שליש, והתנהגות טובה

כמו הפיל הזה שעומד באמצע החדר ואיש אינו מדבר עליו, כך גם מוצבת בעיית התארגנות הראשונית במקרה פלאפון, שממשיך להעסיק את בתי הדין לעבודה. עובדי החברה מנסים להתאגד בהסתדרות, ההנהלה מנצלת כמעט כל פרצה רשמית ולא רשמית כדי למנוע את הקמת הוועד, גם אם המחיר הוא קבלת נזיפה מבית הדין לעבודה, וההסתדרות חוזרת ומגישה בקשות ועתירות, אבל השורה התחתונה היא אחת - חודש אחרי שיצא לאור, עדיין אין ועד יציג מוכר וברור ל־3,800 עובדי פלאפון.

עובדי כלל ביטוח מפגינים על זכותם להתאגד | צילום: עמית שעל

בפסיקות רבות של בית הדין הארצי לעבודה, כמו במקרה של האוניברסיטה הפתוחה או סינמטק ירושלים, הכיר בית הדין ברגישות ובשבריריות של התארגנות ראשונית. התארגנות שכזו, אותו קו ראשון שמוכן לחשוף את עצמו כדי להקים ועד עובדים, הוא המבחן הבסיסי ביותר למערכת יחסים שקולה בין עובדים להנהלה. היד של האחרונה היא על העליונה, אם באמצעות שיחות לא רשמיות, שבהן מנהלים מתרים בעובדים לחזור בהם מהצטרפות להסתדרות או באמצעות הבעת דעה לכאורה נעימה יותר, אך ברורה באותה מידה, נגד הקמתו של ועד עובדים במקום העבודה.

עם זאת, חוק הסכמים קיבוציים, ובמובנים רבים גם הפסיקה, לא התאימו את עצמם לתאגידים הגדולים של שני העשורים האחרונים. הניסיון לאגד עובדים בפלאפון, בתאגיד ענק כמו כלל ביטוח או ברשת ארצית כמו מחסני חשמל, הבהיר כי המושג "יחידת מיקוח" כבר לא רלבנטי בגרסתו הנוכחית. הדרישה כי שליש מבין העובדים של יחידת מיקוח יצטרפו להסתדרות כדי להקים ועד היא לעתים בלתי סבירה, למשל כשמדובר בעובדים המפוזרים בכל הארץ או מועסקים בחברות־בנות שאין כל קשר שוטף ביניהן.

לעבור למאה ה־21

כמו בשלוש הדוגמאות שלמעלה, שבהן ההתארגנות נקלעה לוויכוחים משפטיים או הוקפאה, קשה עד בלתי אפשרי להקים ועד עובדים, שכן המרחק והגודל הופכים את ההתארגנות השקטה להשגת חתימות של שליש מהעובדים לבלתי אפשרית. מהר מאוד ההנהלה מגלה על ניסיון ההתארגנות, ומשם הדרך למסע לחצים על העובדים היא קצרה. הלוגיקה מאחורי הרעיון של יחידת מיקוח אחת גדולה, כפי שגם הופיעה בפסיקה (פסק דין אקרשטיין, לדוגמה) היא כי ועד אחד גדול וחזק שמקיף את כל החברה יעשה שירות טוב יותר בהתמודדות עם המעסיק מאשר שברים ורסיסים של ועדים, שהמעסיק יכול לבצע ביניהם הפרד ומשול.

אולם בחיים כמו בחיים, הבחירה היא לפעמים בין רע לרע פחות. התארגנות ראשונית דורשת הגמשה גדולה יותר של האפשרויות להגדרה של יחידת המיקוח, כך שהעובדים היוזמים את הוועד לא בהכרח יצטרכו לקבל הסכמה של שליש מהעובדים בתאגיד כולו. במקרה של פלאפון, לדוגמה, ידוע כי רבים מקרב העובדים הוותיקים מעוניינים בהקמת הוועד, בעוד שעובדי הטלמרקטינג והשיווק, שרובם סטודנטים וצעירים שלא רואים בעבודה הנוכחית קריירה, נלהבים הרבה פחות מהקמת הוועד. אין סיבה שלא יקום ועד שידאג לעובדי המחלקות התפעוליות בלבד.

הכרעה בקרוב

בית הדין הארצי לעבודה אמור להכריע בימים הקרובים בנוגע לניסיון ההתארגנות במחסני חשמל. שם התאגיד, אלקטרה צריכה, טוען כי לא מספיק שעובדי הרשת רוצים ועד, אלא עובדי כל שלוש הרשתות שבבעלות התאגיד צריכים לרצות זאת. אם ההסתדרות תפסיד בפסיקה זו, הדבר ייצור תקדים שימנע מלכתחילה התארגנויות רבות.

הפתרון יכול להימצא במקום אחר לחלוטין: ועדת פז שהקים משרד התמ"ת לדון בשינויים בחוק שעות עבודה ומנוחה. ההסתדרות אמנם לא לוקחת חלק פעיל בדיונים, אך הגיעה להסכם שלפיו כל המלצה של הוועדה תיעשה בהסכמתה. יו"ר ההסתדרות עופר עיני, פוליטיקאי משופשף, יכול וצריך לשקול לתת את הסכמתו לשינוי כזה או אחר בחוק שעות עבודה ומנוחה בתמורה לשני תנאים: הראשון הוא כי כל שינוי בשעות העבודה במקום עבודה מסוים ייעשה בפועל בהסכמת הוועד, והשני הוא חקיקה שתאפשר להקים ועד ראשוני גם ביחידות מיקוח קטנות יותר.