אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מכונת ההפרטה: העיריות הפריטו את גביית החובות והציבור משלם פעמיים צילום: שאול גולן

מכונת ההפרטה: העיריות הפריטו את גביית החובות והציבור משלם פעמיים

ללא הסמכה בחוק, הרשויות המקומיות נעזרות בחברות פרטיות כדי לגבות חובות מהתושבים. התוצאה: התושבים משלמים יותר מהדרוש בשל תעריפים מנופחים, וסופגים פגיעה בזכויותיהם בשל כוחניות החברות. כתבה רביעית בסדרה

04.10.2012, 07:03 | שאול אמסטרדמסקי

זה יותר מעשור גובות חברות פרטיות מתושבי המדינה חובות עבור הרשויות המקומיות, זאת ללא הסמכה בחוק ולעתים תוך הפעלת כוח. הרשויות לא מפקחות כיאות על המצב, והתושבים משלמים יותר מהדרוש. משרדי הממשלה עדיין רבים זה עם זה על הדרך הנכונה להסדיר את המצב, ובינתיים התושב מפסיד פעמיים - גם בכיסו וגם בזכויותיו.

הרשויות המקומיות בישראל נעזרות בשירותיהן של חברות גבייה פרטיות תוך הסתמכות על פקודה מימי המנדט הבריטי ב־1929, מסביר עו"ד אפי מיכאלי, ראש תחום הפרטה ורגולציה במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן. בשנת 2000 שר האוצר אברהם בייגה שוחט אפשר להגדיר חובות לעירייה כחובות מס, וכך אף הגדיל את אמצעי האכיפה המותרים לרשויות המקומיות כדי לגבות את החובות.

מכונת ההפרטה הרשויות המקומיות פיתחו "הפרטה אפורה" חבר מועצת עיריית ת"א שרון לוזון, ערך לבקשת "כלכליסט" רשימה חלקית של השירותים הציבוריים שהעירייה הפריטה. ביניהם, ניקוי רחובות, אבטחת בתי ספר, מורים ומדריכים בבתי ספר, תל־אופן, הפעלת ממטרות ושירותי עזרה ראשונה בחופים שאול אמסטרדמסקילכתבה המלאה

החברות הפרטיות אמורות לבצע רק שירותי גבייה עבור העירייה, אך כפי שמדגים מבקר המדינה בדו"ח מיוחד בנושא מ־2009, חברות הגבייה קיבלו גם את הסמכויות השלטוניות "להפעלת שיקול הדעת וקבלת ההחלטות בדבר עצם ביצוע האכיפה". במילים אחרות, לא רק שהן גבו חובות מתושבים, אלא הן גם אלה שהחליטו במקרים לא מעטים אם לגבות את החוב מלכתחילה. לדברי מיכאלי, "הפרטת הליכי הגבייה נעשתה למעשה מבלי שהוקנתה לכך סמכות ישירה בחקיקת הכנסת".

חברות הגבייה הפרטיות רשאיות לפרוץ לבית התושב

 

ענף גביית חובות עבור הרשויות המקומיות מתחלק בעיקר בין שלוש חברות - מילגם, מגער ושוהר. על פי הערכה של מרכז השלטון המקומי ב־2007, שהתפרסמה במחקר של הכנסת, שתי החברות הראשונות פועלות במרבית הרשויות המקומיות. לפי הצהרתה של חברת מגער, היא לבדה פועלת ביותר מ־100 רשויות מקומיות מתוך כ־250, וגובה עבורן כ־4 מיליארד שקל בשנה. גם חברת מילגם מעידה שהיא מעניקה שירותים ליותר מ־200 רשויות.

לפי מסמך פנימי של עיריית תל אביב, החברות הפרטיות שפועלות מטעם העירייה רשאיות להגיע לבתי התושבים כדי לנסות לגבות את החוב במקום, או לעקל רכוש. הן מורשות לעשות זאת בכוח, תוך מתן אזהרות מתאימות ולא בביקור הראשון. למעשה, החברות הפרטיות רשאיות לפרוץ לבית התושב אם הוא לא נמצא בבית ולעקל את רכושו. כל פעולה כזו של חברת הגבייה עלתה לרשות המקומית עד 460 שקל. וכפי שמבקר העירייה בעצמו מצא, "במקרים רבים על אף העובדה שהחייב לא שהה בביתו בביקור הראשון, לא בוצעו שני ביקורים נוספים". משמע הגובים פרצו לבית כדי לעקל את החוב כבר בביקור הראשון.

המבקר לשעבר, מיכה לינדנשטראוס, צילום: עטא עוויסאת המבקר לשעבר, מיכה לינדנשטראוס | צילום: עטא עוויסאת המבקר לשעבר, מיכה לינדנשטראוס, צילום: עטא עוויסאת

למרות התעריפון שחברות הגבייה מציגות לרשויות בחוזה, הן גובות בפועל סכומים גבוהים בהרבה, כפי שמעיד דו"ח המבקר (ראו טבלה). בחלק מן המקרים מצא המבקר כי בזמן שהתעריף עבור עיקול רכוש עמד על 500 שקל, חברת הגבייה חייבה את הרשות המקומית ב־2,000 שקל. הסכומים הללו, כמובן, נופלים על כתפי התושבים.

בנוסף חושף דו"ח המבקר כי בחלק מן המקרים החברות הפרטיות מקבלות מהרשות המקומית אחוזים מהיקף החוב שהן גובות. כך יש להן תמריץ להגדיל את היקף הגבייה. מצד אחד, הדבר עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי - יותר גבייה פירושה יותר כסף לעירייה להוציא על שירותים לתושבים. ובמקביל, משרד האוצר מרוצה, משום שככל שנכנס יותר כסף לעיריות, כך האוצר צריך להעביר להן פחות כסף. מצד שני, המצב עלול ליצור ניגודי עניינים לחברות הפרטיות, שכן להן יש תמריץ להפעיל כוח רב רק כדי להגדיל את שורת הרווח שלהן.

עו"ד אן סוציו, צילום: אוראל כהן עו"ד אן סוציו | צילום: אוראל כהן עו"ד אן סוציו, צילום: אוראל כהן

לדברי עו"ד אן סוצ'יו, מהאגודה לזכויות האזרח וממרכז חזן לחקר ההפרטה במכון ון ליר, "כשמדובר בהפעלת סמכויות פוגעניות, שיכולות לפגוע בקניין או בחופש התנועה, הכנסת תמריצים להגדלת הרווח אינה לגיטימית. זה כמו ששוטרים לא מקבלים שכר לפי מספר הגנבים שהם תופסים". לשם השוואה, סוצ'יו מדגימה כי בכל הנוגע להוצאה לפועל - שירות ציבורי שגם הוא הופרט - המדינה משתמשת בחברות פרטיות. אולם, המדינה באמצעות דרג שיפוטי, רשם ההוצאה לפועל, היא שמחליטה להוציא לפועל גביית חוב או עיקול, ולא החברה הפרטית. לעומת זאת, מה שקורה ברשויות המקומיות לא מוסדר. כל התהליך הזה לגמרי לא חוקי".

אזלת היד של משרד הפנים פוגעת בתושבי ישראל

 

ב־2004 התחייבה המדינה בפני בג"ץ כי הנושא יוסדר בחקיקה, אך מאז ועד היום משרד הפנים מבטיח שהצעת החוק "תגיע בקרוב" לאישור הכנסת. בדיון בכנסת בדצמבר 2011 טען עו"ד נתן בביוף מהלשכה המשפטית של משרד הפנים, כי הצעת החוק שתסדיר את הנושא תובא "אם לא בשבוע הבא, בשבוע שלאחר מכן" לאישור ועדת שרים לענייני חקיקה.

חמישה חודשים לאחר מכן, בחודש אפריל, יו"ר ועדת הפנים פנה לשר הפנים אלי ישי כדי לברר מה התחדש.

התברר כי משרד האוצר הוא שעיכב את הנושא משום שטען שלא ראה את החומר מראש. רק כעבור חצי שנה, כך לטענת האוצר, משרד הפנים העביר לו את ההצעה והאוצר החזיר לו "הערות נקודתיות", כלשון דובר המשרד. מאז משרד הפנים לא עשה דבר בעניין. בתגובה לפניית "כלכליסט" השיבו במשרד הפנים רק כי "הנושא אמור להידון בוועדה עם סיום פגרת הקיץ".

חברות הגבייה הפרטיות רשאיות לפרוץ לבית התושב אם הוא לא נמצא בבית ולעקל את רכושו. וגם אם התושב עבר דירה, הן רשאיות להמשיך ולאתר אותו כדי להגיע ולגבות את החוב.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

45 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

45.
17, אתה פשוט תמים. בוא תלמד משהו
השלטון גובה מיסים לא כדי לעשות לך ולשאר אזרחי המדינה משהו טוב, אלא כדי לשמור על כוחו ושלטונו, ולהיטיב עם מגזרים, גופים ואנשים שהוא חפץ ביקרם. שים לב למגזרים שלא מתלוננים על קשיים כלכליים: חרדים ומתנחלים. תבין איפה הכסף, למי השלטון חייב משהו, למה גובים ממך מיסים כאלה דרקוניים, ואחר כ תגיב כאן שוב.
עומר , צורן  |  06.10.12
43.
40 - אתה הישראלי הטוב . 17 הוא חתיכת דגנרט מתנשא ובור שחושב שהשמש זורחת לו מהתחת.
תודה על התגובה שלך ועל הזמן שהשקעת בה. 17 לא ילחם כי הוא לא רעב , וזו הבעיה בחברה שלנו. נהיינו מנוכרים האחד לשני . הקולקטיב כבר לא מעניין אותנו בזכות התחרות הקפיטליסטית המטופשת שאנחנו נאלצים לחיות בצילה. השיווק של הכלכלה הופך אותנו לרובוטים שחושבים שחושבים שהם מבינים משהו. כמובן שאנחנו יותר בורים מהזבוב על הקיר של סטנלי פישר והכלכלה התאגידית המנופחת שלו. כמובן שהאינפלציה קורעת אותנו ואנחנו מדברים על שמאל וימין. אנחנו מדברים על חובת תלום המיסים מבלי לעצור לחשוב לשניה האם הם צודקים או נצלניים. במוחנו אנחנו לא מסוגלים לתפוס ש״המנהיגות״ שלנו מנצלת אותנו בציניות אין סופית , דרך דמגוגיה ומיתוסים מאחדים. האמת היא ש 17 לא אשם בבורותו. אבל האחריות , עדיין עליו רובצת . לך אני מאחל חיים שקטים וטובים , אהבה ומשפחה גדולה . אתה ראוי לחינוך הדור הבא. בהצלחה. Morpheus.
Morpheus  |  04.10.12
41.
תגובה 17 תהנה מהמשכורת שלך אבל בבקשה תקרא את התגובה שלי במלואה
נתחיל בזה שאנחנו לא צריכים לממן פרזיטים ואני מסכים לזה. הכתבה הזאת לא רלונטית אלי כי אין לי חובות משתדל תמיד לשלם בזמן אבל מה שרשמת דווקא מאד, לא אעלה אותך בכל סיפור חיי אבל נתונים מימנו כמובן שכן, קצת על עצמי. אני כיום בחור בן 30+ עשיתי צבא מלא, הלכתי ללמוד אחרי השחרור לצערי נשרתי כי לא היה לי כסף להמשיך, אני עובד מרגע השיחרור מהצבא (3 שניםעשיתי צבא כמובן)מאז אני עובד מיני' 9 ביום היו שנים שעבדתי 16 שעות ביום, לא ציינתי אבל הלימודים שלי היו תוך כדי עבודה במשרה מלאה. אישתי סיימה תואר עובדת גם במשרה מלאה מאז השחרור תוך כדי הלימודים. מחכים ומצפים לילד ראשון, הצלחנו קצת לחסוך כסף לחלום הדירה שאני אומר קצת אני מתכוון לזה. אני לא חי בפזרנות אלא בשיקול, כן גם נסעתי מידי פעם לטיולים בחו"ל אבל באמת בטעם טוב. אני מבין שהמשכורת שלך גבוהה לצערי הרב שלי ממש נמוכה למרות כל המאמצים, אני מוכן לעשות הכל למשכורת טובה ואני באמת לא מפונק, מה שרשמת בהתיפיפות זה באמת לא במקום, תשמח על המקום שהגעת בתקווה שזה ישאר לאורך זמן(יש הרבה דברים שיכולים לשנות את המצב, אתה לא יודע כמה) תדע שיש אנשים רבים מאד שלא היו במקום הנכון בזמן הנכון ולא עם הקשרים הנכונים,דוג' אחת זה אני.
עובד ולא הגיע לכלום  |  04.10.12
לכל התגובות