אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרשת המעקב אחר קים דוטקום: ניו זילנד תוהה מי נתן את ההוראה צילום: רויטרס

דו"ח טכנולוגי

פרשת המעקב אחר קים דוטקום: ניו זילנד תוהה מי נתן את ההוראה

פרשת המעקב אחרי דוטקום הופכת לפצצה פוליטית בניו זילנד, חוק רשת בעייתי מאוד מגיע לפיליפינים, הטלפונים הסלולריים רעילים פחות, פייסבוק מוכרת סטטוסים גם בארה"ב - ומסייעת שוב למיגור פושעים מטומטמים

04.10.2012, 15:07 | יוסי גורביץ

מה ידע ראש הממשלה - ומתי ידע?

פרשת המעקב אחרי קים דוטקום הופכת במהירות לפצצה פוליטית בניו זילנד. כזכור, בפרק הקודם בסדרה  (בסיטקום כושל או סדרת אימה דיסטופית? תלוי את מי שואלים) התגלה ששירות מודיעין האותות של ניו זילנד, ה-GCSB, עקב אחרי קים דוטקום והעביר עליו מידע ליחידה ללוחמה בטרור. דוטקום הוא לא טרוריסט מסוכן או איום על הבטחון הלאומי של ניו זילנד אלא בסך הכל איש עסקים שניסה לעשות קצת כסף משיתוף קבצים.

אף אחד לא יופתע באמת אם יסתבר שהוא העדיף לא לראות שהמשתמשים שלו מעבירים תוכן מוגן ביניהם, אבל אליבא דכולי עלמא לא מדובר באוסמה בן לאדן, קרלוס התן או אפילו ג'וליאן אסאנג'. החוק אוסר על ה-GCSB לעקוב אחרי אזרחי ותושבי המדינה ודוטקום - למרבה המבוכה - הוא אחד מהם.

קים דוטקום (מימין) ובכירי מגהאפלוד בבית המשפט, צילום: רויטרס קים דוטקום (מימין) ובכירי מגהאפלוד בבית המשפט | צילום: רויטרס קים דוטקום (מימין) ובכירי מגהאפלוד בבית המשפט, צילום: רויטרס

עכשיו, החלק החדש בפרשה הוא שראש הממשלה של ניו זילנד, ג'ון קי, טען רק לפני שבועיים שהוא עודכן על ידי ה-GCSB שהוא עקב אחרי דוטקום רק בספטמבר, ואז הוא הורה על הקמת ועדת חקירה. דא עקא, משרד ראש הממשלה הודה במקביל שראש ה-GCSB עדכן את קי על החקירה נגד דוטקום כבר בפברואר. אז השתבחה ה-GCSB בחלק שלה בחקירה והביאה אותה כדוגמא לשיתוף פעולה יוצא מן הכלל בינה ובין המשטרה.

אופס! פברואר? זה בערך חודש אחרי הפשיטה על המתחם של דוטקום. אז מה ידע ראש הממשלה על השימוש במודיעין הלאומי לצרכי אכיפת חוקי זכויות יוצרים? בצר לו - שכן הפגישה מתועדת - טוען כעת קי שהוא "שכח" את הנושא. במקביל, התבררה גם העובדה שמאז 2009, ה-GCSB שיתפה פעולה עם המשטרה בעוד שלוש חקירות לפחות, וקי, שאחראי על הסוכנות - מודה כעת שהסטטוס החוקי של שת"פ כזה "לא ברור".

 

שיתפת סטטוס? צפה תביעה

 

חוק רשת בעייתי למדי נכנס לתוקפו בימים אלה בפיליפינים. החוק כולל את כל הסעיפים הרגילים לחוקי סייבר: הוא מאפשר תביעה כנגד פורנוגרפיית ילדים, חדירה למחשב ללא רשות, התחזות או גניבת זהות, הונאה מקוונת וכן הלאה.

אבל הוא גם מכיל סעיפים בעייתיים מאוד בכל מה שקשור לחופש הביטוי. מעתה, אם יטען שפרסום ברשת הוא הוצאת דיבה כלפיו, הוא יוכל לדרוש את הסרת הפרסום הזה גם ללא פסיקה של בית משפט; באותה מידה, הוא יוכל לדרוש סגירה של אתר גם בלי פסק דין משפטי. שיתפת תוכן פוגעני בפייסבוק? עשית ריוטוויט למישהו? אתה יכול למצוא את עצמך בבית משפט למרות שלא היית מעורב ביצירת התוכן. 

מסוכן לגלוש בפיליפינים. חוף מנילה, צילום: shutterstock מסוכן לגלוש בפיליפינים. חוף מנילה | צילום: shutterstock מסוכן לגלוש בפיליפינים. חוף מנילה, צילום: shutterstock

הגולשים שם לא קיבלו את החוק בחיבוק ידיים. בעוד שעורכי דין ערערו על החוק לבית המשפט העליון, הילדים המנוזלים הרגילים של אנונימוס תקפו את אתרי הממשלה. לחץ הופעל על המחוקקים שאישרו את החוק - וכמה מהם כבר הודו שלא טרחו לקרוא אותו. בשנה הבאה ילכו בפיליפינים לקלפיות, ואחד הסנאטורים, פרנסיס אסקודרו, אמר שהוא מעלה הצעת חוק כדי לבצע דה-קרימינליזציה לדיבה מקוונת. סנאטור אחר, אדגארדו אנגארה, אמר שהוא תומך בתיקון החוק. זה קרה באותו היום שבו הוא העמיד את עצמו רשמית לבחירה מחדש. "לא כל החוקים שלנו מושלמים", אמר אנגארה, "אבל לפחות במקרה הזה אנחנו קשובים לקהל".

ברכותי, הגרוטאה שלכם רעילה פחות

 

iFixit, אתר שבדרך כלל מפרק למחייתו טלפונים סלולריים חדשים כדי לזהות את הרכיבים שלהם ולהסיק מהם את עלות בנייתו, החליט לעשות משהו מועיל יותר עם עצמו ולברר עד כמה המכשירים רעילים. יש חדשות טובות וחדשות רעות. נתחיל מהרעות: המצב עדיין לא טוב. הטובות: הוא טוב באופן ניכר משהיה לפני שנתיים.

סמארטפון לא מעורר אסוציאציות של זיהום או רעלים. הוא בדרך כלל חתיכת פלסטיק, מתכת או זכוכית חלקה ונעימה למגע. הוא לא מפריח אפר פחם בבית שלך. ואף על פי כן, תהליך הייצור שלו כולל שימוש בשלל סוגי חומרים רעילים. כשהגרוטאה עשתה את שלה והגיע זמנה להיות מושלכת אל פח האשפה לטובת צעצוע חדש ומגניב, החומרים הרעילים עושים את דרכם אל האדמה. הם כוללים חומרים רעילים כמו כספית - ועשויים לרדוף אותנו הרבה אחרי שנשכח שפעם היה בכלל מכשיר כזה.

אייפון 5: לא קסום, אבל לפחות לא רעיל, צילום: Scott Schaen אייפון 5: לא קסום, אבל לפחות לא רעיל | צילום: Scott Schaen אייפון 5: לא קסום, אבל לפחות לא רעיל, צילום: Scott Schaen

הכתבה של iFixit מלווה בטבלה יעילה, שמדרגת 36 סמארטפונים על פי הדירוג שלהם כמסכני סביבה ובריאות. שישה מכשירים, ביניהם האייפון 5, מוגדרים ירוקים פחות או יותר. הסטטוס של האחרים משתנה.

שימו לב: כשאתם נפטרים מהמכשיר הסלולרי שלכם, רצוי להשקיע לא מעט מחשבה במה הולך להיות העתיד שלו. אם אין לכם תשובה ברורה לשאלה הזו, רצוי להשאיר אותו אצלכם, לא להשליך אותו למזבלה. הנכדים יודו לכם על כך שהם לא הולכים לבית הספר עם עין שלישית ואנטנה.

פייסבוק רוצה יותר כסף מהאמריקאים

 

לראשונה, פייסבוק מנסה בארה"ב את מה שהיא מפעילה לאחרונה בשאר העולם - דרישת תשלום עבור קידום סטטוסים. הרעיון של פייסבוק הוא שאם אתה רוצה שהסטטוס שלך יגיע לכמה שיותר חברים, רצוי שתזרוק לה כמה גרושים.

יש כמה בעיות במהלך הזה: ראשית, פייסבוק סבורה שביכולתה להוציא יותר כסף מהגולש האמריקאי. כשפייסבוק הציעה לי לקדם את הסטטוסים שלי היא רצתה חמישה דולר (סירבתי, ואני ממליץ גם לכם לסרב; כעקרון, אם מישהו ישלח סטטוס מקודם לפיד שלי, אני אתנתק ממנו מהר יותר משכספי הציבור נבזזים על ידי טייקוני ישראל). מהאמריקאים היא רוצה לא פחות משבעה.

פייסבוק רוצה כסף תמורת קידום סטטוסים. האם האמריקאים ישלמו?, צילום: רויטרס פייסבוק רוצה כסף תמורת קידום סטטוסים. האם האמריקאים ישלמו? | צילום: רויטרס פייסבוק רוצה כסף תמורת קידום סטטוסים. האם האמריקאים ישלמו?, צילום: רויטרס

שנית, אם המהלך של פייסבוק יצליח - אני מוכן לשים כסף טוב שהוא לא - הוא ישנה אותה דרמטית. הוא יהפוך אותה לרשת חברתית שמוכוונת קודם כל לאנשים שיש להם כסף לשפוך על שטויות. בכך, בעצם, הוא יחזיר אותה למקורותיה: היא התחילה כאתר לבוגרי אוניברסיטאות נחשבות בארה"ב, ה-Ivy League. אבל המהלך עשוי לגרום להרבה אנשים להחליט שהם לא רוצים לשחק במגרש לא מאוזן וסטטוסים שלהם לא מגיעים לחברים. מה גם שמבאס לגלות שלחברים שלך יש כסף לזרוק על שטויות - כשלך אין.

הביקורת שהציגו אתרי טכנולוגיה אמריקאיים על הנושא העידה על פרובינציאליות: אפילו כאן בארץ הצבי רחשה הפייסבוקיה זעם בעקבות המהלך כהוכרז. בארצות הברית לא נראה שמישהו שם לב לעניין עד שפייסבוק הדביקה לו מודעה לפרצוף.

קצרצרים

1. מצב המפות של אפל כל כך קשה, שהחברה החליטה להשתמש בעובדי המכירות שלה כדי לשפר אותן. שורה של חנויות אפל קיבלו הוראה להקציב 40 שעות שבועיות כדי לשלוח את העובדים לבחון את איכות המיפוי של אפל בסביבה הקרובה לחנות ולבצע תיקונים. בהתחשב בכך שאפל העבירה כמה ערים גדולות לאטלנטיס, כנראה המקום הנמוך ביותר בעולם (פרט למניה של זינגה), זו הולכת להיות מטלה לגמרי לא פשוטה ובכלל לא בטוח ש-40 שעות שבועיות יספיקו לה. נסו 4,000.

2. בידיעת אפל אחרת, החנויות של החברה גונבות את כל תשומת הלב בשל גאונות היח"צ של אפל (הגאונות השניה של החברה היא גניבת רעיונות של אחרים). בפועל, רוב המכירות של גרוטאות אפל מתבצעות בחנויות אחרות, כמו החנויות של חברות הסלולר ששיעבדה - ומוכרות ללקוחות את המכשירים שלה במחירי הפסד. לא שיש משהו רע בכך שחברת סלולר סופגת הפסדים, להיפך; זו עשויה להיות תרומתה הגדולה ביותר של אפל לאנושות.

3. שירות חדש בשם Worldcam מזמין אותך לחוות שורה של מבנים ברחבי העולם מבפנים, הכל באמצעות תמונות אינסטגרם שצולמו בתוך המבנים הללו. הסוד של השירות, כמובן, הוא תיוג נכון של התמונות. אל תנסו את זה על מתקנים סודיים שרשמית לא קיימים; גופי בטחון שדה למיניהם לא יעריכו את הטעם האומנותי שלכם.

4. מיט רומני הפתיע הבוקר וקרע את ברק אובמה לגזרים בעימות ביניהם. יהיו עוד שניים, אבל זו היתה הפתעה מאוד לא נעימה לכל מי שמאמין שלאנושות מגיע סיכוי ושלארה"ב יש פוטנציאל. במהלך העימות, אמר רומני שהוא מאוד אוהב את ביג בירד מרחוב סומסום, אבל עדיין יקצץ בתקציב התחנה שמשדרת את התוכנית. ההברקה הזו נתנה לממיסטים בארה"ב הזדמנות לפרוק תסכולים בשלל פרסומים שנונים. אך, למרבה הצער, חסרות כל תוחלת פוליטית.

   

5. ונעבור לפינת הפושע המטומטם. מארק צוקרברג יצטרך פעם לקבל עיטור על כל הפעילות של החברה שלו בתחום חיסול הפשע האווילי - בהנחה, כמובן, שהוא לא מקבל עיטורים סודיים מה-CIA (אני רוצה להבהיר שבניגוד לסוכנות הידיעות האיראנית, אני יודע שהאניון הוא אתר סאטירי). קבוצה של ילדים מטומטמים החליטה לערוך חגיגה בבית של השכנים שלהם. אה, כן, הם ערכו אותה בלי ידיעתם או הסכמתם של השכנים, שהיו בחופשה. עד כאן, הכל מוכר. הסיפור מקבל את הזווית המטומטמת שלו אחרי שהפושעים הקטנים העלו את התמונות שלהם חוגגים ובוזזים בית לפייסבוק. את ההמשך אתם מכירים.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
ל-1
כנראה שכל הטורים שקראת של יוסי מסתכמים בטור הזה ובטור ההוא מה-27/9. אחרת היית יודע שבטור הזה יש סלידה מכל הסמארטפונים ומתרבות החיבור המנותק שהיא מביאה, לפחות ע"פ יוסי. עכשיו לבעיה הלוגית בתגובה שלך (מעבר לאד הומינום המיותר). העובדה שיוסי גורביץ' סולד מאפל ומוצריה באופן מיוחד לא מעידה על אהבה מיוחדת למתחרותיה. למעשה אני חושב הוא משקיע זמן שווה ב"להכנס" בגוגל - מפתחת מערכת האנדרויד. אני גם לא זוכר יותר מידי מילים טובות על סמסונג ויצרניות דומות, אבל יתכן שבמקרה הזה זאת סתם ההרגשה שלי. וחוצמזה, זה שחברות הסלולר נהנות מהשימוש של לקוחותיה בסמארטפונים לא מוריד, אפשר להניח, מהרצון שלהן להרוויח גם ממכירת המכשירים. דבר שאפל רוצה לעצמה.
הצוהל מיהל , שמפו  |  08.10.12
לכל התגובות