בחירות בארה"ב: רפורמה מצומקת השאירה את האמריקאי חולה
עם 47 מיליון אמריקאים ללא כיסוי רפואי, רפורמת הבריאות השאפתנית של אובמה היתה כרטיס הכניסה שלו לבית הלבן. המלחמה על יישומה החלה מיד כשהתיישב על כס הנשיאות בעיקר מסיבה אחת: קריאתו לחייב את אזרחי ארה"ב תאבי חופש הבחירה לרכוש ביטוח ממשלתי. כתבה שלישית בסדרה
עם כל הכבוד לנושאים כבדי משקל כמו תעסוקה ודיור, ההבטחה הגדולה שליוותה את כניסתו של ברק אובמה לבית הלבן ב־2008 היתה לשנות את גישתם של אזרחי ארה"ב כלפי שירותי הבריאות האמריקאיים הידועים לשמצה. במהלך הקמפיין ולאחר שנכנס לתפקידו, ביקש אובמה להפוך על פיה את ההנחה האמריקאית־קפיטליסטית, שלפיה ביטוח בריאות הוא דבר שאדם רשאי לבחור אם לעשות או לא, ואין זה ממקומה של המדינה לחייב אותו לכך.
אז מה בעצם ישתנה בארה"ב בעקבות הרפורמה? בניגוד למצב הקודם, סוכנויות הביטוח יהיו חייבות עתה להעניק כיסוי לכל אזרח שיבקש לרכוש לעצמו ביטוח, מבלי לתת למצב רפואי קודם לאפשר מצב של סירוב. במילים אחרות: מדובר במעין "שמיטת חובות" והתחלה מנקודת האפס שתאפשר לכל אזרח שרוצה לרכוש לעצמו ביטוח לעשות זאת.
בנוסף, החוק יקבע כי כל אזרח שאינו מחזיק כבר בביטוח רפואי מטעם מקום עבודתו, יחויב לרכוש לעצמו ביטוח או לשלם קנס. אולי קשה לדמיין עד כמה המצב הזה חריג בנוף האמריקאי, ולא בכדי הוא זיכה את אובמה בתלים של ביקורת מצד חברות הביטוח. זאת לאחר שהן הבינו שייאלצו לבטח אזרחים שעלולים לעלות להן כסף.
יישום על פני עשור תקנות אלה, ורבות אחרות המרכיבות את הרפורמה, ייכנסו כאמור לתוקפן עד 2022, והן ישנו מהיסוד את מערכת הבריאות במדינה. אולם כדי להבין עד כמה רפורמה זו היתה שנויה במחלוקת, אפשר פשוט לבחון את הדיון שהתלהט סביבה והביא אותה לפתחו של ביהמ"ש העליון, שהתבקש להכריע אם הרפורמה חוקתית או לא. אחרי שבועות של התדיינויות, ביהמ"ש העליון הכריע ביוני האחרון שהרפורמה אכן חוקתית, אך פקפק במידת יכולתו של הממשל ליישמה כלשונה. עם זאת, לציבור האמריקאי זה לא ממש שינה. סקר של סוכנות רויטרס מיוני האחרון גילה את העמדה המורכבת של האמריקאים כלפי הרפורמה: 56% מהנשאלים טענו שהם מתנגדים לה, אך רוב מכריע דווקא צידד בסעיפיה השונים כשפירקו אותם לגורמים. למשל, 82% הסכימו עם זכותו של הממשל לאסור על חברות למנוע ביטוח ממבוטחים עם היסטוריה רפואית בעייתית, ו־72% מהנשאלים צידדו בהטלת קנסות על חברות עם יותר מ־50 עובדים שאינן מספקות להם ביטוח בריאות. סקר של רשת CNN שבוצע בסמוך להעברת החוק במרץ 2010 גילה כי יותר מ־60% מהאמריקאים חששו שבסופו של דבר תיאלץ אותם הרפורמה להוציא יותר כסף, מה שמציף את אחד הכשלים הבולטים של הרפורמה: היא כל כך מסובכת, שכמעט אף אחד לא מבין אותה באמת. סקר שפרסם מכון קייזר לרפורמה רפואית בארה"ב שנה לאחר אישור הרפורמה בקונגרס, הגיש למדגם מייצג עשר שאלות ידע בסיסיות על תוכן הרפורמה. התוצאות שיקפו הכל: פחות מ־1% מהנשאלים הצליחו לענות נכון על כל עשר השאלות, מה שמעיד על הקושי הרב בהעברת תוכן הרפורמה בצורה יעילה לציבור. כשהבורות שולטת בשיח הציבורי, קשה לנהל דיון מושכל. עד שבעיה זו לא תיפתר, האמריקאים לא ייתנו לאובמה - או למחליפו בכס הנשיאות - את המנדט לשנות את המצב הקיים. תרחיש עצוב, שכן אחרי הכל, מדובר בבריאותם.
5 תגובות לכתיבת תגובה