תובעים יוכלו לקבל החזרי מע"מ על שכר הטרחה לעו"ד

בית המשפט יוכל לשוב ולפסוק לתובעים את הזכות לקבל את המע"מ על שכר הטרחה שהם משלמים לעורכי דינם. כך החליט בשבוע שעבר שר המשפטים יעקב נאמן. ההחלטה באה בעקבות מכתב "המאיים" בפנייה לבג"ץ מצדו של עו"ד פנחס זלצר, שטען כי למרות ביקורת נוקבת בנושא שהשמיע בג"ץ לפני עשרה חודשים טרם בוטלה התקנה שמנעה את החזר המע"מ לתובעים.

בספטמבר 2010 נשללה זכות זו בתיקון לתקנה 512(ג) לתקנות סדר דין אזרחי: "פסק בית המשפט או הרשם שכר טרחת עורך דין... לא ייפסק ולא ייווסף לסכום שנקבע, כאמור, סכום השווה למס ערך מוסף הנגזר מן הסכום שנקבע".

תובעים פרטיים נפגעו

לתיקון זה אמנם היה היגיון משולש, אבל הוא פגע קשות בתובעים פרטיים - בעיקר נפגעי תאונות מול חברות הביטוח - שאינם מוציאים חשבונית ומזדכים על מע"מ. בשנתיים האחרונות מאז התיקון, אלה נאלצו לממן מכיסם את המע"מ. בדברי ההסבר לתיקון הוסבר ההיגיון שבתקנה. בג"ץ וזלצר הסבירו את העוול.

תחילה ההיגיון: ראשית, מניעת התדיינות סרק בשאלה האם צד מפסיד זכאי לקבל מהצד הזוכה חשבונית מס כתנאי לתשלום המע"מ; שנית, בחלק מההליכים שבהם מעורבת המדינה נפסק מע"מ לטובתה, על אף שהמדינה מיוצגת על ידי עובדיה ואינה משלמת מע"מ; שלישית, המע"מ ניתן לקיזוז כמס תשומות על ידי צד זוכה שהנו "עוסק", ולכן פסיקת מע"מ יוצרת מצב שבו גוף זה הן מקזז את מס התשומות והן מקבל את המע"מ שנפסק על שכר הטרחה. כלומר, הוא זוכה למרכיב המע"מ פעמיים.

אלא שהיגיון זה פוגע קשות בתובעים פרטיים, כפי שפירט עו"ד זלצר במכתבו לשר המשפטים יעקב נאמן, שבו איים בפנייה לבג"ץ. "הנני מייצג נכים, נפגעי תאונות, נפגעי רשלנות רפואית וכיו"ב", כותב זלצר. "עם לקוחותיי נמנה צעיר בן 18 שנפגע בתאונת דרכים בהיותו בגיל 8, ולאחרונה ניתן לזכותו פסק דין בבית המשפט המחוזי בחיפה". בית המשפט פסק לתובע־הזוכה שכר טרחה בשיעור של 13% מהסכום, אך סירב להוסיף את המע"מ על סמך התקנה החדשה, אף שהתובע "ישלם לעוה"ד שכ"ט בתוספת מע"מ ובכך ייגרם לו חסרון כיס". ומדובר ב"חסרון כיס" של מיליוני שקלים, לאחר שנפסקו לו סכום פיצוי חד־פעמי עד הגיעו לגיל 45 בהיקף של 10.8 מיליון שקל, ותשלומים חודשיים החל מגיל 45 ועד ליום מותו.

גם בית המשפט העליון הדגיש את העוול שבתקנה החדשה. בפס"ד "בוקאעי" ביקרו אותו בחריפות שלושת שופטי ההרכב: אליעזר ריבלין, עוזי פוגלמן ויצחק עמית. "אין חולק שאי־פסיקת מע"מ על שכר הטרחה שנפסק באחוזים בתביעות לפי חוק הפיצויים פוגעת בתובע, אשר יוצא נפסד בשל סכום המע"מ שעליו לשלם לעורך דינו", כותב עמית. ופוגלמן מחדד: "במצב דברים זה, בתי המשפט פוסקים לבעל דין שכר טרחה נמוך מזה שהוסכם בינו לבין עורך דינו, ובעל הדין נאלץ לשאת בפער שנוצר". ריבלין מסכם בקריאה למחוקק המשנה (שר המשפטים): "ראוי לו למחוקק המשנה לשקול את תיקון הוראת התקנה 512(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, באופן שניתן יהא לפסוק ולהוסיף מע"מ על שכר טרחה שנפסק לזכות תובע פרטי בתביעת נזיקין".

השופט ריבלין. "לשקול תיקון ההוראה" | צילום: גיא אסייאג

במכתב לעו"ד זלצר מ־12 בספטמבר 2012 כותבת עו"ד לירון בנית־ששון ממשרד המשפטים כי נמצא הפתרון למצוקת התובעים הפרטיים. "לא היה בכוונתו של מחוקק המשנה לגרום לחסרון כיס למתדיין הפרטי שזכה", מסביר משרד המשפטים ומצרף את הפתרון: תיקון התקנה ששללה את המע"מ. התיקון אמנם לא מאפשר להוסיף את המע"מ, אבל מסמיך את בית המשפט, במקרים הנכונים של התובעים הפרטיים, להגדיל את שכר הטרחה מ־13% ל־%15–16% באופן שיכלול בתוכו גם את מרכיב המע"מ. "במקום לפסוק שכר טרחה של 100 אלף שקל בצירוף מע"מ, לפסוק סכום כולל של 11,600 שקל", מסבירה עו"ד בנית־ששון במכתבה. כלומר, הסכום הגלובלי בדוגמה זו כולל את המע"מ בהיקף של 16%.

"ביטול המתנה"

"מעתה", אומר זלצר, "תובע פרטי הזוכה בדין יפוצה בהוצאות המשפט גם על המע"מ. הדבר שם קץ ל'חגיגת' חברות הביטוח, שבעת שערכו את תחשיבי הפרמיה שהן גובות ממבוטחיהן כבר הביאו בחשבון שיהיה עליהן לשלם גם תשלומי מע"מ, ושינוי התקנה שתיקן השר העניק להן 'מתנה' ללא הצדקה על חשבון נכים, יתומים ואלמנות".