מס רכוש קם לתחייה

משבר הדיור בישראל אכן הפך למכת מדינה. יציאתם לרחובות של האזרחים לא הביאה לשינוי בתחום או להוזלת יוקר המחייה ובמקום זאת קבלנו את ועדת טרכטנברג אשר הולידה הטלת מסים והעלאת יוקר המחייה בצורה משמעותית.

אחת ממסקנותיה של הוועדה היתה שיש לקבוע מס בשל עיכוב בבנייה ובכך להגדיל את היצע הדיור למגורים ולהוריד את מחירי הדיור בישראל. 

כאמור, לאחרונה ובעקבות אימוץ מסקנות הוועדה, הוציאה הממשלה תזכיר חוק ובו מוצע מנגנון לפיו יש לחייב במס רכוש כל בעל קרקע פנויה שאינה קרקע חקלאית. סוגי הקרקע שבעליהם יחויבו בתשלום מס רכוש הם קרקע פנויה, שאינה קרקע חקלאית, בגינה קיימת תב"ע המאפשרת בנייה אשר אינה לצורכי ציבור, קרקע פנויה שעליה עומד מבנה אירע, קרקע שעלייה בנוי בניין קבע, ששטחו פחות מ-‎ 30%מהשטח שמותר היה לבנות בעת הבנייה, או בעת שהחייב במס נעשה לבעל הקרקע.

עוד מוצע בתזכיר, כי בעת מכירה של זכות בידי חברה שלה מספר רב של קרקעות יוטל מס בשל עיכוב בבנייה למגורים בשיעור שווי הזכות הנמכרת, השיעור יושפע ממשך הזמן שיחלוף מעת כניסת החוק לתוקף וכן, עד למכירה על ידי החברה כך שבשלוש השנים הראשונות יחול מס בשיעור 0% כדי שתוכל החברה להגשים את מטרתה ולממש את הקרקע. אולם, לאחר מכן יעלה שיעור המס בהדרגה (למעט בדרך של ירושה או מתנה מקרובים בהתאם להגדרות חוק מיסוי מקרקעין, וזאת כי בדרך זו אינן מגשימות את תכלית החקיקה).

מס רכוש בוטל בינואר 2000 ומאז שיעור מס רכוש עומד על 0%. מס רכוש הוא מס שמוטל על קרקע פנויה שאינה קרקע חקלאית, סוגי הקרקעות, שבעליהן חייבים בתשלום מס רכוש הם קרקע פנויה, שאינה קרקע חקלאית, גם אם טרם הותרה לבנייה, קרקע פנויה שעליה עומד מבנה זמני, על כן בעקבות ההצעה החדשה יזם שלא התחיל לבנות ולא מכר את המגרש שבבעלותו, שלוש שנים מיום אישור התב"ע, ישלם מס של עד 10%.

בנוסף, המס לא יהיה הוצאה מוכרת לצורך מס - בניגוד לכללים המקובלים בחוקי המיסוי, מה שיביא לכך שקבלנים ו/או יזמים יוכלו לחלק את המגרש לשנים או יותר מגרשים קטנים, שעל כל אחד מהם בונים פחות מ-200 דירות, וכך לא יחויב במסים החדשים.

בעיה נוספת היא אם הקבלן יטען ויוכיח שאכן רצה לבנות ולמכור, אבל לא היה לו היתר בנייה וקיימות התנגדויות לבנייה.

על כן, הצעה זו היא להביא לחידושו של חוק מס במטרה לשוב ולעודד יזמים וקבלנים לבנות במהירות על קרקעות שקנו לבניית מגורים, וכן למכור במהירות את הדירות כדי להגדיל את הצע הדירות ולהוזילן.

לפיכך ראוי ונכון היה לקבוע מנגנון של חבות במס רכוש עקב אי בנייה על הקרקע ובלבד שלא קיימת מגבלה חוקית לבנייה כאמור. או לחילופין לפשט את המנגנון ולקבוע השתה של החוק על כל קרקע ולאו דווקא על חברות מרובות מקרקעין ובכך ליצור האחדה בדין.

הכותב הוא עו"ד, הבעלים של משרד עו"ד אבישי מלכא ושות'