אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"נרקיס התעקש להלוות לרייפמן תוך סיכון מודע" צילום: תומריקו

"נרקיס התעקש להלוות לרייפמן תוך סיכון מודע"

עורכי דינו לשעבר של שלי נרקיס טוענים כי תביעת הענק בהיקף של 73 מיליון שקל שהגיש נגדם היא "מופרזת ומופרכת". נרקיס תבע את משרד גולדפרב זליגמן על שלא מנע ממנו לחתום על הסכם הלוואה עם אלי רייפמן וכך ירד כספו לטמיון. גם אמבלייז דוחה את התביעה: "נרקיס שרבב את שמנו מטעמי סחטנות"

11.09.2012, 08:32 | ענת רואה
משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן וחברת אמבלייז מתנערים מכל וכל מתביעת הענק בהיקף 73 מיליון שקל שהגיש נגדם איש העסקים שלי נרקיס, מי שכונה "מלך השוק האפור". נרקיס, שיוצג על ידי עורכי דין ממשרד זליגמן (בטרם התמזג עם משרד גולדפרב), מאשים אותם שהתרשלו בטיפול בעסקת הלוואה שהעניק למייסד אמבלייז אלי רייפמן, ואשר הובטחה לכאורה במניות אמבלייז ששועבדו לטובתו של נרקיס. אלא שבדיעבד התברר כי לרייפמן אין כלל אחזקות באמבלייז וכך כספו של נרקיס ירד לטמיון. את אמבלייז האשים נרקיס שפרסמה דיווחים מטעים לבורסה שלפיהם לרייפמן יש אחזקות בחברה. בפועל התברר כי הדבר לא היה נכון.

שלי נרקיס, צילום: תומריקו שלי נרקיס | צילום: תומריקו שלי נרקיס, צילום: תומריקו

"איש עסקים ממולח"

תביעתו של נרקיס הוגשה באפריל באמצעות עו"ד ערן פלס. בין הנתבעים, בנוסף לגולדפרב־זליגמן ולאמבלייז, גם עו"ד ארנון גיצלטר וארנסט אנד יאנג (ישראל). נרקיס טען שבסיכום עם עו"ד עופר מוטולה שמייצג את גולדפרב זליגמן סוכם כי התביעה תוגש נגד המשרד הממוזג כולו ולא נגד עורכי הדין הספציפיים ממשרד זליגמן שייצגו את נרקיס באותה עת. זאת לשם מניעת נזק אישי ותדמיתי לעורכי הדין שטיפלו בפועל בהסכם ההלוואה. לפי הנטען, בסופו של דבר התברר כי לרייפמן אין מניות של אמבלייז. לדברי נרקיס אילו פעלו עוה"ד באופן מקצועי הם היו דואגים לוודא זאת בטרם ניתנה ההלוואה ורק אז לרשום את השעבוד. לדבריו, במצב כזה מעשי התרמית של רייפמן היו נחשפים בשלב מוקדם יותר והוא היה נמנע ממתן עוד הלוואה של 8 מיליון דולר. בכתב ההגנה שהגיש המשרד הוא טוען כי מדובר בתביעה מופרזת ומופרכת, וכי נרקיס הוא איש עסקים ממולח ששמו הולך לפניו והוא רצה ויזם והיה בעל האינטרס לבצע את העסקאות עם רייפמן בכל מחיר ובכל תנאי תוך נטילת סיכון רב ומודע. לטענת המשרד הוא לא היה מעורב בטיפול בהלוואות אלו, אלא רק בהלוואה יחידה שנפרעה זה מכבר. לפי הנטען, המנדט שנתנו התובעים לעורכי הדין לפעול בו "היה לא רק צר ומוגדר אלא גם בפרק זמן קצר ביותר". לטענת המשרד, הם דרשו במסגרת הייעוץ שהעניקו כי בהסכם ההלוואה הראשון שנחתם יופיע תנאי בדבר אישור אמבלייז להפקדת מניות רייפמן בידי נאמן, אלא שאמבלייז באמצעות עו"ד ארנון גיצלטר שייצג את רייפמן, סירבה לאשר להפקיד את המניות משום שהן כבר היו משועבדות באותה העת לטובת אמבלייז להבטחת פירעון הלוואה שנטל רייפמן. לטענת עוה"ד, נרקיס היה מודע לכך לאורך המו"מ.

אלי רייפמן, צילום: עמית שעל אלי רייפמן | צילום: עמית שעל אלי רייפמן, צילום: עמית שעל

"רק לדווח"

במקביל הוגש גם כתב הגנה מטעם אמבלייז באמצעות עוה"ד בעז בן צור ואלירם בקל ובו נטען שנרקיס הגיש את תביעתו נגד משרד עורכי דינו אך "מטעמי זהירות", ו"מטעמי סחטנות" שרבב את אמבלייז כנתבעת נוספת. לפי הנטען, אמבלייז לא היתה צד להלוואות פרטיות שנטל רייפמן. בנוגע לעובדה שאמבלייז דיווחה דיווחים מטעים ביחס לאחזקות רייפמן בחברה נטען כי דיווחים אלה נמסרו לחברה על ידי רייפמן עצמו מכוח חובת הדיווח המוטלת עליו כבעל מניות מהותי וכנושא משרה וכי תפקידה של החברה מתמצה בהעברת הדיווחים באורח מיידי, לבורסה ולרשות ני"ע באנגליה.

עו"ד ערן פלס המייצג את נרקיס מסר בתגובה: "בימים הקרובים נגיש את כתב התשובה. לגבי גולדפרב־זליגמן, למשל, נוכיח גם לפי פסיקה שהיתה לאחרונה שעו"ד חייב לערוך בדיקת ביטחונות ולהעביר ללקוח בכתב ובעל פה שהוא עומד בפני עסקה שאין לו בטוחות. היה צריך להפסיק את המו"מ עד שייערך בירור".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות