אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

חקר ביצועים: השבוע של נתניהו, צ'אבס ורומני

ראש הממשלה טלטל את המערכת בעקבות הקדמת הבחירות, קדנציה רביעית לנשיא ונצואלה ובכירי גולדמן זאקס עוברים לרומני

11.10.2012, 07:58 | כתבי כלכליסט
החוקים של עולם המשחקים

חצי שנה אחרי שרכשה את מפתחת משחק הלהיט־לרגע Draw Something תמורת 183 מיליון דולר, מוחקת זינגה סכום צנוע של כ־100 מיליון דולר משווי העסקה. זינגה זכתה להצלחה מסחררת בזכות פארמוויל ומשחקי הפוקר שלה, ואחר כך פיתחה וקנתה עוד ועוד משחקים. אבל האסטרטגיה הזאת שלה לא עובדת, והחברה ממשיכה לאבד גובה. לעומתה, רוביו הפינית לא מנסה להפוך לחברת משחקים גדולה, ומסתפקת כבר שלוש שנים בלחלוב את הציפורים הזועמות שלה, עם עוד ועוד גרסאות - אחרי המשחק שהוקדש לחזירים הוכרז השבוע על גרסת "Star Wars" - ומרצ'נדייז בדמות יומנים, כריות וכמובן ארטיקים. למרבה ההפתעה, זה מצליח - הציפורים עדיין מספקות את הסחורה. לפעמים כדאי פשוט לחשוב בקטן כדי להפוך לענק.

איתי שמושקוביץ

אנגרי בירדס , צילום מסך: Rovio.com אנגרי בירדס | צילום מסך: Rovio.com אנגרי בירדס , צילום מסך: Rovio.com

עסקת קמעונאות ענקית

יינות ביתן קנתה השבוע את כמעט חינם, ונחום ביתן התיישב בנחת על כיסא הבעלים של רשת הקמעונאות השלישית בגודלה בישראל. אבל כדרכם של כיסאות כאלה, הוא יפגוש שם את רוחות הרפאים של כל מי שישב שם פעם. למשל, קלאבמרקט. לפני שבע שנים היא היתה השלישית בגודלה, ואז קרסה כי היו לה הוצאות של רשת גדולה והכנסות של רשת בינונית. מאז, בענף המזון של השנים האחרונות, הגדולים מפסידים והקטנים מנצחים, וביתן ניצח עד עכשיו כי הוא היה קטן. העסקה השבוע מציבה אותו במקום מסוכן, והוא יצטרך להיזהר מהבור שאליו נפלה קלאבמרקט.

גיל קליאן

נחום ביתן, צילום: אביב חופי נחום ביתן | צילום: אביב חופי נחום ביתן, צילום: אביב חופי

דיון נוסף בפרשת סרן ר'

נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס קבע כי בית המשפט יקיים דיון נוסף, בהרכב של תשעה שופטים, בתחקיר של "עובדה" על מותה של הילדה אימאן אל־המאס. זה יהיה הדיון המשפטי השלישי בשאלה אם אילנה דיין הוציאה את דיבתו של סרן ר', אחרי שבית המשפט המחוזי בירושלים פסק נגדה ובית המשפט העליון פסק לטובתה. שני פסקי הדין היו בעייתיים: שניהם הזיעו ממאמץ יתר להצדיק את התוצאות המנוגדות כל כך. שניהם הרחיקו לכת במתיחת ההלכה המשפטית אל מעבר לגבולותיה. שניהם הסגירו מוטיבציות חיצוניות, לקטרג או לסנגר על דיין. גרוניס הבין זאת, והחליט לבחון שוב את האיזונים שעלו בהם, בין שמירת חופש הביטוי לשמירת השם הטוב. נקווה שהפעם גם פסק הדין עצמו ישמור על האיזון הראוי.

משה גורלי

אילנה דיין, צילום: עטא עוויסאת אילנה דיין | צילום: עטא עוויסאת אילנה דיין, צילום: עטא עוויסאת

קדנציה רביעית לנשיא ונצואלה

מדינות המערב התקשו השבוע לבלוע את בחירתו של הוגו צ'אבס לקדנציה רביעית כנשיא ונצואלה. הן מסתכלות עליו ורואות את הביזאר - את האיש שהגיש תוכנית טלוויזיה במשך ארבעה ימים רצופים, שר סרנדות לדוגמניות בביקיני וקרא לג'ורג' בוש "שטן" ו"רוצח". הן מסכמות את פועלו ומונות הלאמה של מגזרים שלמים, השתקת האופוזיציה ותלות מתמשכת במאגרי הנפט. הן מעדיפות להתעלם מכך שצ'אבס השתמש בהכנסות מהנפט כדי לסבסד מזון, דיור ושירותי בריאות, צמצם את העוני במחצית, הגדיל את הפנסיות והפך את ונצואלה למדינה השוויונית ביותר באמריקה הלטינית. גם חבריו לגוש השמאל של האזור, מנהיגי אקוודור, בוליביה וברזיל, נבחרו לקדנציות נוספות אחרי שהשכילו להשתמש בהכנסות האנרגיה כדי לשפר את תנאי החיים. בשבוע שבו הצלב האדום קורא לתרום מזון ותרופות למיליוני העניים בספרד, כאילו הכלכלה הרביעית בגודלה באירופה היא מדינת עולם שלישי, כדאי שהמערב ינסה ללמוד מדרום אמריקה ולא רק להתנשא עליה.

מיכל פופובסקי

הוגו צ הוגו צ'אבס | צילום: בלומברג הוגו צ

 

גולדמן זאקס עבר לרומני

"החתולים השמנים של וול סטריט", כפי שהגדיר פעם הנשיא ברק אובמה את בכירי עולם הפיננסים, לקחו ממנו את כד השמנת והעבירו אותו למועמד הרפובליקני מיט רומני. זה סיבוב הפרסה הפוליטי הגדול בתולדות התאגידים: בכירי וזוטרי גולדמן זאקס, שב־2008 תרמו לאובמה יותר ממיליון דולר, השאירו אותו הפעם עם 136 אלף דולר בלבד והזרימו כמעט 2 מיליון לרומני ולמפלגתו. בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" הסבירו שאובמה בגד בהם, והקדיש את כהונתו למתקפות בלתי פוסקות נגד מי שריפדו את הקופה לו ולדמוקרטים קודמים. או כפי שהגדיר זאת אחד הלוביסטים: "הוא הפך את זה לעניין אישי". וכך, 27 ימים לפני הבחירות, רומני גוזר קופון שמן על חשבון המתקפה הצודקת נגד מחוללי המשבר הפיננסי, שהנשיא המכהן הוביל בגיבוי ציבורי אדיר. ככה בדיוק נראית פוליטיקה.

תמר טוניק

 

ברק אובמה ומיט רומני , צילום: בלומברג, איי אף פי ברק אובמה ומיט רומני | צילום: בלומברג, איי אף פי ברק אובמה ומיט רומני , צילום: בלומברג, איי אף פי

בנק ישראל מזהיר

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל פרסמה, כמדי חודש, את הסיבות להחלטתה להותיר את הריבית על כנה. הבנק התייחס בהרחבה לשוק הנדל"ן, ומנה את העלייה ברכישת הדירות, את הירידה בשיווק הקרקעות והתחלות הבנייה, את ההיקף המטריד של משקיעים בנדל"ן, ואת החשש הכבד מהמשך המחסור בדירות ועליית המחירים. אבל בשורה התחתונה, הוא לא העלה את הריבית. שנה וחצי עברו מאז שנגיד בנק ישראל סטנלי פישר ניסה לעשות משהו אופרטיבי לנוכח המצב הזה שהוא מתאר מדי חודש. אז הוא הכביד על חלוקת המשכנתאות, בצעד אחיד שפגע בכולם. עכשיו הוא צריך לחזור לפעול, ולא רק להזהיר, ובצורה דיפרנציאלית. למשל, בריבית משכנתאות שתביא בחשבון כקריטריון את העושר, או למעשה העוני, של נוטלי המשכנתאות.

שי פאוזנר

סטנלי פישר, צילום: עטא עוויסאת סטנלי פישר | צילום: עטא עוויסאת סטנלי פישר, צילום: עטא עוויסאת

הנתונים מוטלים בספק

בשיא המחאה החברתית בארצות הברית יצא כלכלן אמריקאי בכיר אחד לבדוק את נתוני מדד המחירים לצרכן שהתפרסמו משנות השמונים, וגילה שהאינפלציה לאורך השנים היתה גבוהה בעשרות אחוזים מזו שפורסמה בזמן אמת. הסיבה היתה טכנית כביכול: שינויים קטנים בנוסחה לחישוב האינפלציה. אבל ההיגיון עמוק יותר: המאקרו־כלכלה שואפת לשדר כל הזמן שמצבנו מצוין, או לפחות טוב. זאת האג'נדה שלה. גם בארץ. וגם אם בפועל מצבו של המשק הישראלי רק מידרדר והולך. לממשלה זה לא משנה, המדיניות שלה נשענת על אלוהי המאקרו, אלה שרואים רק טוב. גם עכשיו, עם בוא המיתון של אחרי החגים, גם לקראת בחירות, כשראש הממשלה בנימין נתניהו יספר לנו כמה טוב כאן, כדאי להזכיר שיש בעיה בנוסחה, ובאג'נדה.

גולן פרידנפלד

הבחירות מתקרבות, צילום: סבסטיאן שיינר הבחירות מתקרבות | צילום: סבסטיאן שיינר הבחירות מתקרבות, צילום: סבסטיאן שיינר

בדרך לבחירות

לרגל הבחירות הממשמשות, קבלו עוד קינה על מצבה של הדמוקרטיה. במערכות קודמות, או כך נדמה לי, הרוב הישראלי של חילונים ומסורתיים, עובדים ומשרתים ומשלמי מסים, חשב וחישב מה טוב למדינה - מפא"י או גח"ל, מערך או ליכוד. הפעם אפשר לשמוע עוד ועוד אנשים שנמאס להם להעמיס על עצמם את האחריות לגורל המשותף. זה מה שהם אומרים בערך: אם החרדים מצביעים למפלגות החרדיות והמתנחלים לימין והערבים לערבים והרוסים לליברמן, אולי הגיע הזמן שנדאג למגזר שלנו ולעזאזל כל היתר. הצבעה מגזרית מסביב לגושים הגדולים תמיד היתה כאן. הפעם, יותר מאי פעם, גם הרוב הישראלי של עובדים ומשרתים ומשלמי מסים, או מה שנשאר מהרוב הזה, נהפך למגזר. והמגזר הזה עומד כנראה להגיד בבחירות הבאות לכל המגזרים האחרים: אנחנו נדאג לכם בדיוק כמו שאתם דואגים לנו.

יואל אסתרון

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות