איך ינהג שר אוצר שדוגל בכלכלה התנהגותית?

דניאל היקר,

הכלכלה הסטנדרטית חשובה ושימושית. אבל לדעתנו, חוקרי הכלכלה ההתנהגותית, היא לא מושלמת. יש בעיה בהנחת היסוד שלה, שלפיה כל אדם הוא מחושב ויעיל ויעשה תמיד את הבחירה הכי טובה עבורו. עקרון היד הנעלמה טוען שסך הפעולות האנוכיות והמושלמות של כל אחד יביא לתוצאה הכי טובה לכולם.

אבל אנחנו לא כאלה, וביתר תחומי החיים כבר הכירו בזה. תחשוב מה היה קורה אם היו מתכננים כבישים על סמך ההנחה שכולם נוהגים בשלמות ויעילות. לא היו סוללים שוליים והיו מצרים את הנתיבים, כי למה ליצוק אספלט היכן שאיש לא נוהג? וגם לא היו מגבלות מהירות, כי מגבלות פוגעות ביעילות. היית רוצה לנהוג בכביש כזה?

בעולם המוחשי מתחשבים במגבלות שלנו, ומתמודדים איתן בעזרת החוק והטכנולוגיה. אבל כשזה מגיע לעולם ההחלטות, עדיין מניחים שכמו סופרמן מנטלי אנחנו יכולים להבין ולנתח הכל, בלי תאונות. הכלכלה הסטנדרטית שכנעה בזה יותר מדי אנשים, ובשונה מתחומי מדע אחרים, העובדות שהפריכו את ההנחה לא גרמו לכלכלנים לשנות אותה.

שר האוצר שטייניץ. צריך להפסיק להתעלם מהמידע שהצטבר על איך בני אדם באמת פועלים | צילום: בלומברג

אסור לזנוח את העקרונות והמודלים הכלכליים הוותיקים, אבל צריך להפסיק להתעלם מהמידע שהצטבר על איך בני אדם באמת פועלים. לפי הכלכלה ההתנהגותית, לפני שמחליטים אם להשקיע 700 מיליארד דולר בתוכנית חילוץ או אם לשנות חוק כלכלי משפיע, צריך להתבסס לא רק על התחזית של המודל המתמטי שמניח שכולם רציונליים, אלא גם על עובדות מהשטח. כלכלנים התנהגותיים ישלפו תוצאות מניסויים שבהם נערכה סימולציה של הרעיון שבוחנים, ויציעו לערוך פיילוטים של שנה או שנתיים ברשויות מקומיות ולנתח את ההצלחות והכישלונות שם, ואז להחליט.

זה לא קל ואלגנטי כמו משוואה על לוח. בוודאי כשמדובר במדיניות ציבורית. אבל צריך לזכור שהחיים הם דבר מורכב מאוד שמשתנה כל הזמן. מטרת מדע הכלכלה היא למצוא דרכים לשפר את הקיום האנושי, וזו השיטה הכי טובה שאני מכיר.

askdan@calcalist.co.il