צילום: תומריקו
הפזמונאי חיים חפר נפטר בגיל 86
חתן פרס ישראל ומייסד להקת הצ'יזבטרון נפטר בביה"ח איכילוב, כתוצאה ממחלה קשה. משיריו: "הסלע האדום" ו"שושנה"
הפזמונאי חיים חפר, חתן פרס ישראל, נפטר בגיל 86 בבית החולים איכילוב בתל אביב לאחר שנאבק במחלה קשה.
חיים חפר נולד באוקטובר 1925 בפולין. עלה לישראל יחד עם משפחתו בשנת 1936, כשהיה בן 11. הוא החל לכתוב פזמונים בעברית עבור תנועת "מחנות העולים" שבה היה חניך. כשהיה בן 17 הצטרף לפלמ"ח ונשלח יחד עם שאר בוגרי תנועת הנוער לקיבוץ דפנה. שם עסק גם בעבודה חקלאית וגם היה פעיל במפעל העלייה הבלתי ליגאלית. השירים שכתב אז ("הפינג'אן", "יצאנו אט", "שקיעה נוגה", "שושנה" ורבים אחרים), תיעדו את הווי החיים הפלמ"חניקי והנציחו את פועלו ואת מורשתו התרבותית בתודעה הישראלית.
מפעלו התרבותי החשוב של חפר בתקופת הפלמ"ח היה יסוד הצ'יזבטרון - להקת הבידור של הפלמ"ח - שהוא גם היה הכותב הראשי שלה. באותן שנים התוודע לסופר דן בן-אמוץ ויחד איתו החל לכתוב בכתב העת הספרותי "משא", מדור הומוריסטי בשם "ילקוט הכזבים". במסגרת זו פירסמו השניים אנקדוטות וצ'יזבטים מלאי הומור וגוזמא, שהעלו על נס את הווי החיים הפלמ"חניקי ואת רוח ההקרבה של הצבר העברי למען מולדתו. בשנת 1957 קובצו כל הקטעים לספר, אשר נחשב לאחד מנכסי צאן הברזל של ספרות דור הפלמ"ח.
לאחר צאתו לחיים אזרחיים, המשיך חפר לבסס את מעמדו כיוצר, בעידודו של נתן אלתרמן, בו ראה את אביו הרוחני. הוא החל לכתוב עבור תיאטראות שונים, ובין היתר, כתב את שירי מחזות הזמר "קזבלן" ו"איי לייק מייק". רבים מהפזמונים שיצר נכתבו עבור הלהקות הצבאיות ואחרים בוצעו על ידי מיטב זמרי ישראל.
במשך שנים ארוכות (עד לשנת 2001), פירסם חפר בהתמדה, מקאמה שבועית בעיתון "ידיעות אחרונות", ובה הביע את דעתו על ענייני השעה. התבטאויותיו הפוליטיות והחברתיות עוררו לא פעם סערות ציבוריות בשל אופיין המשתלח והבוטה כנגד מגזרים שונים בחברה. מקובצי שירתו: "תחמושת קלה" (1956), "מלים למנגינות" (1961), "מסדר הלוחמים" (1968), "ספר הפזמונים של חיים חפר" (1981), "אף מילה רעה" - אוסף מקאמות (1998), "הן אפשר" - אוסף שירים (2004).
תגובה אחת לכתיבת תגובה