לתאגד את בתי החולים הממשלתיים

מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו הגיע להסכמה עם נציבות שירות המדינה על הקמת מינהלת ייעודית ל־24 בתי החולים הממשלתיים. כפי שפורסם ב"כלכליסט" בשבוע שעבר, המינהלת תעסוק בפעילויות השוטפות, כמו גם בנושאים הכלכליים של בתי החולים הממשלתיים, במטרה לצמצם את ניגוד העניינים של המשרד בהיותו הרגולטור ובה בעת הבעלים שלהם.

אלא שהקמת מינהלת כזו במשרד היא מהלך מיותר שיוביל רק לאחיזת עיניים של ביטול ניגוד העניינים. במקום זאת, יש להסדיר בחוק את התאגדותם של בתי החולים הממשלתיים ולהגדיר בו את הכללים שלפיהם ינוהלו ויפוקחו. זאת בדומה לתאגידים ממשלתיים מסודרים הפועלים מכוחם של חוקים ספציפיים.

מיטת אשפוז בבי"ח הדסה | צילום: מיקי אלון

דין בית חולים ציבורי כדין חברה ציבורית

הקמת המינהלת, נכתב ב"כלכליסט", אמורה להיות צעד בדרך לתאגוד בתי החולים, כלומר העברתם לניהול של חברות מנהלות. אלא ש"למרות המלצתן של שלוש ועדות שונות, התאגוד עדיין לא יצא לפועל גם בשל חשש מצד אנשי מערכת הבריאות, ובהם רופאים בכירים, לכך שצעד כזה יזיק לבתי החולים הממשלתיים שיפעלו ללא חסות המשרד".

בישראל פועלים כיום בתי חולים מתואגדים כמו הדסה ושערי צדק ועוד בתי חולים קטנים רבים אחרים. על פניו לא נראה שרמת שירותי הרפואה ותנאי ההעסקה של העובדים בבתי החולים הללו נופלים מאלה הקיימים בבתי החולים הממשלתיים. להערכתי, ה"פחד" מתאגוד איננו נובע רק מ"אובדן חסות המשרד", אלא גם מהחשש של המנהלים מנטילת אחריות לנהל את בתי החולים על פי משטר תאגידי נורמלי החל על כל התאגידים בישראל. כל בית חולים כללי הוא גוף ענק שמועסקים בו אלפי עובדים ושמגלגל מאות מיליוני שקלים. האם בית חולים ציבורי הוא פחות "ציבורי" מחברה עסקית ציבורית? מדוע לא יחול על בית חולים כזה דין דומה של ניהול כספים ושקיפות כפי שחל על חברה ציבורית?

ארגוני הרופאים והעובדים מתנגדים לתאגוד, בצדק מבחינתם, מחשש שזכויות העובדים ייפגעו. לכן חשוב שהממשלה תתחייב שזכויותיהם יישמרו, ואז נצא אחת ולתמיד מהקיפאון המנציח מצב מעוות.

להשליט סדר באנדרלמוסיה הקיימת בניהול הכספי

כדי לקבל מושג על האנדרלמוסיה הקיימת כיום בניהול הכספי של בתי החולים הממשלתיים, חשוב שהציבור יידע כיצד מתייחס משרד הבריאות לכספים לסוגיהם הזורמים לבתי החולים.

את הכנסות בתי החולים מקופות החולים, למשל, סולק משרד הבריאות עבור בתי החולים מעל ראשם וללא שליטתם של מנהלי בתי החולים. על השימוש ועל מקורות הכספים המועברים לתאגידים עצמאיים הפועלים לצד בתי החולים, לעומת זאת, למשרד הבריאות יש השפעה מועטה, אם בכלל. הכספים משמשים בחלקם לתשלום שכר לעובדים מסוימים בבית החולים, נוסף לשכר המשולם להם כעובדי מדינה. תשלומים אלה אינם כלולים בדיווח של הממונה על השכר שבו מככבים שיאני השכר בסקטור הציבורי. אם היו נכללים, נראה שהציבור היה מגלה שיאנים חדשים.

ברור לכל שניהול הכנסות והוצאות שלא במערכת חשבונאית אחת איננו מינהל תקין, ועלול לגרום לתופעות שליליות רבות. רק תאגוד בתי החולים, שממילא איננו מהלך מסובך, ישליט סדר באנדרלמוסיה הקיימת.

הכותב הוא יו"ר כלל עסקי ביטוח, ולשעבר מנכ"ל קופת חולים כללית