אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ראיון "כלכליסט": "גם אנו באינטל שואלים אם נכון שחברה אחת תשפיע על מדדים של מדינה שלמה" צילום: ענר גרין

ראיון "כלכליסט": "גם אנו באינטל שואלים אם נכון שחברה אחת תשפיע על מדדים של מדינה שלמה"

מולי אדן, נשיא אינטל ישראל, מונה לתפקיד לפני פחות משנה, והספיק להיות במרכז המו"מ שכשל על פתיחת מפעל חדש בישראל. בראיון ראשון ל"כלכליסט" הוא טוען שהממשלה חייבת להשתפר בתחום התמריצים: "אסור לפספס את המפעל הבא"

20.09.2012, 06:54 | אסף גלעד

מולי אדן נחת בישראל בתחילת השנה היישר לתוך המציאות הישראלית הקולחת. לאחר שכיהן באחד מתפקידי הצמרת באינטל העולמית, חיכו לו בישראל המשא ומתן הממושך עם הממשלה על הקמת מפעל שבבים חדש, וגם מנכ"לית ותיקה ומנוסה, מקסין פסברג, שחיכתה לתשובות באשר לסמכויותיה החדשות.

תחילה מונה אדן למנכ"ל פעילות אינטל ישראל. לאחר מכן הוחלט להשאיר את פסברג בתפקידה הקודם כמנכ"לית, ואדן מונה לנשיא הפעילות של החברה - אחריות שכוללת את כל הפעילות של ענקית השבבים בישראל, החל ממחקר ופיתוח והשקעה בסטארט־אפים, ועד ייצור שבבים ומשא ומתן מול הממשלה.

מנכ"ל אינטל ישראל, מולי אדן, צילום: ענר גרין מנכ"ל אינטל ישראל, מולי אדן | צילום: ענר גרין מנכ"ל אינטל ישראל, מולי אדן, צילום: ענר גרין

לאחר כמה חודשים התברר כי למרות הצעת הממשלה לתת לאינטל מענק של מיליארד שקל תמורת הקמת מפעל השבבים הבא שלה בישראל, החליטה החברה להקימו באירלנד. אינטל תכננה להשקיע במפעל החדש 5 מיליארד דולר, אך קיבלה מישראל הצעה למענק נמוך יחסית לזה שקיבלה באירלנד ועם תנאים שחייבו אותה להקים את המפעל הנוסף בצפון.

גובה המענק לא היה הדבר היחיד שהכריע את הכף נגד ההשקעה בישראל. למעשה, גורמים בכירים בתעשייה ובממשלה טוענים כי הקרב על הקמת המפעל היה כמעט אבוד מראש כיוון שאינטל העדיפה את אירלנד מלכתחילה משיקולים טכנולוגיים ואסטרטגיים.

הממשלה לא הציעה מספיק

אדן מתעקש שההחלטה להקים את המפעל באירלנד התקבלה רק ברגע האחרון, וכי אינטל לא ידעה מראש מי תהיה הזוכה. "אין כאן משחק של תורות בין ישראל ואירלנד", אומר אדן בראיון ראשון ל"כלכליסט". "שדרוג מפעל קיים ב־3 מיליארד דולר או הקמת מפעל חדש ב־5-6 מיליארד דולר זה לא עניין של תורות. אינטל מסתכלת על כדאיות ההשקעה בצורה אחרת, כפועל יוצא של איך המפעל נוהל בעבר, כמה כוח אדם זמין יש לקיומו והפעלתו, מהן העלויות ומהן ההטבות הממשלתיות שאתה מקבל.

"בעניין המפעל שעליו הוחלט לאחרונה, לא היינו מספיק אטרקטיביים. אני מקווה שבסבב הבא, של מפעל ה־10 ננומטר, נהיה אטרקטיביים יותר ונעשה את מיטב יכולתנו כדי שזה יקרה".

מדינת ישראל הציעה מיליארד שקל. איפה לא היינו מספיק אטרקטיביים?

"אני לא אנהל את המשא ומתן עם המדינה דרך העיתונות, אבל התמריצים הם עניין שצריך לעבוד עליו. בשורה התחתונה התמריצים של אירלנד היו גבוהים יותר. צריך להביא חבילה גדולה יותר, מורכבת ואטרקטיבית. לא אכנס כאן לפרטים. מה שכן אוכל לומר זה שלא יוקם מפעל ייצור שבבים מחוץ לקריית גת בישראל, כיוון שהתשתיות שהונחו שם הן כל כך גדולות שלפתוח מפעל שכזה בצפון או במקום אחר זה בלתי אפשרי. מפעל כזה הוא 'בור' ששואב לתוכו 3-7 מיליארד דולר עם תשתיות מסביב שעולות מאות מיליוני דולרים. לא ריאלי להזיז אותו".

פקידים בכירים בממשלה התלוננו שלא קיבלו מכם עדכונים בזמן. שכאשר התחילו כבר להרים מנופים באתר הבנייה באירלנד, עוד לא החזרתם תשובה רשמית לישראל.

"מאז שחזרתי לארץ עדכנתי את הממשלה ברגע שהיה לי מידע זמין. אולי היתה פעם אחת שהתקבלה החלטה בשישי ואני עדכנתי בראשון, אבל שמרנו על קשר שוטף ולא ידוע לי על מקרה שבו הממשלה נתפסה לא מעודכנת".

תן ציון להתנהלות של הממשלה במשא ומתן אתכם.

"אני לא אחלק ציונים לממשלת ישראל. אני יכול לומר שאני מקווה מאוד שבפעם הבאה נצליח. כולנו צריכים את זה, גם המדינה וגם אני כמי שמנהל את הפעילות של אינטל בישראל. כישלון שכזה הוא כישלון לממשלה ולנו יחד, והצלחה היא גם כן הדדית לשנינו. לא מדובר בהתנגחות. לפעמים יש התנגשות, אבל מפעל של אינטל בישראל הוא עניין בעל חשיבות לאומית".

האם נכון יהיה לומר שאת המפעל הבא, זה של ה־10 ננומטר, אסור לנו לפספס?

"את המפעל הזה אסור לפספס, כי רק ברבעונים האחרונים נכנסנו למוד הייצור של 22 ננומטר, וזה אומר שאת הדור הבא שיגיע לבשלות אחריו אפשר יהיה לייצר כאן. זו בדיוק הסיבה שהמנכ"לית שלנו, מקסין פסברג, מבלה הרבה במשרדי הממשלה".

מה אפשר לומר על המפעל הבא?

"ברור שהוא יפעל בטכנולוגיה זעירה יותר משל היום. הרכיבים יהיו קטנים יותר, מהירים יותר ויצרכו פחות אנרגיה. המודל של אינטל, המכונה 'טיק־טוק', יוצר מוצר חדש ומתוחכם יותר בכל פעם. אבל אינטל טרם החליטה היכן המפעל ימוקם, מנסה להיות רגישה להתרחשויות בעולם ולכן דוחה את ההחלטה לזמן שיהיה ודאי יותר. עלינו מוטלת האחריות להביא לכך שתגיע לאינטל הצעה אטרקטיבית כדי שביום ההחלטה נזכה, אבל אין ספק שהמפעל הזה יקום איפשהו כי הקמתו היא חלק מהדנ"א של החברה".

המשק הישראלי תלוי באינטל

בשנה האחרונה למדו אזרחי ישראל עד כמה כלכלתם ורווחתם תלויות בפעילות המקומית של אינטל. כך, נתוני הלמ"ס של הרבעון השני של 2012 שהוצגו בחודש אוגוסט הראו כי מכירות שבבי ה־Ivy Bridge ממפעל אינטל בקרית גת הקפיצו את כלל נתוני הצמיחה במשק והביאו אותם לשיעור בריא של 3.2% ברבעון השני.

מנגד, טענו באוצר כי היתה זו דווקא טבע שהיטתה את התוצאות וכי אינטל תחל להשפיע על נתוני הייצוא החל מהרבעון הנוכחי. מעבר לכך, אינטל נחשבת למעסיק הפרטי הגדול בישראל עם למעלה מ־8,100 עובדים. בשנה שעברה ייצאה החברה מישראל בהיקף של 2.2 מיליארד דולר, והיצוא השנה ככל הנראה יעלה על זה של השנה שעברה בעקבות המעבר לייצור בטכנולוגיה של 22 ננומטר.

האם אנחנו 'מכורים' לאינטל? לא יכולים בלעדיה?

"אנחנו גם שואלים את עצמנו האם נכון שחברה אחת תשנה את המדדים של מדינה שלמה. הפתרון שלי הוא לא שאינטל תהיה קטנה יותר, אלא שהמדינה תגרום לכך שהייצוא יגדל ושיהיו כאן יותר חברות כמו אינטל. תעשיית ההייטק הישראלית עומדת על ארבעה נדבכים: התעשיות הביטחניות, הסטארט־אפים, מרכזי הפיתוח הבינלאומיים (כגון גוגל, אינטל או מארוול), והחברות הישראליות הגדולות, בהן למשל צ'קפוינט או מלאנוקס שמראה צמיחה מרשימה לאחרונה.

"הייתי שמח לראות שכל אחד מעמודי התווך האלה חזק בפני עצמו, ושלכל אחד מהם יש משקל אדיר - כך שכשיש הפרעות בכלכלה הישראלית אז קיים בולם זעזועים. האם ישנו חוסר איזון בין העמודים? כן. אין לי בעיה עם זה שישראל נחשבת 'אומת הסטארט־אפ' ושיש כאן מספר רב של חברות קטנות. מאינטל עצמה יצאו 30 סטארט־אפים שייצרו עוד 250 מקומות עבודה. הבעיה היא שסטארט־אפים רבים נמכרים מהר מדי. הסטארט־אפים הם המקור לצמיחת ה'מלאנוקס' הבאה והייתי שמח לראות עוד עשר חברות סטארט־אפ יוצאות להנפקה וגדלות בצורה שכזו. אני חושב שגם לנו, כחברה בינלאומית, יש אחריות לגדל כאן סטארט־אפים ואני לומד את הנושא הזה מאז שהגעתי לארץ כדי לגבש דרך פעולה".

העתיד טמון בחינוך

לאחרונה נפוצים הדיבורים על כך שהזוהר של מרכז הפיתוח המקומי של אינטל קצת דעך. שעדיין זוכרים לו את השבבים הוותיקים שעוררו מהפיכה בחיבור לפטופים לרשתות אינטרנט אלחוטיות לפני עשר שנים, או את פיתוח מעבד ה"סנדי ברידג'", אך לאחרונה לא שומעים באינטל העולמית על הצלחות גדולות שמגיעות מישראל.

"גם ההצלחות ה'ישנות' הכניסו בשנה שעברה 54 מיליארד דולר לאינטל, והחלק העיקרי הוא מאותם מיקרו־מעבדים", מסביר אדן. "אני לא הייתי רוצה לוותר על עמוד התווך הזה שנמצא בישראל".

אדן אומר כי ישראל מארחת גם את אחד משני מרכזי הפיתוח של הראייה התלת־מימדית של אינטל, שבו מפתחים דרך חדשה להפעלת המחשב האישי באמצעות תנועות היד, בדומה לאופן בו פועל ה'קינקט' של מיקרוסופט. "למרכז הישראלי יש תרומה רבה מאוד למרכז והוא יקבע בין השאר איך ייראו המחשבים שלנו עוד שנים רבות".

אדן, 60, מילא ב־30 שנות עבודתו באינטל תפקידים ניהוליים וטכניים בתכנון מיקרו־מעבדים, כולל מעבד האינטל פנטיום עם טכנולוגיית ה־MMX, המיקרו מעבדים ומערכי השבבים Mobile PC וטכנולוגיית המעבד אינטל סנטרינו. התפקיד האחרון בו עבד, מנהל חטיבת ה־PC של החברה, נחשב לאחד מתפקידי המפתח בארגון - נקודת זינוק אפשרית לתפקיד מנכ"ל אינטל העולמית. החלטתו של אדן לחזור לישראל אחרי תשע וחצי שנים בקליפורניה הרימה גבות בתעשייה.

"יצאתי לארצות הברית למשימה של תשעה חודשים. השאלה שצריכה להישאל היא מה גרם לי להישאר בארה"ב, כי תמיד הייתה לי כוונה לחזור".

חלק סוברים שהיית במקום שבו יכולת לטפס ולהגיע לתפקיד המנכ"ל.

"לא, לא הייתי יכול להיות מנכ"ל אינטל. לא היו לי שאיפות כאלה ואני גם חושב שאני מבוגר מדי לתפקיד הזה. התפקיד כאן הוא מהנה ביותר ואני יכול לעשות כאן דברים מעניינים. למרות שאולי ההשפעה הפיננסית שלו קטנה יותר ממנכ"ל אינטל, לדעתי זה תפקיד הרבה יותר גדול כישראלי".

לקראת סוף התקופה שלך בארה"ב הטיחו בך האשמות שזייפת מצגת במהלך כנס ה־CES שהציגה את יכולותיו של מחשב האולטרה־בוק, אך למעשה הפעלת סרטון וידיאו שדימה את פעולת המחשב. יש שקושרים את האירוע לחלק מהסיבה לעזיבתך. 

"מדובר בשטויות. הפעלתי מצגת על הבמה, והראיתי איך אני נוהג ברכב מרוצים במסגרת משחק מחשב על גבי האולטרה־בוק. בשלב מסוים הורדתי את הידיים מההגה והסברתי שכעת נוהגים בו מאחורי הקלעים. אלא שהדמו נשבר באמצע ומישהו הפעיל סרטון וידיאו במקום. הכתב שטען שמדובר בזיוף הוזמן אלינו לאינטל ושם הראינו לו דמו חי. הוא חזר וכתב בבלוג שלו שהכל עובד. כל מי שטוען שזה קשור במשהו לעזיבה שלי - טועה. על העזיבה שלי הודעתי לאוטליני חצי שנה לפני האירוע הזה".

וכשחזרת מונית למנכ"ל על חשבון מקסין פסברג, שחזרה אחרי מספר ימים לתפקיד. איך בדיוק אתם מחלקים ביניכם את העבודה?

"כשחזרתי לארץ לא ניהלנו את התהליך של חלוקת התפקידים בצורה הטובה ביותר, אבל הנושא נסגר והיום אנחנו יכולים להתגאות בצוות שלנו. אני נחשב לנשיא של כלל הפעילות של אינטל כאן. מקסין מתרכזת במערכות הייצור והיא מובילה את המשאים והמתנים מול הממשלה, המפעל העתידי וההשקעות של אינטל.

"אני חשוף יותר לעשייה ההייטקית. יש לי ארבע שנים של נסיון בצוות של המנכ"ל פול אוטליני, חזרתי לכאן לתפקיד הזה לא כדי לחלק את העוגה לחתיכות קטנות יותר, כי אם זה המצב הייתי כבר יוצא לפנסיה. התפקיד שלי הוא לחזק את אינטל בישראל והצורה הטובה ביותר לעשות זאת היא להבין לאן אינטל הולכת, מהי האסטרטגיה שלה, לגזור מכך לפעילות הישראלית ולראות איך היא משתלבת בפעילות העולמית".

אדן מתכנן לעסוק לא רק במצבה של אינטל פנימה, אלא בזירת החינוך שאמורה לייצר לו ולחברות רבות אחרות מהנדסים. בימים אלה הוא מגבש תוכנית שאותה הוא מעוניין לשתף עם מערכת החינוך בישראל. "השאלה האם מערכת החינוך מסוגלת להפיק כיום מהנדסים טובים אינה מוטלת בספק. אנחנו קוצרים היום את הזרעים שזרענו לפני 15 שנה, אבל אנחנו צריכים להבטיח שזה יקרה גם עוד 15 שנה ואני לא בטוח אם אנחנו שם", הוא מסכם.

מולי אדן (60)

מצב משפחתי: נשוי+ 3

מגורים: חיפה

תפקידים קודמים: מנהל מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל וראש חטיבת המחשבים האישיים של אינטל

ותק באינטל: 30 שנה

עוד משהו: המציא את ה'אנטי מחיקון'

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות