אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ה-OECD: ההוצאות הלאומית לחינוך בישראל נמוכה לעומת יתר חברות הארגון צילום: חיים צח

ה-OECD: ההוצאות הלאומית לחינוך בישראל נמוכה לעומת יתר חברות הארגון

לפי הדו"ח, בשנים 2009-2000 גדלו ההוצאות של החינוך בבתי הספר ב-21% בישראל לעומת 27% בממוצע ה-OECD. אולם ההוצאה לחינוך פר-תלמיד גדלה בגילאי בתי הספר ב-24 מדינות בלפחות 16%

12.09.2012, 16:45 | חן פונדק

שר החינוך, גדעון סער ידע כשנכנס לתפקידו כי בפניו עומדות שתי בעיות: ההשקעה בחינוך אינה מספקת, בוודאי לא שכר המורים, ובאותה עת מספר תלמידים גדל משנה לשנה הרבה יותר בישראל ביחס למדינות המערביות אליהם אנחנו שואפים להשוות את הישגינו. עתה הדו"ח השנתי של ה-OECD בנושא החינוך מביא לסער הוכחות כי ההשקעה לחינוך בעשור זה בפר-תלמיד גדלה ביחס כמעט מעליב לעומת שאר המדינות. חוק חינוך חינם, רפורמת "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" יציגו נתונים טובים יותר בהשקעה לחינוך בגילאי בית הספר, אולם לא ברור מה עתידה של ההשקעה בתלמיד בהשכלה העל התיכונית, שנמצאת בישראל בירידה.

נתחיל עם המספרים הידועים: ההשקעה בישראל בחינוך כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי הוא בין הגבוהים במדינות ה-OECD ומדינות נוספות שנכללות בהשוואה. ב-2009 ההוצאה הלאומית לחינוך במוסדות חינוך היוותה 7.2% מהתמ"ג, לעומת 6.4% בממוצע במדינות ה-OECD. אך למספרים אלו יש להוסיף כמה נתונים.

בי"ס בקרית שמונה (ארכיון), צילום: אביהו שפירא בי"ס בקרית שמונה (ארכיון) | צילום: אביהו שפירא בי"ס בקרית שמונה (ארכיון), צילום: אביהו שפירא

הראשון הוא המגמה לאורך השנים: ההשקעה בחינוך כאחוז מהתמ"ג ירד במהלך השנים בישראל. ב-2000 הוא עמד על 7.6%, ב-2005 7.5% וב-2009 7.2%. ממוצע ה-OECD עשה את הכיוון ההפוך: 5.3% ב-2000, 5.8% ב-2005 ו-% 6.2 ב-2009.

הנתון השני הוא כמה בסופו של דבר מגיע לתלמיד. לפי דו"ח ה-OECD ל-2009-2000 ההוצאות של החינוך בבתי הספר עלו ב-21% בישראל לעומת עלייה ב-27% בממוצע ה-OECD. אולם הגידול בהוצאה לחינוך פר תלמיד בשנים 2009-2000 גדלה בגילאי בתי הספר ב-24 מדינות בלפחות 16%.

באוסטרליה הגידול עמד על 38%, בקוריאה 68%, ובאירלנד 60%. בישראל ההשקעה פר סטודנט עלתה ב-9% בלבד. רק צרפת ואיטליה ההשקעה גדלה באחוזים קטנים יותר בישראל.

בהשכלה הגבוהה לא ניתן לדבר כלל על עליה: ההשקעה פר תלמיד בהשכלה הגבוהה ירדה ב-16% בין 2000-2009. זאת לעומת עליה של 14% בממוצע במדינות ה-OECD.

ההוצאה הלאומית לפר תלמיד ב-2009, במונחי כוח קנייה עמדה על 6,410 דולר, במקום ה-23 מתוך מדינות ה-OECD, לעומת 9,252 דולר בממוצע במדינות ה-OECD, ו- 9,122 דולר בממוצע באיחוד האירופי. בפינלנד ההוצאה לתלמיד עומדת על 9,910 דולר, בצרפת 9913 דולר, בגרמניה 9,779 דולר, באירלנד 10,713 דולר, ביפן 10,035 דולר, בשוודיה 11,400 דולר, בשוויץ 14,716 דולר, ובארצות הברית 15,812 דולר.

ההוצאה המצטברת לחינוך מגיל 6-15 עמד על 54,580 דולר, לעומת 85,059 בממוצע באיחוד האירופי.

מוציאים יותר מהידיים הפרטיות

חלקה של ההוצאה הציבורית במימון ההוצאה לחינוך בישראל הסתכם בשנת 2009 ב-79.2% לעומת 84% בממוצע במדינות ה-OECD, וישראל ממוקמת במקום ה-18 בהשקעה הציבורית. אולם יש לציין כי בין 2000 ל-2009 בירידה בהשקעה הציבורית הייתה קטנה יותר בישראל ביחס לשאר המדינות: ירידה של 0.6% בלבד בישראל לעומת 3.8% בממוצע במדינות ה-OECD. ההוצאה הציבורית לחינוך בישראל הכוללת הוצאה במשרדי ממשלה, ביטוח לאומי, רשויות מקומיות ומלכ"רים ממשלתיים הגיעה בשנת 2009 ל-5.8%, בדומה לממוצע במדינות ה-OECD, אולם רק 1% מהתמ"ג הגיע בשנת 2009 לחינוך הגבוה, זאת לעומת 1.4% בממוצע במדינות ה-OECD.

הנתון שיעניין ביותר את המכללות הטכנולוגיות והאוניברסיטאות הנלחמות על תקציבים בימים אלו הוא שבין 2000 ל-2009 ההוצאה הציבורית בהשכלה על תיכונית עלתה ב-38% בממוצע במדינות ה-OECD, ואילו בישראל ב-8% בלבד. חלקה של ההוצאה הציבורית על השכלה גבוהה ירדה בממוצע במדינות ה-OECD ב-7% לעומת ב-0.3% בלבד בישראל, אולם בעוד ההשקעה הציבורית גבוהה יותר בממוצע במדינות ה-OECD בהשכלה הגבוהה ועמדה על 70% ב-2009, בישראל היא הייתה 58.2% בלבד.

הנתון המעיד על שיפור הוא שכר המורים בבתי הספר היסודיים בישראל שעלה בין 2000 ל-2010 ב-31.2%, מ-19,193 דולר בשנה ל-25,181 דולר לשנה. אולם לא סתם המורים עדיין רוצים יותר, שכן שכר המורים הממוצע של ה-OECD עמד ב-2010 על 37,603 דולר לשנה.

נתון מעודד נוסף הוא שהתלמידים בישראל מקבלים יותר שעות לימוד בשנה – 820 שעות לעומת 782 בממוצע ב-OECD. מדובר בעלייה של 12% בשעות ההוראה בעשור האחרון, נתון שעוד צפוי לעלות עם כניסת השעות הפרטניות של עוז לתמורה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות