חוק לסל – וחסל
הקיצוץ בסל התרופות מנוגד לתהליכים של גידול באוכלוסיה, בתוחלת החיים ובטכנולוגיות. יש להחיל עדכון קבוע בחוק לסל התרופות. הנפגעות העיקריות מהקיצוץ הן האוכלוסיות החלשות
בימים אלו מונתה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2013 בראשות פרופ' יונתן הלוי. הוועדה תייעץ לממשלה ולמועצת הבריאות, בקביעת סדר העדיפויות לתוספת תרופות וטכנולוגיות רפואיות לסל הבריאות. עד כה הוגשו לוועדה כ-600 בקשות שונות לדיון בטכנולוגיות חדישות ואלפי חולים בישראל ממתינים במתח רב לגזירות הדין - האם התרופה או הטכנולוגיה החדשה, הצפויה לסייע להם, תזכה להיכלל בסל הבריאות?
תקציב סל הבריאות נקבע בישיבה סגורה בין משרד האוצר לבין למשרד הבריאות, בשיטה של התמקחות - תן וקח. עד כה הובילה שיטה זו לירידה דרמטית בשיעור התקצוב לסל התרופות - מתקציב תלת שנתי של 450 מיליון שקל לשנים 2008-2010 ירד התקציב ל-300 מיליון שקל לשנים 2011, 2012 ו-2013. קיצוץ זה מנוגד לחלוטין לתהליכים שונים המתרחשים כיום, אשר בחינתם מצביעה דווקא על הצורך בהגדלת תקציב סל התרופות.
מנגנון עדכון סל התרופות אינו מביא בחשבון, למשל, את הוצאות קופות החולים. האוכלוסייה בישראל גדלה בקצב של יותר מ-2% בשנה בממוצע ותוחלת החיים במדינה עולה בכשלוש שנים מדי עשור. המשמעות היא שאוכלוסיית ישראל גדלה ומזדקנת, וכך עולות בהתמדה הוצאות הקופות. על אף שהערכות שונות מצביעות על כך שגידול האוכלוסייה והזדקנותה מביאים לגידול שנתי של כ-2.8% בהוצאות הקופות - הקופות אינן מפוצות על כך.
מרכיב מהותי נוסף הינו כניסתן והתפשטותן של טכנולוגיות חדשות, מכשירים, תרופות, פרוצדורות רפואיות וכדומה. הטכנולוגיות, עם היותן תורמות לעליה בתוחלת החיים ובאיכותם, מהוות הגורם המשמעותי ביותר להתייקרות המתמדת של שירותי הבריאות. יחד עם זאת, גם במקרה זה, מרכיב הטכנולוגיות אינו נלקח בחשבון במסגרת מנגנון העדכון של סל התרופות.
המשמעות בכך היא שסל התרופות בישראל אינו תואם את התהליכים המתרחשים בעולם ובחברה הישראלית, ואפילו מתעלם מהם - וזאת על חשבון האוכלוסיות החלשות.
ישראל היא המדינה המובילה במדינות ה- OECD ברמת ההשתתפות העצמית בהוצאה לבריאות בקרב האוכלוסייה. מתוך שלושה מיליארד שקלים שהציבור משלם לקופות החולים עבור ביקורי רופא, תרופות ועוד, כ-1.8 מיליארד הינם תשלומים עבור השתתפות בתרופות בלבד. נכון ל-2011, כ- 25% מהאוכלוסייה דווחו כי לפחות פעם אחת ויתרו על שירות רפואי או תרופה בשל עלותן. העשירונים התחתונים, כרגיל, הינם הנפגעים הגדולים מגובה ההשתתפויות הנדרשות - ואלפי אנשים בישראל נאלצים לוותר על השימוש בתרופות בשל עלותן.
כעת, כאשר תקציב השנים הבאות לסל התרופות עומד להיקבע, יש להבטיח את התאמתו למגמות המנחות בשטח. על מנת לבצע זאת בפועל יש להחיל עדכון קבוע בחוק לסל התרופות, המביא בחשבון את השינויים הדמוגרפיים והטכנולוגיים במלואם. זוהי הדרך היחידה שתאפשר התחשבות אמיתית בצרכי האוכלוסייה, הרואה לנגד את עיניה את מאבקי ההישרדות של חולים ונזקקים ולא את מאבקי ההישרדות של פקידי המשרדים. נכון יהיה אילו משרד האוצר ומשרד הבריאות ישבו יחד ויגדירו תוכנית עבודה ארוכת טווח הפועלת להפחתת השתתפויות העצמיות, כך שהתרופות הניתנות על ידי קופות החולים יהיו נגישות יותר לכלל אוכלוסיית המדינה.
הכותבת הינה כלכלנית בריאות ומגשרת, המשמשת גם כדירקטורית בתאגידים (כלל, נעלי בריל).
תגובה אחת לכתיבת תגובה