התחזית שלנו היא למשק שצומח השנה בכ-3% ונראה שתחזית זו מתממשת. אין מיתון בישראל - יש האטה מסוימת בקצב הצמיחה, ויש בעיה תקציבית. אבל אל לנו לקבל את ההאטה כגזירה משמיים. אפשר להתמודד איתה ולשם כך נדרשת 'החלפת דיסקט', שתביא ליותר שיתוף-פעולה והבנה בין הסקטור הציבורי והפרטי".

בתשובה לשאלה על המחאה החברתית ועל בעיית הריכוזיות במשק הישראלי טען סרוסי: "אנחנו היום פחות ריכוזיים מבעבר. הבון טון החדש של הבנקאות בישראל היא עסקים קטנים ובינוניים". לדבריו, ההזדמנות מספר 1 להשקעה בישראל היא ניירות ערך של קונגלומרטים שמחיריהן היום מאד נמוכים. סרוסי עודד משקיעים זרים בתחום החדשנות הפיננסים ואמר שהסקטור הבנקאי בישראל "חזק מאד".

"אנחנו שוק שעבר התכווצות ואין לנו הרבה ידיים חזקות, זה הופך את זה להזדמנות לזרים לבוא ולקנות", אמר סרוסי ל"כלכליסט" במהלך הוועידה, "יש למשל את סיפור הגז שהוא גדול גם במונחים בינלאומיים. מדובר על סדר גודל של 15 מיליארד דולר בכסף פרטי, זו הזדמנות גדולה והיום אין חוץ מנובל כמעט חברות אמריקאיות שנכנסות. זה הדבר החדש – מלבד ההשקעה בטכנולוגיה שהיתה תמיד".

האם השינוי בנושא התמלוגים לא ירתיע חברות?

“המשא ומתן נגמר. כללי המשחק ידועים ועדיין יש פה הזדמנות, במיוחד כי מדובר על אפשרות של ייצוא".

כולכם דיברתם על זה שכלכלת ישראל מעולה. איך זה מסתדר עם זה שלאחרונה אתה ושאר ראשי הבנקים נפגשתם עם שר האוצר ואמרתם לו שהמצב ב-2013 לא יהיה מעודד?

"זו פגישה שונה. צריך להבין שבפגישה עם שר האוצר אתה מדבר על הבעיות ופה אני כדי להביא את הפתרון לבעיה. באופן כללי המצב בארץ הוא סביר. אין ספק שהיתה בשנה האחרונה יציאה של משקיעים משוק ההון הישראלי, מכל מיני סיבות, עכשיו אנחנו אומרים: בואו תחזרו".