Play: אחרי החגים, אני מפסיק להתעורר לצד קבצנים משופמים

•  להרשמה לניוזלטר Play (תיבה שמינית)
  

1. אחרי החגים אני נהיה בן אדם

לכבוד ספטמבר עמוס החגים, לפניכם שיר שעוסק בהבטחות ברות-השגה למיניהן שאנחנו מבטיחים לעצמנו לקראת השנה החדשה. את הקליפ יצר בחור מוכשר בשם מתן ברקוביץ'. זכרו שאתם תמיד מרחק ארוחת גפילטע פיש אחת מלכבוש את העולם.

2. איפה האוטו של הלהקה שלי?

ג'וזף ארתור, זמר אינדי ניו יורקי שר לכם על הוואן של הלהקה שלו, שנגנב תדיר. השיר חמוד, הקליפ יפה, אבל הסיבה הכי טובה לראות אותו היא שהוא מעורר געגועים לקומדיה הקלאסית "אחי, איפה האוטו שלי". ותמיד כיף להתגעגע לאשטון קוצ'ר.

3. היופי המפתיע של המסך השבור

סרטון פרסומי עבור ספר לקינדל שיצרו סליביו לורסו וסבסטיאן שמיג, שמציג תמונות של מסכי קינדל מקולקלים ושבורים. הספר מתחקה אחרי האסתטיקה המשונה של הדיו הדיגיטלי, והצורות שנוצרות על המסכים. כיוון שרוב האנשים ישברו בשלב זה או אחר את המסכים שלהם, לדעתנו זאת בחירה כלכלית נבונה לחפש את היופי שחבוי במרוסק.

4. חמישים גוונים של מעריצים

PBS מעלה עוד פרק בסדרה המעולה שלה על תופעות ומוזרויות האינטרנט. אחרי פרקים על סרטונים ויראליים, קובצי gif ועל תרבות הלגו (שחלק מהם כבר כיכבו במדור), מגיע פרק מוצלח במיוחד על תרבות התכנים שיוצרים מעריצים שרופים.

האם מדובר בחקיינות או בצורה חדשה של יצירתיות, לגיטימית לא פחות מאומנות מקורית? הנושא חזר לאחרונה לכותרות בגלל "חמישים גוונים של אפור", שנכתב בהתחלה כפאנפיק לסדרת דמדומים. כך או כך, הסרטון PBS של מבדר ומרתק כתמיד.

5. ולקינוח: דינוזאורים!

ראפ חינוכי קנדי מהאייטיז על הלטאות הנוראות. תקליקו, אם יש לכם אומץ.