בדיקת "כלכליסט": המדינה העלתה למחצבות את התשלום לטון חצץ רק ב־2 אגורות

מינהל מקרקעי ישראל מותיר ללא שינוי את התמלוגים שישלמו מחצבות על כריית חצץ ומסתפק בהעלאה של 2 אגורות בתשלום עבור שיקום עתידי של השטח. זאת חרף דו"ח שהזמין המינהל בעבר ושהמליץ על העלאה משמעותית של התמלוגים.

במחירון שפרסם המינהל לפני חודש ושייכנס לתוקף באוקטובר, הועלו דמי הקרן לשיקום מחצבות ב־2 אגורות בלבד ל־33 אגורות, ואילו התמלוגים על חצץ נותרו על 3.59 שקלים לטונה.

הדרישה להעלאת התמלוגים מכריית חצץ קיבלה חיזוק נוסף מחוות דעת שפורסמה ביולי במסגרת פרויקט קיימות 2030 של המשרד להגנת הסביבה ושמצביעה על הפער בגובה התמלוגים בין ישראל למדינות באירופה.

מחצבה (ארכיון) | צילום: אלעד גרשגורן

לפני כחודש חשף "כלכליסט" כי ב־2008 הטיל המינהל על הכלכלן רן חקלאי לבחון את שיעור התמלוגים שמשלמות למדינה 30 מחצבות שלהן ניתן פטור היסטורי ממכרזים. בדו"ח שהגיש למינהל הומלץ להעלות את התמלוגים בכמעט פי עשרה בהדרגתיות, עד ל־22.7 שקל לטונה חצץ ב־2014. לפי המתווה שהציע, היום היו אמורים לעמוד התמלוגים על 14.68 שקל לטונה.

בישראל נכרות מדי שנה כ־40 מיליון טונות חצץ. ההעלאה ב־2 אגורות בדמי הקרן שווה 800 אלף שקל בשנה.

לו היו מעודכנים התמלוגים מהחצץ על פי המתווה שהציע חקלאי, המדינה היתה גובה כ־450 מיליון שקל נוספים בשנה.

תמיכה לדו"ח של חקלאי מגיעה מחוות דעת שניתנה על ידי החוקרים חגי קוט ואנדי בניקה, שניתנה במסגרת פרויקט קיימות 2030 של המשרד להגנת הסביבה ומכון ירושלים.

צילום: אוראל כהן

השניים, מומחים לכלכלה סביבתית ממכללת תל אביב־יפו, סקרו את מדיניות ניהול המחצבים במדינות ה־OECD והציגו ניתוח של כלי מדיניות שונים בנושא.

לדבריהם, על התמלוגים לשקף את זכות הקניין של הציבור על המשאבים ואת העלויות החיצוניות הנגרמות בגין כרייתם, כגון פגיעה אקולוגית ובתדמית האזור שבו יש מכרות. החוקרים השוו בין גובה תמלוגי החצץ בישראל לתמלוגים הנגבים בבריטניה ובשבדיה, והוסיפו כי התמלוגים בישראל נמוכים משמעותית, וזאת אף ששבדיה אינה כוללת את העלויות החיצוניות ושתיהן לא מחשבות את הבעלות על משאבי הטבע.

המס על כרייה ויבוא אגרגטים שהוטל בבריטניה ב־2002, בגובה 1.78 יורו לטונה, הועלה ב־2011 ל־2.33 יורו לטונה, פי שלושה מגובה התמלוגים בישראל. לפי קוט ובניקה, למרות הטלת המס הגבוה יחסית, "תפוקות ענף הבנייה בבריטניה המשיכו לגדול גם אחרי 2002, רוב המס הועבר לצרכני האגרגטים ולא השפיע לרעה על רווחי ענף הכרייה".

ב־1996 הטילה שבדיה מס מיוחד על כרייה ומכירת חצץ טבעי שמטרתו היתה לעודד שימוש בסלעים גרוסים הנחשבים לאיכותיים יותר מחצץ. ב־2006 המס נקבע על 1.44 יורו לטונה, כמעט כפול מגובה התמלוגים בישראל. השפעת המס על היקף הכרייה היתה שולית יחסית והתבטאה בעיקר בשינוי תמהיל הכרייה.