אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ג'אנק שוט צילום: נמרוד גליקמן

ג'אנק שוט

מאמן כדורסל לנוער חושף בגילוי לב את תמונת המצב העגומה של החינוך לספורט בארץ. לאחר שהוא נשלח לגייס ילדים לחוג בהתנדבות ונאלץ לרדוף אחר התשלום הצנוע שהגיע לו, הוא הבין למה מאמנים מוכשרים מתייאשים ועוזבים את התחום

27.09.2012, 15:44 | המאמן הסודי

לפני כמה שנים סיימתי קורס מדריכי כדורסל במכון וינגייט. שיחקתי כדורסל מכיתה ב' ועד כיתה י"ב, כך שנחשפתי לבעיות רבות של הענף ששאפתי לתקן. לא תיארתי לעצמי שלאחר תקופה קצרה כמאמן אתלה את המשרוקית. הכשלים המתוארים בכתבה של המאמן הסודי על אימון הנוער בכדורגל הישראלי ("קח 700 שקל בחודש ותגדל לנו בניון חדש") חופפים לכשלים שמדריכי ומאמני כדורסל חווים. קורסי הליבה מועברים באופן רשלני, ההתמקדות הלא בריאה בניצחונות, תנאי העסקה פוגעניים ותנאי קבלה לקורסים כמעט לא קיימים.

כדי לשפוך אור על כמה נקודות שלא הודגשו, החלטתי לכתוב מסמך שמסכם את הבעיות העיקריות שנחוצות לפתרון מתוך ניסיוני בתחום. אני מתבסס על עבודתי באגודות בגוש דן עם ילדים וילדות בכיתות א'־ו'. לא כל האגודות נוהגות כך אבל רבות מהן, ובגללן מאמנים רבים שיכלו לתרום לשינוי הענף התייאשו.

ניצול לצורך גיוס

באגודות שבהן אימנתי היתה נהוגה שיטה נצלנית לצורך גיוס ילדים לחוג. המנהל המקצועי היה דורש מהמאמנים להגיע לשיעורי התעמלות בבית הספר שבו אימנו כדי להחליף את מורי ההתעמלות ולקיים שיעור כדורסל. המטרה היתה לפרסם את חוג הכדורסל בקרב כיתות בתי הספר ולמשוך יותר ילדים וילדות, בזמן שהמורה להתעמלות יושב רגל על רגל בצד ובלי שהמאמן מקבל על כך שכר. כאשר שאלתי מדוע איני מקבל על כך שכר, נאמר לי שאם לא אבצע את "פעולת השיווק" הזאת, לא יהיו לי מספיק ילדים לקבוצה ואז היא תיאלץ להיסגר בשל חוסר כדאיות כלכלית.

כדורסל ילדים (למצולמים אין קשר לכתוב). משקיעים יותר בגביעים ותארים מאשר במאמנים, צילום: נמרוד גליקמן כדורסל ילדים (למצולמים אין קשר לכתוב). משקיעים יותר בגביעים ותארים מאשר במאמנים | צילום: נמרוד גליקמן כדורסל ילדים (למצולמים אין קשר לכתוב). משקיעים יותר בגביעים ותארים מאשר במאמנים, צילום: נמרוד גליקמן

הניצול רחוק מלהסתיים כאן. איש הייטק צעיר רכש את האגודה שאימנתי בה והשקיע אלפי שקלים במחנה אימונים שנמשך כמה ימים עבור עשרות ילדים וילדות מרחבי העיר. אלא שהסכומים הגבוהים הוקצו להשכרת האולם, הבאת שחקניות עבר להרצאות, חלוקת מדליות וגביעים והכנסת הילדים לבריכה בתום המחנה. זה הביא למצב שלא היה מספיק תקציב לשכר למאמני האגודה, שתרמו מזמנם כדי לתפעל את המחנה. גם עבור פרסום המחנה עצמו, שדרש חלוקת עלונים ברחבי שכונות העיר, לא זכינו לתגמול כספי. ההבטחות כי ההתנדבות שלנו במחנה תתוגמל לא קוימו.

בתחילת אותה השנה, לאחר שנתיים של ניסיון באימון, התחלתי את שנתי השלישית והעמוסה באוניברסיטה ולא חשבתי שראוי שאפספס ימי לימודים בשביל חוג הכדורסל. במהלך האימונים שמתי דגש על חשיבות החינוך והלימודים, כך שאיזו דוגמה אתן לילדים אם אני בעצמי אזניח את לימודיי עבור החוג? כתוצאה מחוסר השיווק שנעשה לקבוצה, רק ארבע בנות הגיעו לפתיחת האימונים. לאחר האיומים הקבועים מצד המנהל המקצועי כי לא תיפתח קבוצה אם לא יהיו יותר ילדות בקבוצה, הסכמתי להגיע לבית הספר עבור חלוקת עלונים בין הכיתות, כמובן בלי שהחזירו לי על כך הוצאות נסיעה או שילמו לי על כך שכר כלשהו. לאחר שלושה חודשים של פעילות ומריבות אינסופיות, המנהל המקצועי החליט על סיום עבודתי לנוכח המספר הקטן של הילדות בחוג. מאז לא חזרתי לאמן. כנראה הציפייה שלי לקבל תמורה על עבודה היתה גבוהה מדי, אך מנהלי הקבוצות מודעים לכך שכל מאמן הוא בר־החלפה. בוגרי קורס מדריכי הכדורסל הבא אינם מודעים למעגל הקסמים שמחכה להם בתום הקורס, אלו ינוצלו בהליך הגיוס הנצלני עד שיחליטו שאינם מוכנים להיות פראיירים, יפוטרו ומחליפיהם לא יאחרו להגיע.

עומרי כספי. האם אפשר יהיה לגדל את שחקן ה-NBA הבא בציון? , צילום: ראובן שוורץ עומרי כספי. האם אפשר יהיה לגדל את שחקן ה-NBA הבא בציון? | צילום: ראובן שוורץ עומרי כספי. האם אפשר יהיה לגדל את שחקן ה-NBA הבא בציון? , צילום: ראובן שוורץ

400 שקל ברוטו לחודש

השכר ניתן בתנאי שיש מספר מינימלי של ילדים או ילדות בקבוצה. בקבוצה הראשונה שאימנתי השכר עמד על 400 שקל ברוטו לחודש לקבוצה של מינימום שמונה ילדים אשר מתאמנת פעמיים בשבוע, שעה בכל אימון. בחישוב לשעה מדובר בשכר גבוה ממשכורות סטודנטיאליות אחרות, אלא שהזמן המושקע בקבוצה, אם בנסיעות לאימונים (שמשולמות במסגרת 400 שקל), בהכנות לוגיסטיות (תיאום משחקים), בימי שיווק נצלניים ואם בשיחות עם הורי הילדים, אינו תואם כלל את התמורה הכספית. על שי לחג או דברים שמעבר למשכורת אין על מה לדבר, גם אם הם מובטחים.

יו"ר קבוצה שאימנתי, קפטן עבר באחת הקבוצות המפוארות של הכדורסל הישראלי, כינס את כל מאמני האגודה למשרדו לאחר חודשיים של פעילות ומנה את מספר הילדים שמשחקים בכל אחת מקבוצות האגודה. הוא הציב לנו כמטרה לגייס עוד שלושה ילדים בכל קבוצה (מזמננו כמובן), ואמר שאם בתוך חודשיים נגיע ליעד הנכסף, כל אחד יקבל חופשה זוגית על חשבונו בשווי 500 דולר. ליעד הגענו במחצית הזמן שהוקצב לנו, אך אף אחד לא קיבל חופשה. לא מפתיע שמאמנים רבים, כוללהמנהל המקצועי של המועדון, עזבו את האגודה בתום העונה.

עברתי לאמן באגודה שקידמה אימון בנות בלבד, שם שולם לי שכר של 500 שקל ברוטו לחודש עבור מינימום שש בנות. אלא שכעבור שנה התחלף הבעלים של הקבוצה והבעיות החלו. במשך חודשיים לא שולמו לי משכורות משלל תירוצים - צ'קים שנשלחו בדואר לא הגיעו ליעדם כלל; המנהל המקצועי, אשר אחראי על חלוקת המשכורות, לא הגיע ולו פעם אחת לבית הספר שבו אימנתי מכיוון שסירבתי לשווק את הקבוצה בשיעורי ההתעמלות. כאשר הציע לי לנסוע להנהלת האגודה בפתח תקווה, הבהרתי לו שלא הגיוני לא לשלם לי משכורת ולאלץ אותי לבזבז שעתיים בדרכים בשביל צ'ק. לבסוף, נאלצתי לנסוע על חשבוני לבית ספר של מאמן אחר, שם חיכה לי צ'ק על סך מחצית הסכום שהייתי אמור לקבל.

סכנה בריאותית

קורס מדריכי הכדורסל נועד להכשיר לאמן ילדים וילדות עד גיל 16. לאחר סיום הקורס מעטים המדריכים שמתחילים לאמן כיתות ז' ומעלה, כי רוב המשרות הפנויות הן בכיתות א'־ה'. כך ששיעורים המתמקדים בהגנה אזורית, משחקים של 5 על 5 ובתרגילי התקפה מורכבים כלל לא רלבנטיים למה שמדריך מתמודד איתו בשטח. אילו היינו זוכים להכשרה כיצד להתנהל עם ילדים ביסודי, כיצד לקבוע חוקים ולאכוף אותם באופן ספורטיבי ולא "בית ספרי" במהלך אימונים, כיצד לעמוד על זכויותינו בלי שבעלי קבוצות ינצלו אותנו, רבים לא היו נפלטים מהתחום הזה.

תנאי לסיום קורס מדריכי הכדורסל הוא השלמת קורס במתן עזרה ראשונה למקרה שילד מתעלף או נפגע. אלא שבפועל, הקורסים מתמקדים בחבישות של תחבושות אישיות וחוסמי עורקים כמו בטירונות במקום לתת את הדגש על מענה ראשוני לפציעות כדורסל שכיחות. בכל תקופה מסוימת חובה על מדריך לחדש את תעודת מגיש העזרה הראשונה שלו, אלא שלאורך כל תקופת האימון שלי אף מנהל מקצועי לא דרש זאת ממני. מדובר באחריותו של המאמן להיות בעל הכשרה חשובה זו, אך בלי שבעלי הקבוצות או המנהלים המקצועיים מודעים לצורך שבחידוש תעודה זו, שמושגת כאמור בקורסים מגוחכים ולא מקצועיים, הסכנה שילד ייפגע ולא יקבל מענה הולם גדולה מאוד.

הכותב הוא מאמן ילדים ונערים לשעבר בכמה אגודות כדורסל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
למה להתפלא ?
הבעיה נעוצה בתפיסה שלנו את המדינה כמדינה מערבית מתקדמת. התקשורת עסוקה כל היום בהשוואות של ישראל למדינות מפותחות אחרות. אני טוען שאנחנו עדיין לא מדינה מערבית ובטח שלא מפותחת אל נתפלא שהספורט והחינוך לספורט נדחקים לשוליים- תרבות האינסטנט פשטה ברחבי ישראל כאש בשדה קוצים מה שאנחנו זורעים זה מה שנקצור ודי לחכימא ברמיזה
Knicks  |  29.09.12
2.
לא מפתיע
אחותי מאמנת כדור עף בבית ספר במרכז. ההתיחסות הבית ספרית לא מי יודע כמה. לוחקים את האולם למען דברים "יותר חשובים" לא ספרט כמובן. אבל אצלה אלו שיעורים פרטיים שההורים משלמים. הם מעורבים בצורה טובה. הם לומדים ובסוף שנה יש טורניר בין בתי הספר הן בנים והן בנות. אח"כ מי שטוב פונה לכיתות ספורט בתיכון או בחטיבת בניים. היא לא צריכה להתעסק עם מרכזים ומשוגעים. גם האוכלסיה שם ברממה טובה כנראה. היא גם מחנכת אותם כמו שצריך. את היסודות. אבל כאמור זה לא באגודות. הבעיה היא מובנית בכל מקצועות הספורט לדעתי ם בספורט היחדני
רועי  |  27.09.12
1.
לא שילמו לי
אני מצטער, אבל חוץ משתי הפסקאות האחרונות הכתבה יכולה להיות מסוכמת ב"לא שילמו לי". זה בעיה בפני עצמה, אבל לא קשורה לעובדה שמאמנים פה כדורסל. דברו על הסגידה לנקודות, להערצת הניצחונות שמביאה ללימוד מוגבל ודחוק של חלק מהאספקטים במשחק. דברו על חוסר התכנון לטווח ארוך או המעטה בחשיבות החשיבה לטובת עוד שלשה שהפעם נכנסה לסל.
אלכס , חיפה  |  27.09.12