אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החוקר של קריסת אייס: הבעלים היו צריכים להזרים 20 מיליון שקל כפי שהתחייבו צילום: חן מיקא

החוקר של קריסת אייס: הבעלים היו צריכים להזרים 20 מיליון שקל כפי שהתחייבו

החוקר שמונה לבדיקת נסיבות קריסת הרשת פרסם ממצאי ביניים המעלים תהיות לגבי התנהלות הבעלים לשעבר, משה גאון ושלמה זבידה. סוגית חילוט הערבויות תוכרע רק בדו"ח הסופי

10.10.2012, 16:10 | ענת רואה
הבעלים לשעבר של רשת אייס, משה גאון ושלמה זבידה, היו צריכים לכבד את התחייבותם להעמיד 20 מיליון שקל לטובת החברה בחודשים הסמוכים למועד קריסתה - כך עולה מדו"ח ראשוני מטעם החוקר שמונה ע"י בית המשפט, עו"ד חגי אולמן. אולמן מונה לתפקידו לפני 3 חודשים במטרה לבחון את התנהלות הרשת בתקופה שקדמה לקריסתה ואת התנהלותם של גאון וזבידה.

קראו עוד בכלכליסט

לאחר פרסום הדו"ח הראשוני הגיבו בעלי השליטה לשעבר באומרם כי הם מברכים על מרבית הקביעות בדו"ח, וכי לא נמצאה אמת בטענה לעושק אייס או נטילת דבר מה על ידם. עם זאת, נראה שהדו"ח אינו מקל עם השניים, והמשמעות המעשית של הממצאים תתברר רק לאחר שיפורסם הדו"ח המלא שיכלול מסקנות סופיות.

אייס קרסה בינואר 2012 עקב חובות של 452 מיליון שקל, מרביתם לנושים לא מובטחים שרוב כספם לא יוחזר אליהם. מצבם העגום של נושי אייס נחשף ב"כלכליסט" ביולי 2012, לצד העובדה שכמה נושים רגילים נאלצו לנהל לבדם באמצעות עו"ד יקיר ניידיק מאבק בבעלי השליטה בדרישה לחלט ערבויות בסך 18 מיליון שקל שהבעלים העמידו לטובת החברה. נאמני אייס, עו"ד אמיר פלמר ורו"ח בעז גזית, וכן כונס הנכסים הרשמי תמכו תחילה בכך שהערבויות לא ימומשו כך שסכומן נגרע מקופת הנושים. עם זאת בהמשך שינה הכונס הרשמי את עמדתו וצידד בעמדת הנושים, והשופט אילן שילה הורה על מינוי חוקר שיבחן סוגיה זו וסוגיות נוספות.

אייס. קרסה עקב חובות של 452 מיליון שקל, צילום: שאול גולן אייס. קרסה עקב חובות של 452 מיליון שקל | צילום: שאול גולן אייס. קרסה עקב חובות של 452 מיליון שקל, צילום: שאול גולן

בדו"ח החוקר נקבע כי בעלי השליטה שלטו בקבוצה בכוח ובפועל, בעיקר במחצית השנייה של שנת 2011 ועד למינוי הנהלה חדשה בסוף קיץ 2011, וכי במהלך שנת 2011 ותחילת 2012 התחרשו אירועים שונים אשר "מעלים תהיות ושאלות ביחס להתנהלות בעלי השליטה ולעיתים גם באשר להתנהלות הדירקטוריון". בחלק מהמקרים נקבע כי ישנם כשלים באופן קבלת ההחלטות או בפעולות עצמן.

הדו"ח בחן בין היתר את פירעון שתי הלוואות בעלים במהלך שנת 2011 בסכום של 50 מיליון שקל בסה"כ. לגבי הלוואת הבעלים הראשונה בסך 23 מיליון שקל נקבע בדו"ח הראשוני כי נראה כי זו נמצאת בתוך מתחם הסבירות ביחס למציאות הכלכלית והתזרימית של אייס באותה תקופה. בקשר לפירעון הלוואת בעלים בסך 27 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2011 מצא החוקר כי בתמורה לכך העמידו בעלי השליטה את הערבות לטובת הבנקים בלבד בסכום של 18 מיליון שקל, ובדו"ח נכתב כי הבנקים ומחזיקי האג"ח קיבלו הגנה מספקת, אלא שנגרמה פגיעה מהותית ביתר הנושים של חברת הבת. עם זאת בדו"ח הראשוני אין עדיין התייחסות מפורטת ומסקנות ביחס לסוגיית הערבויות.

הממצא העיקרי שנמצא בדו"ח הביניים הוא בקשר להתחייבות בעלי השליטה להזרים 20 מיליון שקל לחברה, התחייבות שניתנה בנובמבר 2011 אך מעולם לא בוצעה בפועל. בדו"ח נכתב כי "לא נמצא כי יש בטענות בעלי השליטה... משום בסיס לנסיגה מהתחייבות זו. עפ"י הנתונים שנחקרו עד שלב זה קבלת ההחלטה להגשת בקשה להקפאת הליכים הנה יחודית וראויה ואין בה משום בסיס לאי קיום התחייבות בעלי השליטה".

בדו"ח גם מוזכר כי בתמורה להתחייבות להעמדת המימון, לא נרשמה הערת עסק חי בדו"חות של אייס. לפי הנכתב בדו"ח, הטענה כי התחייבות הזרמת הכסף היא מותנית "משמעה אי קיום התנאים שהוגדרו ע"י רואי החשבון של החברה ואם כך, על פי הוראות הדין, חלה חובה על אותו דירקטור לפעול לרישום הערת עסק חי" בדו"חות הרבעון השלישי של 2011.

גאון וזבידה המיוצגים ע"י עו"ד רונן מטרי, מסרו בתגובה כי הדו"ח ציין שאין לבטל את העובדה שהם פנו לכיסם והזרימו לאייס הון וערבויות בשנת 2011, וכי הם "שוללים את עמדת כותב הדו"ח בעניין ההתחייבות שניתנה לאייס דיפו להזרים 20 מיליון שקל לחברה הבת. החוקר טוען כי ההתחייבות היתה בלתי מותנית ושלא היה בסיס לחזרה מהתחייבות זו. גאון סחר ושותפות קנה ובנה סבורות כי עמדת כותב הדו"ח ביחס להתחייבות מתעלמת מעובדות וטענות משפטיות מוצקות, אשר תתבררנה לאשורן לכשתינתן לצדדים האפשרות הנאותה לברר את הנושא במסגרת מסודרת".

תגיות