אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נתניהו מסכם קדנציה: 5 ועדות, שיתוק ממשלתי ומחירים עולים צילום: חיים צח

נתניהו מסכם קדנציה: 5 ועדות, שיתוק ממשלתי ומחירים עולים

ההמלצות להטיל מגבלות על יבואני הרכב נשארו מחוץ לטיוטת החוק, המערכת הבנקאית תמשיך להיות לא תחרותית, ויצרניות המזון מעלות את מחירי המזון בזו אחר זו. כך נראה קיפאון חברתי־כלכלי

10.10.2012, 06:51 | כתבי כלכליסט

1. יצרניות המזון מצאו כתובת חדשה לתלות בה את האשם לעליות המחירים: כבר לא מחירי חומרי הגלם ואפילו לא התייקרות התשומות או שכר המינימום - האשמה היא הממשלה, שאישרה את עליית מחירי הלחם המפוקח ואת העלייה במחיר החלב הגולמי, ובכך הכינה את הקרקע לגל עליות המחירים. אם במונופול הגדול מכולם, בממשלה, חושבים שאין מנוס מלהקפיץ מעלה את מחירי המזון, מה הפלא שחברות פרטיות כאסם, קוקה־קולה ויוניליוור מיישרות איתה קו?

2. מסקנות ועדת טרכטנברג הטילו לפני כשנה במידה רבה את האחריות על יוקר המחיה בישראל על כתפי הרגולטורים; אותם פקידים במשרדים ממשלתיים שקובעים את מחיר הלחם והחלב, שאחראים על פיקוח מחירים, על יבוא ועל תקינה; אלה שמכניסים את כל הנתונים היבשים לטבלאות אקסל, לוחצים אנטר ומוציאים דו"ח שמכשיר את ההתייקרות הרלבנטית, כי התשומות התייקרו וכי אין ברירה; הפקידים האלה אשמים והשרים האחראים שחותמים על ההתייקרויות אשמים. והאשמה הזו מוטלת על כתפיהם בעיקר כי איש מהם לא עצר לרגע להסתכל על השוק בצורה הוליסטית, ולבחון מה משמעות ההתייקרויות מעבר לצעד הנקודתי. איש לא בחן את כוח הקנייה, את התחרות ואת התגובה הצפויה של השוק. אבל טרכטנברג כתב ודבר לא השתנה.

בנימין נתניהו , צילום: אי פי איי בנימין נתניהו | צילום: אי פי איי בנימין נתניהו , צילום: אי פי איי

3. מכתב האישום של טרכטנברג עולה שיש מידה רבה של צדק בטיעון של חברות המזון ולפיו הממשלה היתה שם קודם. אלא שגם טיעון זה לא מסיר את האחריות מהנהלות החברות, לא מכשיר את עליות המחירים, ולא מפזר את הערפל סביב לשאלות המטרידות כמו אם מחירי חומרי הגלם בכל העולם עולים, למה ישראל היא המדינה היחידה במערב שבה יצרניות המזון מעלות מחירים. או מדוע אסם, עם שיעור הרווחיות התפעולית הגבוה ביותר בין חברות המזון בישראל (12.3% במחצית הראשונה של 2012), ממהרת לפגוע בצרכנים ולהתלונן על חשש לפגיעה חמורה בתוצאות הכספיות. הטיעון הזה גם לא יכול להסביר מדוע שטראוס לא חושבת פעמיים לפני שהיא מחלקת דיבידנד של 140 מיליון שקל לבעלי המניות, ערב גל עליות מחירים משמעותי במוצריה.

4. אתמול הוכרז על פתיחת מערכת הבחירות לכנסת ה־19, אלא שמערכת הבחירות האמיתית החלה כבר לפני חצי שנה עם הצטרפות קדימה לממשלה. לחודשים הארוכים של התנהלות תחת מערכת בחירות יש מחיר כבד של שיתוק

שלטוני. לפני יותר משנה אילץ הציבור את המדינה לקחת אחריות על הטיפול ביוקר המחיה. ועדות על גבי ועדות הוקמו, הימים חלפו, אך דבר לא השתנה - לא בתחום הרכב, לא בבנקים, לא בנדל"ן ולא בגזרת מחירי המזון. לעתים בגלל לובי שהכשיל ולעתים הממשלה עצמה התקשתה להחליט. התוצאה היא מסקנות שמוסמסו ומחירים שהמשיכו לעלות.

עתה אנחנו נכנסים למערכת הבחירות האמיתית. בשבועות הקרובים ייזרקו לחלל האוויר אינספור ספינים והבטחות של כלכלת בחירות. לפני שהולכים שולל תחת הצהרות בדבר הצמצום ביוקר המחיה בישראל, כדאי להסתכל בשורת הוועדות שהוקמו לטיפול ביוקר המחיה, ולשאול איך ייתכן שחלפו חודשים רבים כל כך מאז הקמתן אך דבר כמעט לא השתנה.

נעמה סיקולר

 

ועדת זליכה

ההמלצות להגבלת יבואני הרכב הגדולים נשארו מחוץ לחוק

ועדת זליכה הוקמה באוגוסט 2011 בהוראת שר התחבורה ישראל כץ על רקע המחאה החברתית במטרה "להגביר את התחרותיות ולהוזיל את התעריפים לצרכן בכל ענפי הרכב". לראשות הוועדה מונה החשב הכללי באוצר לשעבר פרופ' ירון זליכה, והמסקנות שגיבש נועדו להיכלל בחוק ההסדרים.

מסקנות הוועדה הוגשו בפברואר האחרון, אך המלצותיה העיקריות לא הגיעו לטיוטת חוק ההסדרים על רקע קשיים משפטיים. המלצות אלה עסקו בהפרדה בין יבואני הרכב לחברות הליסינג, בהגבלת מספר מותגי הרכב שמחזיקים היבואנים הגדולים ובהגבלת ההנחות שיורשו היבואנים להעניק לחברות הליסינג. עם זאת, המסקנות שכן הגיעו לטיוטת החוק כוללות בדיקה שנתית של רישיונות יבואני הרכב בידי שר התחבורה, רישום מכוניות חדשות שמוכרות חברות הליסינג כיד ראשונה על שם הלקוח, והסדרת מעמדם של סוכני היבוא האישי.

נראה כי יבואני הרכב הגדולים הרוויחו מהשמטת ההמלצות שנועדו להגביל אותם, אך את השפעת ההמלצות שכן אושרו עוד מוקדם להעריך.

תומר הדר

 

שר התחבורה ישראל כץ. הרפורמה קוצצה, צילום: עמית שעל שר התחבורה ישראל כץ. הרפורמה קוצצה | צילום: עמית שעל שר התחבורה ישראל כץ. הרפורמה קוצצה, צילום: עמית שעל

ועדת זקן

התחרות בבנקים תתחיל באיחור

שר האוצר ונגיד בנק ישראל הציבו את המפקח על הבנקים דודו זקן בראש הוועדה לבחינת התחרותיות בענף הבנקאות בדצמבר 2011, כמהלך משלים לוועדת הריכוזיות ולוועדת טרכטנברג. הוועדה פרסמה מסקנות ביניים ביולי האחרון, כפול מהזמן המקורי שהוקצב לה. עיקר ההמלצות עסקו בהגדלת מספר הגופים הפועלים בתחום הבנקאי, בהסרת חסמים למעבר בין בנקים, ובפיקוח על עמלות והפחתת גובהן.

כעת דן הפיקוח על הבנקים בהסתייגויות שהגיש איגוד הבנקים להמלצות הוועדה, ויישומן יידרש לחכות לפרסום גרסתן הסופית.

אמנון אטד

ועדות החלב והמזון

מסקנות ועדת החלב מחכות יותר משנה לגיבוש המלצות לשוק המזון כדי להגיע לאישור הממשלה

ועדת המשנה לבדיקת שוק מוצרי החלב הוקמה ביוני 2011 על רקע מחאת הקוטג', כדי לבחון אם קיימים כשלים במשק החלב שהביאו לעליית מחירי המוצרים לצרכנים. כהרחבה של הוועדה הוקם גם הצוות לבדיקת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה. בראש שני הגופים הועמד מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי.

שרון קדמי. עומד בראש שתי הוועדות, צילום: מיקי אלון שרון קדמי. עומד בראש שתי הוועדות | צילום: מיקי אלון שרון קדמי. עומד בראש שתי הוועדות, צילום: מיקי אלון

ועדת החלב פעלה בזריזות, וחודש לאחר גיבושה ובתום שש ישיבות בלבד הגישה מסקנות שכללו בעיקר שינויים בקביעת נוסחת מחיר המטרה של החלב הגולמי לרפתנים ופתיחת השוק ליבוא. המלצות הוועדה טרם הוגשו לאישור הממשלה, ובכוונת הוועדה להגיש אותן לממשלה עם מסקנות הצוות לבדיקת שוק מוצרי המזון, שכונה ועדת קדמי.

ועדת קדמי קיימה 35 דיונים והגישה לאישור הממשלה ביולי האחרון דו"ח שנעזר בבדיקה שערכה חברת המחקר החיצונית מנטור. הדו"ח כולל 53 המלצות, והמרכזיות שבהן נועדו להגביל את כוחן של רשתות השיווק הגדולות. מאז עסוקים הצוותים המקצועיים במשרדי הממשלה הרלבנטיים בהתאמת ההמלצות להצעות החלטה לממשלה, שטרם הוגשו לאישור הממשלה.

העיכובים באישור מסקנות שתי הוועדות מיטיבים עם רשתות השיווק הגדולות, יצרני המזון והרפתנים. ממועד הקמת הצוות לבדיקת שוק מוצרי המזון והצריכה פעלו חברות השיווק והיצרניות בחשש ממחאה שתפגע בתוצאותיהן, ונמנעו מהעלאות מחירים. אך בשבועות האחרונים התפוגגו החששות, בין היתר בעקבות העלאת מחיר המטרה של החלב הגולמי ב־1 באוקטובר - מהלך מנוגד להמלצות ועדת החלב על מתווה להורדת מחיר המטרה. אסם, יוניליוור והחברה המרכזית למשקאות קלים הודיעו על העלאת מחירים של 4%–6% לקמעונאים, ותנובה ושטראוס צפויות להעלות את מחיר מוצרי החלב כך שבחודשים הקרובים צפויים הצרכנים לספוג עלייה של 10% במחיר סל מוצרי המזון.

גיל קליאן

ועדת המלט

מונופול המלט נמכר אבל המסקנות לפתיחת השוק טרם פורסמו

הוועדה להגברת התחרות בשוק המלט נולדה בדצמבר האחרון בעקבות עיסוק פרטני של ועדת טרכטנברג, שהמליצה על שורת צעדים להגברת התחרותיות בשוק זה. שוק המלט בארץ נשלט בידי מפעל נשר, שמספק את מלוא המלט בישראל לייצור בטון. בעקבות ההכרזה על החברה כמונופול בשנות השמונים מפוקח מחיר המלט בידי משרד התמ"ת, ונשר נדרשת לאישור המשרד כדי לשנות את מחירו, שלפי נתוני הכנסת עלה ב־52% בין 1998 ל־2008.

אף שוועדת טרכטנברג ניסחה שורת צעדים שהמרכזיים בהם היו עדכון נוסחת הפיקוח על מחיר המלט ויצירת תשתית לעידוד יבוא מלט לישראל, החליט משרד האוצר למנות ועדה חדשה שבראשה הוצב הממונה על התקציבים באוצר גל הרשקוביץ. הוועדה היתה אמורה לסיים את עבודתה אי אז במרץ האחרון, וכעת מעריכים כי תגיש את מסקנותיה הסופיות עוד החודש.

בזמן שחלף מאז מינוי הוועדה הספיקה בעלת מפעל נשר, כלל תעשיות, להימכר לידי איש העסקים הזר לן בלווטניק. לדברי גורמים בוועדה המסקנות כבר גובשו, אך הוחלט להמתין לחוות דעתו של הרוכש החדש טרם פרסומן. "הוא ביקש שלפני שנצא עם ההמלצות נאפשר גם להם להביע את עמדתם", אמר ל"כלכליסט" בכיר בוועדה.

גם לאחר פרסומן הן צפויות לעבור הליך של גיבוש להצעות מחליטים לממשלה, אך באוצר טוענים כי חלק מההמלצות יוכלו להיכנס לתוקף מיידי. בינתיים הספיקה כלל תעשיות לפרסם דו"חות לרבעון השני של 2012, שמשקפים עלייה של 11% בהכנסות נשר לעומת הרבעון המקביל.

תומר אביטל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



14 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
סיבה מוצדקת
אני תמיד מחשיב את עצמי בנאדם עם ראש פתוח נכון שהקדנציה של ביבי לא מושלמת אבל בוא רגע ונחשוב יש באמת מישהו בממשלה שאני יכול לבחור בו חוץ מי ביבי ???? אולמרט נהההההה אין מצב שלי נהההההה תאמינו לי היא לו ממש טובה ואפילו אישה רע אני לא הייתי בוחר בא וזו טעות!!! תעשו את מה שאתם רוצים אבל אני בוחר ביבי למרות שאני סובל אבל אני עדיין חיי ומרגיש הרבה יותר בטוח שהוא בראש ולא כל ה.......
10.10.12
10.
די לסבל אזרחים עם ממשלה שלא רואה את העם ממטר
ממשלה קפואה, קדנציה שהטביעה את חותמה לדורות רבים בפערים חברתיים עצומים בו נקבעה שכבת אוכלוסיה כוללת אנשי עסקים בעלי הון ומנגד שכבות אוכלוסיה עניות ומאוכזבות. בעלי ההון רכשו בכח הונם נכסים ודירות וגרמו לעליה המטאורית של מחירי הדיור. עליית המע"מ גרמה בעיקר נזק לשכבות העניות כי השינוי לא השפיע על בעלי שכר גבוה. ממשלה שאיימה כל העת בגלוי ולא בסתר על רכוונותיה לפגוע באיראן כשמלכתחילה אין לנו את המשאבים לממש את הכוונות הללו. ממשלה מנוכרת שרואה את חבריה והחברים שלהם כמדינה נפרדת מיתר העם ובכלל העם אינו שייך לה ולא צריכה לדאוג לו ,מלבד החיזורים לפתק בקלפי. יגיע היום שאם לא יחקו קרקעות בחינם לבעלי קריטריונים, אז יחלקו דירות מוכנות כי פשוט לא יהיה מי שיקנה . המרוויחים העיקריים הם מנהלי הבנקים בעלי שכר של 1,500,000 ש"ח בחודש ובעלי הון שלא מחזירים הלוואות בהכשר בית המשפט.
אזרח מאוכזב  |  10.10.12
לכל התגובות