בוקסה לאג'יו - מה ישראל יכולה ללמוד מיפן

ישראל אינה יפן וגם אינה ארה"ב, אבל גם בארץ נרשמת עלייה מתמדת במחירי הנדל"ן, כמו גם עלייה זוחלת ברמות המינוף של המגזר הפרטי (שעדיין נחשבות לנמוכות בהשוואה עולמית). מכאן שיש בהחלט מקום לתהות אילו לקחים טומן הניתוח של קו לכלכלות קטנות ופתוחות כמו ישראל.

"קודם כל, תוודאו שאין אצלכם בועות מטורפות", אומר קו בנחרצות. "שנית, אם יש משהו שנראה כמו בועה, תוודאו שהבנקים לא מממנים שום דבר משוגע. לבועות בדרך כלל יש סיבה טובה, ולכן זה בלתי אפשרי להימנע מהן לגמרי, אבל אם יש לכם שליטה טובה על השווקים ועל המוסדות הפיננסיים, אתם יכולים למנוע מדברים לצאת משליטה.

"למדינה קטנה שבכל זאת נקלעת למיתון מאזני, יש אפשרות שאינה פתוחה בפני מדינות כמו יפן, ארה"ב וגוש היורו - להוריד את שער החליפין. הרבה מדינות קטנות יצאו כך ממיתונים מאזניים, במיוחד אם היה להן גם גירעון מסחרי. אפילו בבריטניה ניסו את זה: הם קיוו שעם ליש"ט חלשה הכלכלה תשתפר, אבל לרוע המזל זה לא עבד כי הם קיצצו יותר מדי בהוצאה הממשלתית".

האמת היא שגם אצלנו מדברים כיום על בועת נדל"ן. מה יפן מלמדת אותנו על התמודדות עם בועה כזאת?

"בועה, או תקופת גאות, היא סוג של אנרגיה במגזר הפרטי. יש לו כל כך הרבה אנרגיה, שהוא חייב לעשות משהו. מה שאני מייעץ לסינים, למשל, שגם אצלם יש בועת נדל"ן, הוא שאם יש כל כך הרבה אנשים שרוצים לקנות בתים — צריך לוודא שאספקת הבתים גדלה במהירות. אם הקבלנים רוצים לפתח עוד קרקע ולבנות עוד בתים, תנו להם לעשות את זה. בשלב מסוים יהיה עודף היצע של בתים והמחירים יירדו.

"טעות אחת שנעשתה ביפן במהלך ימי הבועה היא שהממשלה ניסתה לרסן את בניית הבתים. אבל אם יש לך גאות בנדל"ן, ואתה יודע שאנשים רוצים בתים טובים יותר, כדאי לוודא שאין חסמים לבניית יותר בתים. בסופו של יום, ברגע שהבועה תתפוצץ והמחירים יירדו, השטח הבנוי יישאר כנכס של הציבור".