קולנוע: פסטיבל הסרטים בחיפה
פסטיבל הקולנוע ייפתח בשבת עם "המאסטר", סרטו החדש של פול תומאס אנדרסון ("מגנוליה," "לילות בוגי", "זה ייגמר בדם"), בכיכוב פיליפ סימור הופמן וחואקין פיניקס. הפסטיבל יציע שבועיים של בכורות בינלאומיות, תחרויות ומסגרות מיוחדות. "כלכליסט" ממליץ על סרטים שכדאי לבדוק
התחרות הישראלית. בעוד שלזוכה פרס האופיר "למלא את החלל" של רמה בורשטיין כבר מובטחת תשומת לב כשייצא להקרנות מסחריות, סרטים אחרים בתחרות עלולים לעבור מתחת לרדאר וזו הזדמנות טובה לתפוס הקרנה שלהם.
כך למשל "הירושה", סרטה הראשון כבמאית של השחקנית היאם עבאס. הסרט, שהוצג לאחרונה בפסטיבל ונציה, מביא את סיפורה של משפחה ערבית בכפר קטן על גבול לבנון־ישראל בזמן מלחמת לבנון השנייה. כשאב המשפחה שוקע בתרדמת צפים הסכסוכים אל פני השטח. עוד סרט מסקרן הוא "איגור ומסע העגורים", קופרודוקציה ישראלית־גרמנית־פולנית שהוצגה בפסטיבל טורנטו. סרט הביכורים של יבגני רומן הוא דרמת התבגרות, שבה איגור בן ה־11 נאלץ לבחור בין הגירה לישראל עם אמו, ובין מגורים ברוסיה עם אביו המנותק רגשית, שעוקב אחר נדידת העגורים לאפריקה.
מחווה לסוקורוב. אלכסנדר סוקורוב ("תיבה רוסית", "פאוסט") יהיה אורח הכבוד של הפסטיבל ויזכה לרטרוספקטיבה בת חמישה סרטים, מתנה למי שמעריך את סגנונו האטי, המהורהר והציורי של הבמאי הרוסי. בתוכנית: "אם ובנה" משנת 1997 וסרט ההמשך "אב ובנו" מ־2003, זוג סרטים פואטיים על משפחה ואובדן; וטרילוגיית הדיקטטורים - "מולוך" מ־1999 על היטלר, "טאורוס" העוסק בלנין ו"השמש" מ־2005 המספר על הירוהיטו קיסר יפן. שלושת הסרטים מתמקדים בתקופות הדעיכה של השליטים או בימיהם האחרונים, ברגעים אינטימיים ולאו דווקא ברגעים המכריעים של שלטונם.
אינדי אמריקאי. השחקנית זואי קזאן, שתפקידה הבולט עד כה היה כבתה של מריל סטריפ ב"זה מסובך", כתבה תסריט עם תפקיד חלומותיה, וליהקה גם את בן זוגה פול דאנו לככב בו.
בלב הסיפור, שמשלב בין העולם של וודי אלן לקומדיות רומנטיות משנות השמונים, סופר צעיר בשם קלווין (דאנו) שמתאהב ברובי (קזאן), דמות שהמציא ומופיעה בוקר אחד בשר ודם בביתו. בתפקידי המשנה בסרט נמצאים שמות מרשימים כאנט בנינג, אנטוניו בנדרס, אליוט גולד וסטיב קוגאן, וכמו הכוכבים שלו, גם הבמאים הם זוג: ואלרי פאריס וג'ונתן דייטון שביימו את "מיס סאנשיין הקטנה". נראה שהשנה מאייש "רובי ספרקס" את המשבצת שאייש בחיפה לפני שנתיים "500 ימים עם סאמר" — גרסה מעודכנת ומודעת לעצמה — עד כדי שקועה בעצמה — של קומדיה רומנטית, שיכולה לנוע בין פרשנות מקורית ומרעננת לשבלונת אינדי מייגעת. בעוד ש"רובי ספרקס" הוא עדיין סוג של הימור, "רובוט ופרנק" מגיע עם קדימון מבטיח וביקורות מהללות. פרנק (פרנק לאנגלה, "פרוסט/ניקסון") הוא קשיש ערירי שילדיו קונים לו, בניגוד לרצונו, רובוט שיטפל בו. אחרי החשדנות הראשונית פרנק לומד לחבב את הרובוט, ומתכנן לו משימות חדשות ולא ממש חוקיות. כמו רופרט סאנדרס, במאי "שלגייה והצייד", גם הבמאי ג'ק שרייר עבר בפלייסטיישן בדרך לקולנוע, וכמו סאנדרס, גם שרייר מציע חזון ויזואלי ייחודי. אלא שאם "שלגייה והצייד" ספג ביקורת כמופע ראווה נטול רגש והיגיון תסריטאי, נראה שכאן ההופעה של לנגלה ממלאת את הממד הרגשי.
קולנוע אסיאתי חדש. לבמאי הדרום־קוריאני קים קי דוק ולפסטיבל יש ידידות ארוכה, שכללה גם מחווה מיוחדת שנערכה לו ב־2004. הפעם מגיע ישר מפסטיבל ונציה סרטו החדש "רחמים" ("פייטה" במקור, על שם פסל המדונה וישו. כמו הפייטה גם הסרט עוסק ביחסי אם ובן). גובה חובות צעיר וקשוח שמפתח קשר עם אשה הטוענת — בצדק או לא — שהיא אמו. סרט דרום־קוריאני נוסף, "בארץ אחרת" של הונג סאנסו, משלב מגע צרפתי עם נופי עיירת חוף קוריאנית נידחת: סטודנטית לקולנוע שכותבת שלושה תסריטים, כל אחד מהם מציג את סיפורה של אשה צרפתייה בשם אן המבקרת בדרום קוריאה. את אן בשלושת הסיפורים מגלמת איזבל הופר. "קורבן" של צ'ן קי גה היא דרמה היסטורית רחבת יריעה וראוותנית האופיינית לקולנוע הסיני העכשווי, ולסרטיו של צ'ן קי גה ("שלום לפילגש") בפרט.
*התוכנייה המלאה באתר haifaff.co.il.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה