דו"ח טכנולוגי: החרב שתלויה מעל למודל העסקי של גוגל

גוגל על הכוונת

עוד יום, עוד משפט נגד גוגל - אבל הפעם התמנון העליז מוצא את עצמו לא תחת איום שעשוי להתממש בצורת קנס זניח. הו, לא: הפעם האיום מרחף מעל המודל העסקי של אימפריית האינטרנט.

הרגולטור האוסטרלי ACCC (ועדת הצרכנים והתחרות של אוסטרליה) תובע את גוגל בבית הדין הגבוה של המדינה, ממנו אין יכולת ערעור. המטרה: שירות

AdWords של החברה - שמוכר שלל צורות פרסום בתוצאות חיפוש.

מה הבעיה? ובכן, בשנים האחרונות גוגל מאפשרת לאנשים לפרסם מודעות שמגיבות למילת חיפוש שלא קשורה אליהם. למשל, אם אתה מפעיל סוכנות שמוכרת את רכבי הלאדה הידועים לשמצה, אתה יכול לבקש שמודעות שלך יופיעו על חיפושים אחרי פרארי - ואנשים יקליקו על המודעות שלך משום שיחשבו בטעות שיש קשר כלשהו בין המודעה ובין מה שהם חיפשו.

ב-ACCC לא אהבו את התרגיל הזה והם תבעו את גוגל בטענה שהוא מקדמת הונאת צרכנים. גוגל ניצחה בערכאה ראשונה, כשטענה להגנתה שהיא לא אחראית למילים שהמפרסמים משתמשים בהן - טענה בעייתית, בהתחשב בכך שהיא אסרה, למשל, על אהרן גרינשפן לרכוש את המילה "פייסבוק" בטענה שהיא סימן רשום. ערכאה גבוהה יותר הפכה את ההחלטה ההיא ומצאה שגוגל אשמה בהולכת שולל, משום שהאלגוריתם שלה הוא שפרסם את המודעות מוליכות השולל סמוך לתוצאות החיפוש הרלוונטיות.

למודעה של מוכר הלאדה, אחרי הכל, לא היה כל ערך אם היא היתה מופיעה סמוך לתוצאות חיפוש על מזון גמלים - המודעה הרלוונטית היתה צריכה להיות זו של סוסיתא. עכשיו אנחנו מגיעים לערכאה הגבוהה מכולן, ואם היא תפסוק נגד גוגל, בהתחשב באקלים העוין של רגולטורים בעולם כלפיה, יש מקום לקוות שעוד כמה מהם יקחו אותה לבית משפט.

בעיית סין של צוקרברג

 

בדיחה שמסתובבת בקרב משתמשי ווייביי, המקבילה הסינית של טוויטר, מספרת שכאשר לקח צוקרברג את זוגתו שתחיה, פריסילה צ'אן, לפגוש את משפחתו בסין, הם שאלו אותו מה עושה בחיים. הוא השיב בגאווה שהוא מפעיל את האתר הפופולרי בעולם. הקרובים מזינים את המילה "פייסבוק" במנוע חיפוש, ושום דבר לא יוצא. "אתה נוכל", הם אומרים לו, "הפייסבוק הזו כלל לא קיימת".

הבדיחה מצחיקה בעיקר סינים, כי היא רמז עדין לעובדה שאי אפשר להגיע לפייסבוק דרך חומת האש הגדולה של סין. צוקרברג מאוד רוצה להגיע לסין: יש שם יותר מחצי מיליארד משתמשים - 513 מיליון מהם, אם לדייק; פי שניים ממספר האמריקאים המחוברים לרשת - שלפייסבוק אין שום גישה אליהם. פייסבוק, שלא מצליחה כלכלית, חייבת להתרחב ולהשיג עוד משתמשים - ועל פי כל הנתונים, היא דווקא מדממת משתמשים במערב. סין היא השוק הגדול ביותר בסביבה, אבל לצוקרברג אין דריסת רגל בו.

צוקרברג החל ללמוד סינית כבר ב-2010, וביקר במדינה הקומוניסטית ואף נפגש עם בכירי מפלגת השלטון. פייסבוק יודעת היטב שאם היא תרצה להכנס לסין, היא תצטרך להכפיף את עצמה לכללי הצנזורה של המשטר הדורסני ביותר בהיסטוריה האנושית. כדאי לצוקרברג לזכור שהמשטר לחוץ כעת מאוד, בעקבות המהפכות בעולם הערבי, ושהוא צריך שהתושבים שלו יתחילו לשוחח זה עם זה כמו עוד טבח בכיכר טיאננמן.

ובעוד פייסבוק נשארת מחוץ לסין, שורה של שירותים סיניים - מווייביי ועד Tencent - ממלאים את החסר. גם אם פייסבוק תצליח לחדור לסין, היא עשויה לגלות שהיא צריכה להיאבק נגד יריבים שמכירים את השוק המקומי הרבה יותר טוב ממנה - ונהנים, כמו באידו במאבק מול גוגל, מתמיכה שקטה של הרשויות. חלק מהם, אגב, כבר פעילים בארה"ב.

סמארטפון לכל בן טיפשעשרה

 

שוק הסמארטפונים מגיע לבשלות בארה"ב, ועל פי נתוני נילסן שיעור המשתמשים בו עומד כעת על 55.5% מכלל משתמשי הסלולר, עלייה נאה לעומת שיעור משתמשים של 50.4% במאי, לפני ארבעה חודשים.

אבל העלייה הניכרת ביותר היא דווקא בשימוש בקרב בני טיפשעשרה, שעל פי נילסן מוגדרים כבני 13 עד 17. לפני שנה, רק כ-36% מהם שהחזיקו בסלולר החזיקו בסמארטפון; השנה השיעור המריא לכ-58%, כלומר יותר מרוב - ויותר מהשיעור הכללי של מחזיקי סמארטפונים. חשוב להדגיש, עם זאת, שלא ברור אם הם גם רוב בכלל האוכלוסיה של בני הטיפשעשרה, כי לא ידוע מה השיעור של טינאייג'רים שמחזיקים בסלולר. סביר שהנתון הזה מוטה משמעותית לטובת בני המעמד הבינוני ומעלה.

הזינוק הזה הושג בגלל כמה גורמים. קודם כל, ירידה במחיר של מכשירי אנדרואיד פשוטים; בארה"ב ניתן להשיג כאלה בכ-100 דולר. חלקם, סביר, קנו אייפונים משומשים. מעבר לכך, חברות הסלולר מתמרצות משפחות לרכוש חבילות גלישה, והנמיכו בהתאם את המחיר שלהן.

בני הטיפשעשרה מייצגים, למרבה הצער (מי שפגש אותם, יבין), את העתיד: חיבור תמידי וצריכת תוכן בלתי פוסקת.

כשארגון טרור מקוון משקר

 

ארגון הטרור המקוון אנונימוס לקח אחריות לפני כשבוע על מה שהוא טען שהיה חדירה למחשב של ה-FBI והדלפה של כמיליון מספרי UDID של מכשירי אפל. לטענת הארגון, הם הדליפו את המספרים כדי להוכיח שאפל וה-FBI משתפות פעולה במעקב אחרי האזרחים. הבולשת הכחישה בתוקף שמישהו פרץ למחשב שלה - אנונימוס טענו שהם עשו את זה כבר במרץ השנה - ואפל הכחישה בתוקף שהיא העבירה מספרי UDID לבולשת.

לא אפל ולא ה-FBI הן מודל לאמינות, אבל מסתבר שבכל זאת רצוי להעדיף את המילה שלהם על זו של ילדים מנוזלים ואנונימיים, גם אם בדמיונם הם מצילים את האנושות. מנכ"ל חברת מו"לות קטנה בפלורידה, Blue Toad, הודיע לתקשורת האמריקאית שהרשימה שפרסם אנונימוס נגנבה דווקא מהחברה שלו. החברה מוציאה גם אפליקציות iOS, כך שהיתה לה גישה למידע הזה.

לדבריו, טכנאי בלו טוד הורידו את הרשימה של אנונימוס, השוו אותה לרשימה שנמצאת בידי החברה, ומצאו התאמה של 98%, שזה כמעט כמו הדמיון בין ה-DNA של שימפנזה לזה של אביגדור ליברמן (או שלכם, בעצם). בדיקה מהירה העלתה שאנונימוס פרצו לשרתי החברה לפני כשבועיים. לא מרץ, לא FBI ולא נעליים.

עכשיו, ברור למה הטרוריסטים המנוזלים של אנונימוס העדיפו לדבר על ה-FBI: זה הרבה יותר סקסי מאשר לומר שפשטת על מערכת מחשבים של מו"ל. ככה אפשר להתהדר באצטלה של מי שנאבק כנגד שלטון רשע מסוכן בזמן שהוא בסך הכל חיבל בסיכוייו של עסק קטן לשרוד. צריך לשקול ברצינות לסרס האקרים אחרי מעצרם, כמו שמציעים סירוס כימי לאנסים; יש להניח שהטיפול יקטין את הבעיה של אנשים חסרי כישורים חברתיים שצריכים להוכיח לכל העולם שיש להם אבר מין ושהוא בכלל לא קטן.

קצרצרים

1. עמוד הקריקטורות של הניו יורקר, מגזין נחשב, עומד להיבעט מפייסבוק. הסיבה לכך היא שהקריקטוריסטים של העיתון מעיזים, מדי פעם, לצייר - לא לצלם, כן? לצייר - פטמות. הדבר מנוגד למדיניותה הפוריטנית של פייסבוק. העמוד כבר נחסם לכמה ימים בשל תמונות, והניו יורקר לא התלהב מכך - אבל הוא לא מתכוון לצנזר את עצמו כדי להתאים למוח הסנאי של מארק צוקרברג. בדרך, הוא מצליח ללעוג היטב למדיניות העירום של פייסבוק: פטמות גבריות בסדר, פטמות נשיות זקורות - פרבוטן.

2. לישראלים יש את יאיר לפיד, לגרמנים יש את מפלגת הפיראטים: מפלגות אווירה ריקות ממעש, שנשענות על המיאוס מהקיים. נראה שלהבדיל מהבלון הישראלי, האוויר כבר יוצא מזה הגרמני. הפיראטים הצליחו לקבל 8.9% מהקולות של ברלין, אבל מהר מאוד שקעו - כמו שקורה תמיד למפלגות אווירה - בסכסוכים פנימיים. גרוע מכך, אם המפלגה חשבה שהיא תוכל לבנות על הצלחתה כדי להמשיך את ההצלחה לשאר גרמניה, היא גילתה שמחצית מהחברים שלה לא טרחו לשלם את דמי המנוי שלהם. לך תבנה חומה - טוב, אולי לא הדימוי המתאים לברלין - עם אסופה של גנבי תוכן שמעמידים פנים שזו אידיאולוגיה.

3. נוקיה עדיין מתאוששת מסיפור הסרטון המזויף, ובהתקף של הלקאה עצמית שהיה גורם לפלגלנטים מהמאה ה-14 להסס ולומר שהיא קצת הגזימה, היא הודיעה על הקמת ועדת חקירה כדי לברר האם בוצעו עבירות אתיות במהלך הפקת הסרטון. אתם רואים? בגלל זה אתם מפסידים. אתם לא נמצאים בשוק הנכון. רוצים לדעת איך להתמודד עם בעיה כזו? קחו טיפ מסטיב ג'ובס, ועל משקל "אתה מחזיק את האייפון לא נכון", אמרו "אתם צופים בסרטון לא נכון". או שתלמדו מגוגל והכחישו הכל, פעם אחר פעם, לאורך שנים, כשמדי פעם אתם נאלצים להודות בעובדה לא נעימה אחרי שהיא הוכחה מעבר לכל ספק סביר. אבל להתנצל? ולצפות שמישהו יעריך אתכם על כך? בשוק הקניבלי הזה? פחחחחח.

4. חשקה נפשכם בתמונה של אמה ווטסון, השחקנית שהתפרסמה כשגילמה את הרמיוני גריינג'ר בסרטי הארי פוטר? היזהרו: מסתבר, על פי נתוני מק'אפי, שהחיפוש אחרי ווטסון מושך יצרני נוזקות והסיכוי שתפלו על קישור שינסה לדפוק אתכם בתוצאות החיפוש הוא 12.6% - כלומר יותר מאחד לשמונה, כלומר יותר מהסיכוי ששר התיירות הגיע לעבודה לא שתוי. למה לכם? ברשימת ה-20 של החיפושים המסוכנים על שמות סלבריטאים של מק'אפי, יש רק גבר אחד – ג'ימי קימל.

5. האם יש לכם קינדל או, רחמנא ליצלן, אייפון שבנוי מעבודת עבדים? ובכן, הנה רשימה של 375 ספרים קלאסיים שניתן להוריד לגמרי בחינם לאחד משני המכשירים האלה, מאייסכילוס ועד אמיל זולה (והרבה מאד ספרים של פיליפ ק. דיק).

* "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"